מיטיבי לכת: חווארי נאות הככר

והפעם באזור פחות מטויל: ביתרונות הלובן המבהיקים באזור נאות הככר ועין תמר יוצרים ביניהם ועליהם מסלולי טיול מרהיבים. ויש גם את עין פלוטית, בה המעונינים יכולים לטבול במים טובים לרחצה

הפעם טיילנו עם גלעד בין ועל רכסי הבתרונות באזור נאות הככר ועין תמר בצפון מזרח הערבה. מעטים יחסית מטיילים באזור
זה וההפסד שלהם כי האזור מרהיב ומזמין לטייל בו. אורכו של אזור בתרונות זה המצוי בין כביש הגישה לישובים אלה ועד
חצבה הוא כ 20 ק"מ ורוחבו כ 6 ק"מ, שטח עצום שבו נותרו משקעים מימת הלשון שהייתה בו בעבר. אנו טיילנו בחלקו הצפוני
של האזור. יתכן כי הצבע הלבנבן וצורת הגבעות האלה הזכירו למישהו את סלע החוואר וכך נשתרש השם. למעשה, הן בנויות
משילוב של פצלים (סלע הנוצר משכבות של חרסית שעברו שינויים קלים כתוצאה מלחץ של סלעים מלמעלה) וארגוניט שהוא
מינרל ממשפחת החרסית (זהה לקלציט CaCO3 אך שונה ממנו במבנה הסריג הגבישי). כלומר חוואר אין בהן. בכל מקרה
כתוצאה מהבלייה נוצרות בהן צורות שונות, חריצים מרהיבים ומסלולי טיול נהדרים.

רקע גיאולוגי ומורפולוגי:
בתחילת תקופת הפליוקן , לפני כ 5 מיליון שנים, נפתח השקע הטופוגרפי של בקע ים המלח ונוצרה בקעת ים המלח. אזור עמק
יזרעאל היה אז נמוך משמעותית לעומת היום. הצפה של הים התיכון גרמה לחדירת מי הים לתוך השקע הטופוגרפי הזה. ההצפה
התקדמה דרך מפרץ הקישון ועמק יזרעאל אל עמק הירדן והמשיכה עד לבקעת ים המלח. בלשון ימית ארוכה זו התמלחו מי הים
ותוצרי ההתאדות (בתהליך אוופוריטי) שקעו מהם. יחידות הסלע החשופות בחלקה הצפוני של הערבה מתקופה זו הן תוצרי
המשקע של אגם זה. באזור שמצפון לשבר אמציה (בין נחל אמציה לדרום ים המלח) הושקעה "תצורת סדום" שהיא התצורה
המצויה בבסיס החבורה הגיאולוגית "חבורת ים המלח" ובמילים פשוטות: שכבת מלח בעובי של כ 2000 מטרים. היא נוצרה
כתוצאה משקיעת מלח. הלוחות הטקטוניים באזור הבקע המשיכו לנוע ואף יצרו פיתול וכתוצאה מכך שקע הבקע משמעותית
ואזור עמק יזרעאל התרומם. הים הפסיק לחדור ובבקע נותר אגם שבו שקעו בעיקר אבן חול וקונגלומרט (תצורת עמורה) .
תקופת הפליסטוקן שבאה לאחר מכן (2.58 מיליון שנה עד 11,700 שנה לאחור) התאפיינה בחילופים של תקופות קרחוניות
ובין-קרחוניות. תקופת הקרח האחרונה באזורנו 70,000 – 15,000 התאפיינה במשקעים רבים. בבקע נוצר אגם ארוך בין
חצבה לכנרת. מפלסו של אגם זה הגיע עד ל 160 מטרים מתחת לפני הים , כ 250 מטרים מעל מפלסו הנוכחי של ים המלח.
באגם זה, הורבדה "תצורת הלשון" (או "חוואר הלשון"). משקעי תצורת הלשון חשופים כיום מצפון למושב חצבה, באזור עידן
נחל צין וצפונה עד בקעת כנרות. סלעי התצורה יוצרים נוף מבותר, משוכב ובהיר דמוי בִתְרונות ומצוקים בחלקה הצפוני של
הערבה. בסוף תקופת השקעת התצורה לפני כ-14 אלף שנים החלה ימת הלשון להתכווץ עקב שינוי האקלים העולמי שהפך
לחם יותר, והיא נסוגה במהירות בהותירה את ים המלח הנוכחי ואת ימת הכינרת כמעין שאריות של אותו אגם. תצורת הלשון
בנויה מסלע המורכב מרצף של למינות חרסיתיות וקרבונטיות ועובייה נע בין 60 ל-80 מטרים. האקלים היבש באזור האגם יצר
סביבה קבועה שבה עמודת המים העליונה הכילה מים מתוקים, ואילו עמודת המים התחתונה הייתה בעלת צפיפות גבוהה יותר
ונטולת חמצן. כתוצאה מכך השתמרו הלמינות (שכבות שעוביין פחות מס"מ) שנוצרו בקרקעית האגם. הלמינות הבהירות עשויות
עשויות מינרל קרבונטי המכונה ארגוניט, ואילו הלמינות הכהות מכילות גרגרים דטריטיים של גיר, דולומיט, קוורץ ופלדשפר, עם
אבק שמגיע מדרום וממזרח ועשוי להכיל גם גרגרי בזלת. הלמינות משקפות עונתיות: הבהירות נוצרו בתנאים יבשים בהשקעה
כימית של ארגוניט בקיץ כאשר השטף של החומר הקלאסטי, שהגיע באמצעות רוחות ושיטפונות, היה מועט; הכהות משקפות
שטף גבוה יותר של חומרים קלאסטיים (סלע המורכב משברי סלעים אחרים כמו קונגלומרט) שנוצרו בעונה הרטובה, ככל הנראה
בתקופות החורף .

הלכנו על שבילים לא מסומנים. בחלק הראשון יצאנו מעין פלוטית והלכנו בין הבתרונות לכיוון מערב. בשלב מסוים טיפסנו על
השלוחה על מנת לראות את הנופים המרהיבים גם מלמעלה וחזרנו מזרחה בואדי מקביל הנקרא "חריץ בקפה" לכיוון עין פלוטית.
מי שרצה טבל במעיין (למעשה בריכת מי תהום שהם גבוהים באזור זה) ולאחר מכן המשכנו אל מה שהיה פעם ציר : "חווארים
שחור". בעבר היה כאן סימון שבילים אך הוא בוטל משום שבין היתר מטפסים בו על אחת השלוחות התלולות בעזרת סולמות עץ
ובכח הידיים והרגליים ומגיעים לשלוחת סכין צרה ויפהפיה שלא מומלצת לבעלי פחד גבהים. על אותה שלוחה היו פעם סולמות
מתכת אבל מאחר והמסלול הזה הוצא מחוץ לרשימת המסלולים המטוילים מוצבים עליו כעת סולמות המתוחזקות על ידי תושבי
הסביבה. מכל מקום, הטיפוס איטי וקצת קשה אך התמורה למעלה היא לעין שיעור. שלוחת הסכין מספקת נופים עוצרי נשימה.
הלכנו בה עד נקודה מסוימת, ירדנו ממנה וטיפסנו על "שלוחת הסימון החלוד" , איתה שבנו לנקודת ההתחלה, כך שגם קטע זה
היה מעגלי.
ההליכה לסירוגין בין הגבעות הלבנות המתנשאות לגובה של כ 80 מטר ובשלבים מסוימים עליהן, היא טיול נהדר. למטה מבחינים
בכל מיני צורות שונות ומשונות ששיני הבלייה יוצרים בהן כולל מידי פעם חריצים, מערות ובורות. ההליכה למעלה מספקת מבט
הן רחוק לאזור ים המלח והן דרומה וצפונה לנוף בתרונות בולטים וכן קרוב אל ואדיות המצויים ממש מתחתנו. טיול בהחלט
מומלץ אך לא מסומן ומי שהולך בו חייב לעשות את זה עם מדריך המכיר אותו. בנוסף, מי שמטפס על שלוחת הסולמות, חייב
לעשות זאת בזהירות רבה תוך מתן עזרה למטפסים בשלבים שונים של העלייה.

הנה כמה תמונות מהטיול. אלה הן דוגמאות בלבד. מומלץ להעתיק את הקישור המופיע בסוף הכתבה לשורת הכתובת על מנת
לצפות בכל התמונות מטיול זה.



















לסיום עוד תמונה למזכרת עם חיים...


זהו זה. טיול מרהיב, אחד היותר משובחים בארצנו.

לצפייה בכל התמונות מהטיול יש להעתיק את הקישור הבא לשורת הכתובת:

https://photos.app.goo.gl/0vpvIALT2Zpt0pvu1

אפשר לכתוב אלי:
pshacham@gmail.com


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל