מי יחוש את תוכו של הנותן בסתר ?

יש בינינו אנשים טובים התורמים ומתנדבים למען הזולת. אך יותר מכל, הנתינה בסתר ממסכת זן נדיר של אנשים שקשה למצוא מילים מתאימות לתיאור גדולתם

שגרת יומי העמוסה לעייפה, אינה מותירה לי זמן להרהר בכל הידיעות והנושאים הבנליים שאמצעי התקשורת
אינם חוסכים בהצגתם באמצעות הררי מלל ואמצעים חזותיים. הם חולפים לידי ואינני מתעמק בהם. אם יש לי
רגע פנוי אני מנסה לקושש את אותם נושאים שוליים לכאורה שבמקרה הטוב מוארים לרגע במדיה כזו או
אחרת ורגע לאחר מכן צוללים לתהומות הארכיון. בין אלה אני מוצא מידי פעם כאלה שבהחלט ראויים לסיקור
בולט בהרבה אך הם אינם מרוויחים כנראה ביושר את דרכם בשדה הרייטינג. אחד כזה האיר אתמול לזמן קצר
את מעטה האפרוריות היום יומית וריגש אותי באופן יוצא דופן. הוא הציג תרומת מח עצם מתורמת שהציל את
חייו של החולה שהיה זקוק לו. עצם תרומה כזו אינה סיפור יוצא דופן , הוא מתרחש בכל העולם לעתים תכופות
כבר שנים לא מעטות. אבל בסיפור הזה היה משהו יוצא דופן. המדובר על אבא לשני ילדים קטנים, שלמחלתו
אין מזור מלבד השתלת מח עצם שאם לא כן ככל הנראה זמנו קצוב. במשך זמן לא מבוטל לא נמצא תורם בעל
התאמה לזה של החולה והזמן בינתיים כמובן לא לצידו. והנה לפתע נמצאה תרומה ראויה, החולה זכה לעירוי
המיוחל והבריא. במרבית המקרים, מפאת צנעת הפרט וסיבות נוספות אין קשר בין התורם לחולה אלא באותם
מקרים גלויים בהם בן משפחה או קרוב הוא התורם. במקרה הזה סוג מח העצם המבוקש לא נמצא זמן רב
וכשסוף סוף אותר לא היה כל קשר בין התורמת במקרה זה לבין החולה. התורמת לא ביקשה להיחשף
והמשיכה בחייה הלאה. החולה שסוף סוף הפך לאדם בריא התפנה להרהר במה שעבר עליו והשתוקק להכיר
את מי שהציל את חייו ומנע יתמות בטרם עת משני ילדיו הקטנים.
כאמור התורמת לא ביקשה את החשיפה אך משנשאלה אם תיאות להיפגש עם הנתרם הביעה הסכמה ואז
גם נחשפה גדלות רוחה. הסתבר שהיא חיילת משוחררת וכאשר התגייסה נלקחה ממנה דגימת דם. שנתיים
מאוחר יותר נמצאה התאמה מלאה בין דגימה זו למה שזקוק לו אותו חולה. בשלב הזה היא כבר הייתה
משוחררת. לא היה צורך בהרבה הסברים - היא התנדבה מיד לספק עוד כמה מנות דם בכמה מפגשים על
מנת להפיק מהם את התרומה המיוחלת. היא לא ידעה למי היא מיועדת וזה מן הסתם גם לא היה לה חשוב
מבחינתה הנקודה החשובה הייתה שיש ביכולתה להציל חיים של מישהו אחר וזה העיקר. אלמלא היה
הסיפור מוצג באחד מערוצי הטלוויזיה היה כנראה נשאר סיפורה סמוי מן העין הציבורית. כל מי שראה
אותה, לא התקשה להבחין בגדלות נפש ורוח נדירים המוקרנים ממנה בפשטות מדהימה. כל הכבוד לשחר
שרעבי , בחורה צעירה שאפשר ללמוד ממנה המון על חדוות הנתינה.
מעבר לכך חשבתי לעצמי באותם רגעים על כך שסוף סוף זכו הצופים לשעה של סיפור בעל ערכיות מדהימה
לעומת שפע תוכניות הריאלטי-זבל וכל מיני מרעין-בישין ושאר ירקות שמשודרים בערוצים השונים חדשות
לבקרים. סוף סוף רגעים של אושר צרוף. נזכרתי גם בשיר שכתבתי לפני כמה שנים על הנותן בסתר.



מתן בסתר


אֵין סְפֹר גְּוָנִים בְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם,
שְזוּרֵי רוּחַ, חַבוּיֵי נְשָׁמָה,
אַךְ אֵין כַּיוֹצֵא דֹּפֶן בַּמִרְקָם,
הַעוֹלֶה מִתְּחוּשַׁת הַנְּתִינָה.

הַזָּקוּק לְמָזוֹר נָתוּן בִּסְעָרָה,
לְיַד מְצִּילָּה נַפְשׁוֹ מְשָוָועָת,
וּכְשֶׁזּוֹ אוֹחֶזֶת בּוֹ, בְּהַגִיעַ הַשָּׁעָה,
אַנְחַת רְוָחָה בְּתוֹכוֹ קוֹלַחַת.

רִגְעֵי הַיֵּאוּשׁ נִיתָזִים לְאָחוֹר,
עֵת מַפְצִיעַ הָאוֹר, כֹּה אִישִׁי,
יָד נֶעֶלָמָה מְרִימָה מֵהַבּוֹר,
כְּהֶלֶךְ אָצִיל שֶׁל טוּב אֱנוֹשִׁי.

אַךְ מִי יָחוּשׁ הַמִּתְחוֹלֵל וְהַפֵּשֶׁר,
בְּתוֹךְ תּוֹכוֹ שֶׁל הַנּוֹתֵן בַּסֵּתֶר?
הַלֹּא כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם פָּנָיו,
לֹא יֵדַּע אִישׁ אֶת אֲשֶׁר בִּקְרָבָיו...

עֵינַיִים זָרוֹת אֵינָן שוֹזְפוֹת לִרְוָחָה,
גָדְלוּת יוֹפְיוֹ שֶׁל הַתּוֹרֵם בִּשְׁתִיקָה,
הַסּוֹד יְהַלֵּךְ עִמּוֹ שָׁמוּר בַּמַעֲמַקִּים,
יָנִיעַ בְּתוֹכוֹ אֶת תְשוּקָת הַחַיִּים.







אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל