מסלול משפחות נחמד: מעין שולמית ליער ווסטרוויל דרך ערוצו המנומנם של נחל רז

בחבל רמות מנשה מסלולי טיול רבים המתאימים בעיקר למשפחות אך לא רק. תושביו מכנים אותו לעיתוים "הטוסקנה" של המדינה" כביטוי לשטחי המטעים הנרחבים שהגפן נטועה בחלק נכבד מהם.

רקע

גאולוגיה ומורפולוגיה

חבל רמות מנשה הוא קער (מקום נמוך) בין רכס אמיר השוכן בין נחל עירון לעמק דותן ואגן הניקוז של נחל חדרה לבין רכס הכרמל
השוכן בין יוקנעם ועמק זבולון ומישור החוף. למעשה החבל הוא חלק מן הקער הגדול הנמשך מקיסריה שבחוף הים עד לגבעות
אלונים שפרעם של מערב הגליל התחתון. גובהו הממוצע של האזור הוא 250 – 300 מ' ושיאו הוא בגובה של כ 400 מטר בדרום
מזרח האזור.
רכס אמיר ורכס הכרמל גבוהים מחבל רמות מנשה והמסלע בהם בדרך כלל הוא קשה: גירני בהרכבים שונים ודולומיט. סוג סלעי
המשקע הנותרים לאחר נסיגת הים המציף אזור מסוים תלוי בעומק הים באותו אזור ובאקלים הכללי (תקופה חמה יותר, תקופה קרה).
לעומת הרכב המסלע שנותר בכרמל וברכס אמיר, ברמות מנשה השתמרו סלעי קרטון "צעירים" מתקופת האיאוקן (55 - 35 מיליון
שנה לאחור) מעל סלעי גיר ודולומיט קשים יותר שהורבדו בתקופת הקרטיקון העליון (97 - 65 מיליון שנה לאחור) משום שהים שהציף
את האזור בתקופה זו היה עמוק יחסית עקב העובדה שהוא שכן מעל קער. קיומם של סלעים אלה הכתיב כאן את המורפולוגיה הכללית
- הגלית, המתונה של פני השטח: גבולות מעוגלות, עמקי ערבה רחבים ולעיתים גם שטחים מפולסים לחלוטין כמו באזור עין-השופט
ודליה שעל קו פרשת המים. רק באגף המזרחי של החבל, המורם בתלילות מעל העתק (שבר) יוקנעם מגידו בו צעדנו במקטע הקודם,
התפתחה מורפולוגיה חריפה יותר המתבטאת במדרונות בעלי תלילות דרמטית יותר היורדים לעמק יזרעאל ובערוצי נחלים עמוקים
קצת יותר מאלה שבשאר האזור. המטייל בחבל ארץ זה ממערב למזרח יבחין בנקל כי העלייה לכיוון מזרח מתונה אך המעבר לעמק
יזרעאל תלול יחסית. לעומת זאת, ההליכה ממזרח למערב היא בעיקרה במגמת ירידה מתונה ונעימה להליכה, אפילו ממושכת.
מתינותו של השטח בחבל ארץ זה והיותו אוכף נמוך בשדרה ההררית הגבוהה יחסית של רכס השומרון - כרמל (הכרמל הוא חלק
מרכס השומרון) הפכו אותו לפרצת מעבר קלאסית בין מישור החוף לעמק יזרעאל. בשוליו הדרומיים והצפוניים נוצרו בטבעיות על ידי
האדם דרכי מעבר היסטוריים ראשיים: מסעף דרך הים בנחל עירון ודרך נחל דליה-יוקנעם בגבול רמות מנשה ומורדות הכרמל הדרומיים.
ברמות מנשה קיימת תופעה ייחודית של ריבוי מעיינות ונחלי איתן כגון נחל דליה, נחל השופט, נחל הקיני, ונחלים שיש בהם מים במרבית
ימות השנה כגון נחל רז ונחל נילי שבסביבתם נטייל במקטע זה. הדבר קשור לממוצע משקעים גבוה יחסית לעונה (650 - 700 מ"מ)
ולשכבות המסלע שהוזכרו קודם. לאחר שנסוג הים שהותיר כאן את עיקר סלעי הקרטון הרכים, היו תקופות נוספות בהם הים שהציף את
האזור הותיר סלעי משקע גירניים מעל לסלעי הקרטון במקומות רבים. הקרטון אטום לחלחול מים ואינו נסדק. והגיר הקשה והפריך נוטה
להישבר ולהיסדק. התפר שבין שכבות מסלע אלה מהווה מקום התחתרות נח למים הפורצים כאן בשפע של מעיינות המזינים את
הנחלים. וכך, עם חילופי המסלע המתאימים קיבלנו אזור משופע במים מחד ועם אדמת רדנזינה (האדמה הנוצרת מהתפוררות סלעי
קרטון) פורייה מאידך. המצאות המים וסוג הקרקע הזה הנח לעיבוד גרמו לכך שהתיישבות לצרכי חקלאות הייתה כאן כבר בימים קדומים
ושרידים לכך נמצאו בכל החבל. בתקופה הרומית והביזנטית הגיע האזור לשיא פריחתו בעת העתיקה. בעת החדשה, הייתה ההתיישבות
יחסית דלילה. עקב הקרבה לחיפה והאפשרות לרכש קרקעות החלה ההתיישבות היהודית באזור בשלהי המאה ה 19 עם הקמת זיכרון
יעקב והישובים הסמוכים לה תחילה. בעקבות פרוץ מרד הערבי הגדול (1936-1939) החל גל התיישבות יהודית בחבל רמות מנשה
שנמשך עם קום המדינה במטרה ליצור רצף של ישובים יהודיים בין מישור החוף לעמק יזרעאל. במלחמת העצמאות התחוללו באזור
קרבות בין כוחות הפלמ"ח, חטיבת גולני ולוחמים מקומיים ובין "צבא ההצלה" הערבי בפיקודו של קאוקג'י ששיאו היה בקרב משמר
העמק. הכוחות הערביים הובסו ונכבשו כפרים ערביים באזור.

צומח

במערבה של רמת מנשה, שרד חורש טבעי מפותח שמרכיביו אלון מצוי, אלה א"י, אלון התבור, חרוב. בעיקר בולט ביופיו החורש המכסה
את שמורת הר חורשן ("יער בורקה"). נראה שבעבר כיסה החורש הזה את כל רמת מנשה אך נכחד ברובו. במזרח האזור גדל יער נטוע,
בעיקר של ארנים, המכסה שטחים גדולים למדי של המדרונות המזרחיים (יערות הזורע ומשמר העמק). אך למעשה מרבית שטחה

מסלול הטיול:

גבעות החמוקיים של חבל רמות מנשה מכילות מסלולים רבים לטיולי משפחות. הפעם בחרתי ללכת מעין שולמית (בין משמר העמק
לעין השופט למרגלות חירבת בית-ראס ששימשה עמדה אסטרטגית חשובה במלחמת השחרור) דרך גבעת אודי מעיין אל נחל רז
שערוצו אמנם יבש כעת אך עדיין מכיל פינות נחמדות רבות עד יער ווסטרוויל הנושק לכביש 672 דרומית לקיבוץ דליה. למי שמתקשה
בניווט מומלץ ללכת על שבילים מסומנים שהמרכזי שבהם השביל האזורי רמות מנשה. אני בחרתי ללכת לכיוון נחל רז לא על שבילים
מסומנים ולכן נאלצנו להתמודד עם כמה הפתעות בדרך (מעבר גדרות) אבל הסתדרנו וגם הארכנו את המסלול לכ 8.5 ק"מ. הילדים
כלל לא חשו בתוספת. מעין השופט והלאה דרך ערוץ נחל רז ועד סוף המסלול זיהיתי את סימוני שביל גולני שאני במו ידיי סימנתי
במקטע זה יחד עם חברי ארז בלשאי לפני כשנה.
כללית המסלול, המתנהל ממזרח למערב הוא במגמת ירידה. בתחילתו טיפסנו לגבעת אודי מעיין ממנה יש תצפית יפה על האזור.
ההליכה לצד ערוצו היבש של נחל רז היודע ימים יפים יותר בחורף נעימה ומכילה הרבה פינות צל מהעצים הגדלים לאורך המסלול.
גם בסוף המסלול לקראת העלייה ליער ווסטרוויל יש עלייה לא קשה מידי ודי קצרה.

הנה כמה תמונות מייצגות. בסף הכתבה מופיע קישור שיש להעתיק אותו לשורת הכתובת על מנת לראות את כל התמונות.






















לצפייה בכל התמונות מהטיול יש להעתיק את הקישור הבא לשורת הכתובת במחשב:

https://photos.app.goo.gl/IwNSOw86Jkc3bNRK2


אפשר לכתוב אלי

pshacham@gmail.com


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל