טיול להרי הרוקי 2013 - חלק א': התכנון

בשלהי קיץ 2012 התחלנו אשתי ואני לדון באפשרות שלכבוד יום הולדתה ה-60 נצא לטיול בהרי הרוקי הקנדיים (חלום שלי), הפלגת נופש לאלסקה (חלום שלה) ושהות של שבוע בניו-יורק (רצון של שנינו)...

בשלהי קיץ 2012 התחלנו אשתי ואני לדון באפשרות שלכבוד יום הולדתה ה 60 נצא לטיול בהרי הרוקיס הקנדיים (חלום שלי), הפלגת נופש לאלסקה (חלום שלה) ושהות של שבוע בניו-יורק (רצון של שנינו). משך הטיול הוערך על ידינו בכחודש ימים לאחר ויכוחים ופשרות והתחשבות בגורמים שונים. אשתי התנתה את הסכמתה בכך שנצרף אלינו זוג חברים שהיו מעונינים לערוך טיול דומה - היות ואני טיפוס שתקן - והיא לא מוכנה למות משיעמום ולשוחח עם עצמה וכן כדי לחלוק בנטל הנהיגה. תנאי נוסף – שהתמלא רק בחלקו - היה שאפחית מספר קילוגרמים ממשקלי.
 
 
לאחר שתנאי הפתיחה התקבלו על-דעת כל הצדדים הוטלה עלי משימת תיכנון מסגרת הטיול הראשונית, דהיינו הגדרת וקביעת היעדים, תאריכי היציאה והשיבה, הקצאת זמני הטיול ליעדים השונים, הזמנת כרטיסי טיסה, בחירת חברת הספנות ומסלול השיט לאלסקה וכן הטיפול בשכירת רכב מרווח מספיק עבור 4 נוסעים + 4 מזוודות + 4 טרולים + תיקי יד אישיים.

חברת התעופה הסדירה אותה בחרתי היתה לופטהאנזה, אשר הציעה את הדיל המשתלם ביותר מבחינת המחיר, המסלול וזמני הטיסות. לוח הטיסות הסופי שלנו כלל תל-אביב – פרנקפורט, שהייה של שעתיים והמשך לקלגרי (טיסה שבוצעה בפועל ע"י אייר קנדה). שאר הטיסות היו מוונקובר למונטריאול, מקוויבק לניו-יורק, מניו-יורק לפרנקפורט, ומפרנקפורט לתל-אביב. את הכרטיסים רכשנו במזומן ב-9/2012, כמעט כשנה לפני מועד הטיול – 28/6/2013, כך שקיבלנו מחיר משתלם ביותר. זוג כרטיסים עלה לנו – 3,321$. במהלך התקופה עד מועד הטיול, בדקתי מפעם לפעם את מחיר הכרטיסים שלנו אשר עלה ועלה עד שהגיע למעלה מ- 7,000$.

עם ההתקדמות בתיכנון הטיול וירידה לפרטים, כולל קריאת המלצות ממדריכי נסיעות שונים העוסקים ברוקיס הקנדיים, התגבשה אצלי התפיסה (שהתבררה כמוטעית) לפיה בקיץ כל העולם ואשתו מתרוצצים ברוקיס, כי היצע בתי המלון מוגבל ומצומצם ולכן יש להזדרז ולפעול גם בנושא זה. ובכן, בחוכמה לאחר מעשה, לא דובים ולא יער והאימרה יש מספיק לכווולם נכונה ביותר. הקדשתי שעות ארוכות מול המחשב לבדיקת הצעות ואפשרויות אירוח שונות. במרבית היעדים נעזרתי באתר – booking.com - חוץ מאשר בעיירה jasper ובניו-יורק. ב-jasper שכרתי בית-אירוח פרטי אליו הגעתי תוך כדי חיפוש באתרי B&B וצימרים, ובניו-יורק נפלה הבחירה על מלון belleclaire הממוקם ב-upper west side. למלון זה הגעתי עקב המלצתו של בני הצעיר אשר עבד כמה שנים כאיש ביטחון מוטס באל על. החברה משכנת במלון זה את ציוותי הדיילים והמאבטחים. לטעמי, מלון זה 'אינו מציאה גדולה' ומתפקד יותר כתחנת שינה ותחנת רכבת. החדרים זעירים בשיטחם, ממוזגים ע"י מזגני חלון ישנים ורועשים, אין חדר אוכל, אין בר/בית קפה וניקיון החדרים לוקה בחסר. יתרונו רק במיקומו, סביבה טובה ולידו סופרמרקט שפתוח 24/7, דיינרים שונים ומסעדות וכן כמה חנויות שוות. זהו מלון בבעלותו של ישראלי לשעבר, אשר כמו כל בעל בית פרטי, פועל לפי שיטת "מינימום הוצאות ומקסימום הכנסות". אני, אשר קודם לכן הזמנתי חדרים במלון best western hospitality house (וביטלתי אותם) אשר נימצא ב-midtown, ובו התאכסנתי בעבר, מאד התאכזבתי. נכון, הוא יקר יותר אבל נותן תמורה מלאה לכספך. באם תבחרו באופציה הזולה, אני ממליץ לכם לטלפן ישירות למלון לביצוע ההזמנה. לרוב תקבלו כך מחיר זול יותר מאשר באמצעות אתרי האינטרנט השונים.

לאור הנסיון שצברתי בתחום חיפוש בתי-מלון באמצעות האינטרנט הנה מספר טיפים מועילים ומסקנות:

1) היו מאופקים, ספקניים וביקורתיים - אל תתלהבו מהתמונות המתפרסמות באתר המלון, המצולמות בד"כ בעדשות מעוותות. הן צולמו לרוב כשהמלון רק ניפתח או לאחר שיפוץ. זה נכון בד"כ עד לרמה של 4 כוכבים וכן באם המלון הינו פרטי או שייך לרשת בינלאומית גדולה.

2) חפשו תמיד את גודל שטח החדר המופיע בטבלת סוגי החדרים המוצעים. מלון שלא מציג נתון זה, יש לו קרוב לודאי סיבה להסתיר זאת. לדוגמא, מלון belleclaire לא מתבייש לתאר באתרו את הכוכים שלו כ"חדרים מרווחים".

3) קיראו היטב את האותיות הקטנות יותר ובידקו האם מגיעה לכם ארוחת בוקר? האם יש חניה למלון? האם היא בתשלום? היש מעלית? האם יש מיניבר/קומקום חשמלי/מכונת קפה? וכן אל תתביישו ותבררו בנוגע למיזוג. האם זה מיזוג מרכזי או מזגני חלון? האם גם השטחים הציבוריים ממוזגים? לפעמים תופתעו מהתשובות שתקבלו. אנו, לדוגמה, חזרנו יום אחד למלוננו בעיירה banf לאחר יום טיול ארוך, רק כדי לגלות שבכל הרובע יש הפסקת חשמל ושלמלון אין כלל גנרטור חירום וכך בילינו שעות בחשיכה בחדר חם וגם כאשר זרם החשמל התחדש בהדרגה המלון היה המיבנה האחרון בעיירה שחובר.

4) אל תיתפתו(!!!) להצעות המופיעות לפעמים באתר של מלון מסוים להזמין ולשלם מיד עבור החדר, ובתמורה לכך לקבל מחיר זול באופן חריג. אנו עשינו זאת פעמיים, במונטריאול ובקוויבק ואכלנו אותה בגדול. אלו החדרים הגרועים ביותר הקיימים במלון וזו שיטת ההנהלה להיפטר מהם. במונטריאול הזמנו את החדרים במלון ששיך לרשת משונה בשם zero-1. עיצוב המלון מתיימר להיות אולטרה-מודרני ועל כן רוב פנים המלון צבוע בשחור על בטון חשוף, יש רק מעלית אחת המשמשת הן את האורחים והן את עובדי המלון, החדרים עצמם קטנים ואין בהם אפילו את אותו מעמד מיתקפל המיועד להנחת המיזודה. בחדר שקיבל הזוג השני היה קרע גדול בציפוי מראשות המיטה וציפוי הפרקט שעל הריצפה התעוות בחלקו וכמה לוחות בלטו כלפי מעלה. בקוויבק הפדיחה היתה גדולה אף יותר. שמו של המלון שהזמנו: chateau laurier. יתרונו היחיד הוא מיקומו בלב ה-downtown העליון ודירוגו משום-מה 4 כוכבים. למודי נסיון מר, דרשנו לבדוק את החדרים לפני שניכנס אליהם ואלו המימצאים: חדר קטן, קורי עכביש בפינות החיבור בין הקירות והתיקרה והמיזוג על הפנים. למרות שכאילו יש מיזוג מרכזי ויש יחידת פיקוד על הקיר למעשה הכל אבו-עלי. כאן כבר הייתי מחומם לגמרי. ירדתי לקבלה, הודעתי להם שאני הנדסאי מיזוג שעבד עבור חברת קרייר, (עובדה נכונה כשלעצמה) שאין שום מיזוג בחדר, שקורי עכביש משמשים כדקורציה ושלא ינסו לרמות אותי. פקידי הקבלה נילחצו וחיש מהר הועברנו לחדר משופר. זוג חברינו, לעומת זאת, חוו מסכת סיוטים כאשר הועברו 3 פעמים מחדר לחדר עקב 'פאקים' שונים ורק בפעם הרביעית, לאחר חצות הלילה, קיבלו סוויטה מרווחת עם ג`קוזי. כהרגלי, ביררתי פרטים לגבי בעלי המלון ומצאתי כי המלון הינו בבעלות פרטית של משפחה ממוצא צרפתי מזה כארבעה דורות, כי אגף שלם של המלון מנותק ממערכת המיזוג המרכזית וכמובן שתפיסת הניהול של הבעלים היא לקמץ בהוצאות עד כמה שניתן או עד שלקוח מתמרמר. אני מודע לכך שקוראי הכתבה - באם ישנם כאלה - חושבים שיש לי שריטה בנושא המיזוג בגלל מיקצועי, אך כדאי שתדעו שכאשר הגענו למונטריאול חשבתי שהגעתי בטעות לים המלח או לאילת, כל כך חם היה וכנ"ל גם בקוויבק ובהרי הרוקיס. לכן, באם אתם בתמימותכם חושבים כי ביולי-אוגוסט תבואו לקנדה הצוננת והקרירה – תצאו מהר מהחלומות!! אם באלסקה נימדדות טמפרטורות של 30 מעלות צלזיוס ומעלה, תבינו מה קורה לאקלים העולמי. מאידך, יכול להיות שאני מהווה דוגמה לא מתאימה היות ואני – פיזית – טיפוס שאוהב קור. בטמפרטורות של 15 מעלות צלזיוס ופחות אני מרגיש במיטבי. יכול להיות שזה נעוץ בעובדה שבצעירותי עבדתי כצולל מיקצועי ושהיתי פירקי זמן ממושכים במים קרים עד קרים מאד.

5) לסיכום פרק זה - מי שלא רוצה הפתעות ואכזבות שיעדיף בתי מלון של רשתות בינלאומיות גדולות הפועלות לפי סטנדרטים ברמה גבוהה.
 
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל