שמחת תורה נוסח אוגנדה שמקורה בראשון לציון...

אני אומר בכמעט צעקה את תפילת "שמע" ומוציא את ספר התורה הקטן,הרהורי נושאים אותי אל בית הכנסת "שיבת ציון" אל ספר תורה קטן ,שכמוהו הניף שחר בני הקטן בהקפות שמחת תורה בבית הכנסת אשר בשכונת התימנים ב-"רישון" לפני עשרות שנים.


הקפות של שחר בבית הכנסת "שיבת ציון"

מה לשמחת תורה בבית הכנסת "שיבת ציון" שב -"רישון" לשמחת תורה בבית כנסת באוגנדה...מעשה שהיה כך היה... בשמחת תורה לפני שנים רבות הגעתי לבקשת ילדנו שחר לבית הכנסת "שיבת ציון" כדי לשמוח ולרקוד עם התורה.באותו בית הכנסת כיהן אביו של מומו חברי הרב זכריה פנחס.לבקשת שחר הוא הוציא מההיכל ספר תורה קטן(כנראה אחת מהמגילות) על מנת שיוכל לבצע הקפות שמחת תורה,"דע לך אומר לי הרב, הזכות הזו תעלה לך 15 לירות",רק כדי לראות את נהרת השמחה על פניו של שחר היה שווה כל סכום שבעולם.


לראות בעיני עיניו להנצחתו של שחר...

שמחת תורה חלפה עברה לה וכך עוד הרבה שנים, בשנת 1997 שחר ילדנו נפל באסון המסוקים מאז נפילתו עשיתי לי מנהג "לראות בעיני עיניו" ולהנציח דמותו תוך כדי סיורים בעולם.באחת הפעמים הגעתי לאוגנדה לכפר פוטי שמתגורר בו שבט של יהודים שחורים.מחפש את בית הכנסת ,עובר מבנה אחר מבנה, כאשר יותר ויותר ילדים שחורים מאובקים באדמת לס אדומה משתרכים אחריי.מגיע לבסוף למבנה האחרון שנראה נטוש ועזוב, הגג שלו מחופה בכפות דקלים וכל החלונות והדלתות מוגפים. סובבתי רגלית את המבנה והתאכזבתי כשלא גיליתי על קירותיו אפילו סמל או סימן יהודי אחד.ניגש לאחד החלונות ופותח אותו, מביט פנימה ורק לאחר שעיניי התרגלו לחשכה לבי מתחיל לפעום בחוזקה ותחושה של קדושה ירדה עליי.


רגע של קדושה

מולי חדר מאורך כאשר בקיר הצפון-מזרחי שלו, בתוך גומחה, קבוע ארון קודש ומצדדיו מדפי במבוק ועליהם מונחים בערמות וללא סדר טליתות וספרי תנ"ך. אני מחפש במהירות את הכניסה למבנה בית הכנסת ואז נכנס פנימה מלווה בהמון ילדים המשתייכים לשבט abayodaya (בני יהודה בסווהילית). בחרדת קודש סידרתי את הספרים.אט,אט התקרבתי לארון הקודש, משני צדדיו רשומות בכתב יד אותיות מ-א' עד י'. לבי הולם בחוזקה, דוק של לחלוחית מכסה את עיניי,ידיי רועדות בפתיחת בריח המנעול הקבוע על הדלת,חושב לעצמי מה אמצא שם בפנים? האם אמצא ספר תורה? אני פותח ומול עיניי ספר תורה קטן מונח על טלית.נזכר כי בהוצאת התורה מארון הקודש יש לומר ברכה, ואני איני יודע מה לברך! מרים את עיניי וחושב מאין יבוא עזרי? ואז מבחין על הקיר בכתב יד "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד". אני אומר בכמעט צעקה את תפילת "שמע" ומוציא את ספר התורה הקטן,הרהורי נושאים אותי אל בית הכנסת "שיבת ציון" אל ספר תורה קטן שכזה אותו הניף שחר בני הקטן בהקפות שמחת תורה בבית הכנסת אשר בשכונת התימנים ב-"רישון"



אני נושא אל על את הספר, עיניי רטובות מדמע וגרוני חנוק, ממלמל ברכת "שהחיינו". כעבור דקות ספורות אני מניח בעדינות את ספר התורה בארון הקודש, מבריח את דלת הארון וחוזר שוב בקול רם על ברכת "שמע ישראל", כשעיני כל הילדים רואות ואוזניהם שומעות. בתום כל ההתרגשות אני מבחין כי בפתח בית הכנסת עומד אדם מבוגר, חבוש כיפה שעליה רקומה מנורה, ועיניו בורקות. שמי אברהם הוא מסביר לי באנגלית רצוצה ומוסיף כי סבו בנה את בית הכנסת. לבקשתו, אני פותח שוב את ארון הקודש, מוציא את התורה והוא וכל הילדים מצטרפים אלי לאמירת "שמע ישראל" ואני, מחשבותיי נושאות אותי אל שמחת תורה של לפני שנים בבית הכנסת "שיבת ציון" ואל שחר ילדי המבצע הקפות בשמחה עם ספר תורה קטן שכזה...


סוף דבר...

אפילוג: לפני מספר חודשים נזכרתי כי מעולם לא שילמתי החוב בן 15 הלירות עבור הזכות של שחר לחגוג עם ספר התורה הקטן,
העברתי ל-מומו חברי סכום כסף כדי "לסגור" החוב הישן!


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל