הקפאת ביציות

לפני כשלוש שנים שקלתי ברצינות לעבור הליך של הקפאת ביציות. הכנתי את עצמי נפשית לדקירות ומחטים, ואז עשיתי את כל הבדיקות האפשריות. ממש הייתי מוכנה פיזית ונפשית להליך...

אפילו הכנתי את ההורים שלי להליך. בהתחלה, זכיתי לקבל מהם את המשפט: "דוברה, דיונה שודי"... (בתרגום חופשי מפרסית לעברית: "עוד פעם, החלקת על השכל"...). אחרי חודש הם ממש השתכנעו ואפילו בדקו המלצות על רופאים לביצוע ההליך.

אבל כשהתחלתי לברר את העלויות של ההליך הסתבר לי שמדובר בעשרות אלפי שקלים, ושההליך אינו ממומן ע"י קופות החולים. זאת משום שההליך נעשה רק באופן פרטי.

לאחר בירור העלויות התחלתי להסס... בדקתי שוב את המחקרים בנושא, והבנתי שאין מסקנה וודאית שהביציות שאני אקפיא יהיו יעילות להפריה לאחר הפשרתן. אז הנחתי לנושא והשארתי אותו אי שם בהיסטוריה שלי. עד לפני חודש בערך כשהלכתי לביקור שיגרתי אצל רופא נשים.

האמת שהגעתי לביקור לחוצה נורא. ביקור אצל רופא נשים הוא לא נעים וממש סיוט בעיני. נכנסתי לחדר של הרופא עם חרדות ודפיקות לב עמוקות.

כבוד הרופא העביר את כרטיס קופת החולים ולפני שבכלל ששאל את סיבת בואי, הוא החל להמטיר עליי שאלות.
- "אוטוטו את בת 38, עברת הליך של הקפאת ביציות או הקפאת עוברים"? "לא". השבתי, ואז החלו השאלות המשפילות.
- "את רוצה ילדים"? "כן".
- "את בזוגיות"? "לא".
- "אז איך את מרשה לעצמך לא להקפיא ביציות"?
- "חשוב שתדעי, שכל שעה שעוברת ושאת לא מקפיאה ביציות, את מאבדת את הסיכוי שיהיה לך ילד. איך את מרשה לעצמך להיות במצב כזה"?

זהו, כבר לא יכולתי יותר, הרגשתי את הכעס מתחלחל בי. שאלתי את עצמי "מי הוא בכלל"? או במילים מעודנות יותר "אומנם מדובר ברופא, אך זה לא נותן לו לגיטימציה לדבר אליי ככה"!!!

אחרי שתיקה מהוסה, התחלתי אני להמטיר עליו שאלות:
- "אם הקפאת ביציות הוא הליך כ"כ חשוב, איך זה שאין עדין מחקר שהגיע למסקנה שהביציות שאני אקפיא היום, יהיו יעילות להפריה לאחר הפשרתן בעתיד"?
- "אם כל שעה שעוברת ואני לא מקפיאה ביציות, אני מאבדת את הסיכוי לילד, הרי שמדובר בהליך חשוב וחיוני. אז איך זה שקופת החולים לא ממנת את זה"?
- " אולי זה שאתה מדבר על הקפאת ביציות, נובע מהרצון שלך שאני אשלם לך באופן פרטי מאות אלפי שקלים, ואממן את הקליניקה הפרטית שלך"?

"שאלתי אותי אם אני בזוגיות, ועניתי לך שלא. אתה יודע למה"?
"למה?", שאל כבוד הרופא.

"לאורך השנה האחרונה יצאתי לדייטים עם 20 גברים בערך. רוב הגברים שפגשתי היו ממש חראות (סליחה על השפה), כולל אתה עם הגישה שלך"!!!

יצאתי מהחדר של הרופא כעוסה ופגועה, וקבעתי תור אצל רופא אחר. בדרך החוצה הדמעות ניגרו מעיני. הכעס הפך לכאב ותסכול.

כמה ימים אח"כ. ב – 2.10.17 פורסמה כתבת תחקיר בשידורי "כאן" (ערוץ 1), שהגיעה למסקנה שהליך הקפאת ביציות אינו מוכח מחקרית. רואיינו נשים שהקפיאו ביציות, וכשהפשירו אותם, וכשניסו להפרותם, הם נמצאו לא יעילות. בכתבה תיארו את הלחץ של רופאי הנשים על נשים בגילי לעבור את ההליך. חמתי ממש בערה בי.

חשבתי לעצמי, היום יש מחקרים שהגיעו למסקנה שככל שגילו של הגבר עולה, איכות הזרע שלו יורדת ויש לו יותר סיכוי להביא לעולם ילד עם אוטיזם. האם רופאי המשפחה רצים אל גברי ישראל ומפחדים אותם באיומים שהם צריכים להקפיא את זרעם? ממש לא. אז רופאים יקרים תפסיקו להפחיד אותנו, הנשים. גם ככה קשה לנו להיות לבד בחגים ובשבתות.

ניחמתי את עצמי, שאם בורא עולם רוצה שתהיה לי זוגיות שיהיו לי ילדים, אז תהיה לי זוגיות ויהיו לי ילדים. אחרי הכול, "הכול בידי שמים".


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל