ריבוע העיגול

ראש הממשלה אמר בממשלה כי הנשיא טראמפ נחוש לקדם מו"מ עם הפלשתינים ומדינות ערביות המתונות. לא אמר "לקדם שלום" אלא מו"מ שאפשר לקיים עד בוא משיח צדקנו שבנט מבטיח לנו, ובכל זאת ראוי לעיין בעניין.

ראש הממשלה אמר בממשלה כי הנשיא טראמפ נחוש לקדם מו"מ עם הפלשתינים ומדינות ערביות המתונות. לא אמר "לקדם שלום" אלא מו"מ שאפ

ריבוע העיגול
צבי י' כסה
הערה: לו טראמפ היה מנהיג של הסדרים מדיניים אסטרטגיים בעולם, היה מסביר לנתניהו: יש לך קיר ברזל מול אירן והוא השלום עם העם הפלשתיני ומדינות ערביות....
ראש הממשלה אמר בממשלה כי הנשיא טראמפ נחוש לקדם מו"מ עם הפלשתינים ומדינות ערביות המתונות. לא אמר "לקדם שלום" אלא מו"מ שאפשר לקיים עד בוא משיח צדקנו שבנט מבטיח לנו, ובכל זאת ראוי לעיין בעניין.

אם הנשיא טראמפ יביא מו"מ אין בכך רבותא. אם הוא יביא שלום –יש הפתעות בחיים – יהיה זה נס ריבוע העיגול. מדוע? – כי טראמפ יהיה הנשיא הידיד לישראל שייאלץ אותנו לפשרה עם הפלשתינים והסביבה. וזה היפוך למה שהיה עד היום:

לאורך 70 שנה כל הנשיאים שאהבו את ישראל או שאנחנו החלטנו שהם אהבו לא הביאו כל תועלת בהקשר הסכסוך עם הפלשתינים והערבים. רק הנשיאים שלא התרגשו מאתנו, שהגדרנו אותם כלא ידידים תרמו משהו חיובי לממשק שלנו עם הפלשתינים והערבים:

קנדי (העריץ את בן גוריון), ג'ונסון (בזכות ליידי יהודייה), ניקסון -קיסינג'ר - (התאהב בגולדה), פורד, קלינטון (התאהב ברבין), בוש (הבן) (התאהב בשרון) – אלה האהודים לא קידמו עניין. רק הנשיאים הלא אהודים – אייזנהאוור, שיחרר אותנו מסיני, ריגן נסוג מתמיכתו בלבנון. בוש האב (שר החוץ בקר) אילץ אותנו לוועידת מדריד, קרטר אילץ את בגין לשלום עם מצרים. אובמה ניסה בדרכו האחרת ונכשל.

הנשיא טראמפ הוכרז כאוהב ישראל. לכן, עפ"י הניסיון אין סיכוי שיתרום תרומה משמעותית לפתרון הסכסוך. פתרון שישחרר אותנו מהשבי הפלשתיני ואת הפלשתינים מהשבי הישראלי.
אבל, החיים מזמנים הפתעות. בכל עניין שהנשיא הזה נוגע בו הכישלון דבק בו. כך במדיניות הפנים וכך במדיניות החוץ. אפשר שיש עניין אחד שהוא יכול לקצור בו הצלחה וזה הנושא הישראלי-פלשתיני. אם כך יהיה נהיה עדים ראשונים בהיסטוריה לריבוע העיגול.

עם טראמפ או בלעדיו צריך היה ראה"מ ביוזמתו לבנות חומה נגד הסכנה הגדולה של התבססות אירן בסוריה. כישלונו של אובמה בסוריה של מלחמת האזרחים, הביא את אירן ורוסיה לגבולנו. התחולל שינוי אסטרטגי ללא הסכמת ישראל. לעזרתנו באה העובדה שהמציאות הזאת הפוגעת במעגל האזורי: ישראל, ירדן, מצרים, סעודיה, מדינות המפרץ. לא היו ימים כאלה של סיכון וסיכוי אסטרטגי.

המדינות האלה שאירן אויבת להן לא פחות מאשר לנו, הניחו כבר ב – 2002 הצעה לשלום עם ישראל במחיר כינון הסכמה למדינה פלשתינית. מבחינתה של ישראל המלחמה האיסלאמית בין השיעה לסונים היא עניין אמיתי. כנגד זה, המנהיגים של המדינות הסוניות האלה לא מוטרדים מהבעיה הפלשתינית ומסבלם של הפלשתינים, אלא מכך שהאירנים השיעים רוכבים על השנאה המוסלמית לישראל לקצור קצירם ברחבי המאמינים.

עם מוטיבציה רגועה כזאת הם יתמקחו אתנו רק על המינימום שלדעתם דרוש לאלץ את הפלסתינים לחתום על שלום עם ישראל: גבולות 67 עם תיקונים, פירוז פלשתין וסידורי ביטחון ביטחוני (לא תיאולוגי) לישראל, ירושלים מזרחית בירה (מגיל 18 ומטה 60% פלשתינים בירושלים הבירה), זכות השיבה – הזכות תישאר השיבה תהיה כפי שהוסכם – רבע ממספר הפלשתינים שיוחזרו להם מירושלים.

הסדר כזה יִיכָפֶה על הפלשתינים ויפיל את אירן מהסוס הפלשתיני עליו הם רוכבים ואתו הם מכים בסונים ובעולם המוסלמי. וכך יישמט מקהלים איסלמיים משמעותיים כמו גם מחיזבאללה ומחמאס הייעוד המשיחי. איזה נתניהו מסוגל להניף את החרב על הקשר הגורדי המשעבד אותנו לפלשתינים ואותם לנו. ולתקן את הגירוש המטומטם של חוסיין -ששלט בפלשתינים והפך אותם לירדנים - כדי להעלות למדינה מיליונים פלשתינים. 5,000 קמ"ר כנגד חזון שלום מעבר ל – 100 השנים של ראשה"מ. זו העיסקה הכי חכמה ב – 3,000 שנה.





אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל