מיטיבי לכת: טיול פתיחת העונה אזור נחל לוז בהרי ירושלים

הרי ירושלים מספקים מגוון מסלולים קרובים למרכז, לכל מטיילי הרגל: ממשפחות, דרך חובבי לכת ועד מיטיבי לכת, בנופים נהדרים כזהו המסלול באזור נחל לוז המתחיל בנבי סמואל

הטיול הפעם , עם הקבוצה של דוביד (דוד כץ, יזם שביל גולני) היווה עבורי חימום טוב לעונת הטיולים הנפתחת, לאחר פגרת הקיץ
שהחלה אצלי עם סיום הטרק בקירגיסטן בתחילת אוגוסט.

רקע מורפולוגי וגיאולוגי:
הרי יהודה נחלקים לכמה יחידות נוף עיקריות , שצביונן מושפע ממבנים טופוגרפיים מקומיים, מן המסלע המשתנה ומגווני האקלים
האופייניים לכל יחידה בנפרד. אחת מהן, היא הרי ירושלים שבה עבר מסלול טיולנו (בנוסף על רכס בית-אל ורכס הר חברון שגם אותם
ניתן לשייך ליחידות נוף ייחודיות). כללית, הרי יהודה הם אנטיקלינה (קמר) הנשענת על ציר הקמר המרכזי של שדרת ההר בישראל
שהקימוט הראשון המשמעותי שיצר אותה התרחש כחלק מקימוטי "הקשת הסורית" . קימוטים אלה היו בבחינת "הדים רחוקים"
(או תוצאת משנה) להתנגשות בין לוח אפריקה (שישראל היא חלק ממנו באמצעות תת הלוח סיני) לבין לוח אירואסיה שארעה בגין
סגירת ים תטיס , בסוף הטורון ותחילת הסנון (90 – 65 מיליון שנה לאחור). התנגשות יבשות זו גרמה לקימוט האלפיני – היווצרות רכס
האלפים. בהיות אזורנו מרוחק ממוקד ההתנגשות ההשפעה הייתה מינורית יחסית (לאורוגונזה האלפינית) ובאה לידי ביטוי בקימוט
העובר מסיני לאורך כל שדרת ההר בישראל ובהמשך דרך רמת הגולן עד פלמירה (תדמור בימינו) . קשת זו הייתה בעלת סימטריה
מעוגלת תחילה אך עם היווצרות הבקע הסורי אפריקאי הופעלו בשטח כוחות טקטוניים ש "מתחו" את שדרת ההר לכיוון הנוכחי שלה-
דרום מערב – צפון מזרח וגם הגביהו את רכסיה במידה ניכרת. כיום נראה כל המבנה הזה בצילום מהאוויר דומה לאות אס הפוכה
(או לסימן האינטגרל) ∫ ומכאן מקור שמה.
הרי ירושלים הם שטח דמוי אוכף שנוצר במפגש קמר רמאללה וקמר חברון הבונים את הרי יהודה. אזור זה נמוך משאר חלקי הרי
יהודה : רומו הממוצע כ - 650 מ' ושיאו הטופוגרפי של האזור בהורסט נבי סמואל – כ 870 מ' מעל פני הים (הרי בית אל והר חברון
מתנשאים לגובה 1000 מטר משני עברי האזור כך שהאזור כולו נמוך מהם כאמור)
התמונה המורפולוגית הכללית של האזור היא כשל כף יד ואצבעות הנשלחות ממנה: כף היד היא במת הרי ירושלים, עליה יושבת העיר
ירושלים וממנה נשלחות אצבעות שלוחות הרריות (שלוחת נבי סמואל – מעלה החמישה, שלוחת נווה אילן, שלוחת צובה, שלוחת שורש,
שלוחת נס הרים, שלוחת סנסן). השלוחות הן צרות ובעלות מדרונות תלולים צפונה ודרומה, אך ירידתן מערבה היא בשיפוע מתון למדי.
שינוי דרסטי מתרחש בקטע המערבי ביותר של השלוחות כאשר הן נוחתות במדרגת כפיפה גיאולוגית חריפה כלפי השפלה, עד כדי
יצירת מצלעות בקטע מן הכפיפה. בין השלוחות מפרידים עמקי נחלים עמוקים ורחבים בעלי מדרונות תלולים: עמק נחל כפירה, נחל
כסלון, נחל שורק, נחל רפאים, נחל סנסן ועוד. הגדול בנחלי הרי ירושלים הוא נחל שורק - נחל הנמשך בעמק המתפתל בסדרת
נפתולים חרוטים (מאינדרים) - תופעה ייחודית בסביבה.

המסלע בהרי ירושלים הוא בעיקרו של סדרת סלעי גיר, חוואר, קירטון ודולומיט מתקופת הקנומן, (למעלה מ 90 מיליון שנה לאחור).
הצפות והרבדות ימיות אירעו גם הרבה לאחר תקופה זו (נמשכו עד סוף השלישון, כ 3 מיליוני שנים לאחור) אך בלייה נמרצת שחקה
את השכבות העליונות שהורבדו. בעמקו של נחל כפירה, הצפוני בנחלי הרי ירושלים נחשף הסלע הקדום ביותר באזור: סלע משקעי
של גיר מתקופת הקרטיקון התחתון(145 – 100 מיליון שנים לאחור) במדרגת הכפיפה המערבית של הרי ירושלים כלפי השפלה
נחשפות תצורות בענה וורדים - סלעי גיר מתקופת הטורון ולרגליה של הכפיפה - סלעי קירטון וצור מתקופת הסנון.

ראויה לציון היא ההידרולוגיה של הרי ירושלים: מצוי בהם ריכוז יוצא דופן של מעיינות: כ-100 מעיינות הנובעים מתצורות סלע אחדות
באזור. כמעט כל המעיינות הללו משולבים במפעלים חקלאיים קדומים בהרי ירושלים (בתי שלחין)

התחלנו את טיולנו בנקודה הגבוהה בטיול: נבי סמואל. התצפית הפנורמית מראש המבנה סביב מרהיבת עין ונפש. המבנה הזה, כמו
באתרים רבים היה במקור יהודי, על חורבותיו בנו הצלבנים מצודה ועל חורבותיה בנו המוסלמים מסגד. הנקודה עצמה הייתה מוקד
לקרבות עקובים מדם במלחמת השחרור וכוחותינו לא הצליחו אז לכבוש אותה. היא נכבשה חזרה רק במלחמת ששת הימים שבה כל
האזור בסביבתה היווה מוקד לקרבות קשים עם הצבא הירדני עליהם שמענו ממקור ראשון: אלחנן שלחם כאן כחייל במלחמה זו.
מנבי סמואל ירדנו לנחל לוז בירידה תלולה יחסית. יש לציין כי תחילת המסלול מצויה מעבר לקו הירוק ובהמשך ההליכה דרומה חוצים
אותו חזרה. הכפר הקרוב ביותר הוא בית אכסא הנמצא בצד הישראלי של גדר ההפרדה. לא ידוע על התנכלויות למטיילים באזור אך
מומלץ לנקוט באמצעי זהירות (כגון שמישהו יישא נשק או לעדכן את מפקדת מג"ב באזור). נחל לוז ששמו מרמז על עצי שקדים שגדלו בו
הוא דווקא ערוץ יפה הנטוע בכרמי זיתים. לאחר קטע מתחילת הירידה התלולה מבחינים בגשר הרכבת בהמשך מעל הנחל על המסילה
המיועדת לרכבת המהירה לירושלים שתנוע עליה בעוד מספר חודשים. בנחל לוז מצויה חורבת לוזה, בית חווה צלבני שחלקו נשמר
ומערבית לו אמור להיות מעיין ששימש את תושביו. לא טיפסנו לבדוק מה מצב המעיין הזה אך ממול, מהשלוחה היורדת מבית איכסא
הבחנו במדרגות בהר מהתקופה הרומית ששימשו כחלק מדרך עתיקה. המשכנו להתקדם עד עין לילי שהוא עין לוז, שם נעצרנו למנוחה
ושמענו משלמה מעיין איך הוא ואשתו רבקה אמצו מעיין זה והפכו אותו לאתר להנצחת ביתם לילי.
מכאן והלאה זיהינו כבר את סימוני שביל גולני שנוספו לכאן לאחרונה וקצת לפני עינות תלם טיפסנו על השלוחה המזרחית לכיוון אנדרטת
התאומים שהוקמה לזכר הנספים לאחר אירוע הטרור ב 2001. התוכנית הייתה גם להמשיך למצפה נפתוח (ואכן מומלץ להמשיך לשם)
אך מפאת קוצר זמן סיימנו כאן.

הנה מספר תמונות מהטיול. בסוף המאמר מופיע קישור לאלבום הטיול, המעוניינים לצפות בכל התמונות יעתיקו את הקישור לשורת
הכתובת.




















מסלול נחמד שניתן ורצוי להאריך אותו במספר קילומטרים נוספים

לצפייה בכל התמונות מהטיול יש להעתיק את הקישור הבא לשורת הכתובת:

https://photos.app.goo.gl/QQOKclwv1Rw3Ctxq1

אפשר לכתוב אלי:

pshacham@gmail.com



אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל