אֵין אַחְרָיוּת

שַׁדְכָנוּת זוֹ מַמָּשׁ גְּאוֹנִיּוֹת / לְהִתְפַּרְנֵס, לְלֹא נְתִינַת אַחְרָיוּת.

אֵין אַחְרָיוּת

אַרְבָּעִים יוֹם לִפְנֵי הֻלֶּדֶת הַוָּלָד
בַּת קוֹל מַכְרִיזָה, מִי לְמִי מְיֹעָד,
(אֵצֶל הַמֻּסְלְמִים, מִי יִהְיֶה לַגִּ'הַאד).

אֵצֶל אָדָם וְחַוָּה לֹא נֵדַע
כֵּיצַד אֶצְלָם הָאַהֲבָה נוֹלְדָה?
לֹא הָיוּ אַרְבָּעִים יוֹם לַלֵּדָה
וּבְתוֹךְ יוֹם, הָעוֹלָם כֻּלּוֹ יָדַע,
טוֹב, אֶצְלָם זֶה הָיָה מִקְרֶה מְיֻחָד
הֵם בְּסַךְ הַכֹּל הָיוּ, אַחַת פְּלוּס אֶחָד,
וְרַק בִּגְלַל שֶׁנִּשְּׂאוּ זוֹ לָזֶה
עוֹלָמֵנוּ נִרְאֶה הַיּוֹם כְּכָזֶה,
הֵם לֹא נִשְּׂאוּ בֶּאֱמֶת מֵרָצוֹן
הֵם הֶחְלִיטוּ עַל זֶה, כְּבָר בַּדֵּיְט הָרִאשׁוֹן,
עַל שִׁדּוּךְ מְאֻלָּץ כְּשֶׁאֵין כָּל מִבְחַר
שַׁדְכָן לֹא יְקַבֵּל... עַל כָּךְ שׁוּם שָׂכַר.

אח"כ נוֹלְדוּ בָּנִים וּבָנוֹת
וְהַשַּׁדְכָנִים עֲלֵיהֶם כְּבָר הִתְחִילוּ לִבְנוֹת,
הַגְּרוּשִׁים לֹא הָיוּ אָז לָהִיט
כִּי עֲבוֹדַת הַשַּׁדְכָנִים הָיְתָה מִקְצוֹעִית,
לֹא שָׁמַעְנוּ עַל זוּג אֶחָד שֶׁנִּפְרַד
הַשִּׁדּוּךְ שֶׁל אָז, לָעַד הוּא שָׂרַד.

יֵשׁ זוּגוֹת שֶׁקִּבַּלְנוּ מִן הַמּוּכָן
בְּלִי לָדַעַת מִי הָיָה הַשַּׁדְכָן,
גַּם לֹא יָדוּעַ כֵּיצַד נִפְגְּשׁוּ
וְהַאִם בְּמַבָּט רִאשׁוֹן כְּבָר הִתְרַגְּשׁוּ ?

לְמָשָׁל...אַבְרָהָם וְשָׂרָה
כֵּיצַד נִפְגְּשׁוּ וְאֵיךְ זֶה קָרָה ?
מְסֻפָּר לָנוּ עַל יָפְיָהּ
וּמַכִּירִים אֲנַחְנוּ אֶת אָפְיָהּ,
אַךְ אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים, מִי אֶת מִי הִדְלִיק
וּבִכְלָל, אֵיךְ נוֹצַר הַקְּלִיק ?

לֹא נַמְשִׁיךְ וְנַחְפֹּר בְּיָמִים שֶׁל אָז
שַׁדְכָנוּת הַיּוֹם, הוּא מִקְצוֹעַ נוֹעָז,
הַהֶצֵּעַ וְהַמִּבְחָר הוּא עָצוּם
אֲבָל הַבִּקּוּשׁ, מְאֹד בְּצִמְצוּם,
כָּל שַׁדְכָן שֶׁהַיּוֹם בִּכְלָל מְנַסֶּה
בִּתְחִלָּה עָלָיו לְשַׁכְנֵעַ, שֶׁצָּרִיךְ לְהִנָּשֵׂא,
וְלִפְעָמִים מִתְעָרֶבֶת הָאֵם הַדּוֹאֶגֶת
וְגַם שִׁדּוּךְ מֻצְלָח הִיא הוֹרֶגֶת,
עַל הַשַּׁדְכָן שֶׁל הַיּוֹם לִסְתֹּם חֹרִים
לְשַׁכְנֵעַ זוּגוֹת וּלְשַׁכְנֵעַ הוֹרִים,
הַיּוֹם קַל יוֹתֵר לִמְכֹּר צוֹלְלוֹת
הַמְּתַוֵּךְ לֹא יִתֵּן, עַל שִׂרְטוֹן לַעֲלוֹת,
אך יֵשׁ הַקַּלָּה הַיּוֹם לַשַּׁדְכָן
הוּא יָכֹל לְשַׁדֵּךְ גַּם... חָתָן לֶחָתָן.

הַשַּׁדְכָן שֶׁל הַיּוֹם מַדְגִּישׁ בִּמְיֻחָד
הַאִם צָרִיךְ שְׁנֵי מִינִים אוֹ מַסְפִּיק מִין אֶחָד ?
יֵשׁ לוֹ בְּיוֹמָנוֹ מֵעֵין סִימָן זָעִיר
כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְעֶה וְיִהְיֶה הוּא זָהִיר.

שַׁדְכָנוּת זוֹ מַמָּשׁ גְּאוֹנִיּוֹת
לְהִתְפַּרְנֵס, לְלֹא נְתִינַת אַחְרָיוּת,
הַשַּׁדְכָן מַפְגִּישׁ, מַצִּית אֶת הַלַּהַט
לְכַמָּה זְמַן ? אֵין לָדַעַת !

הַיּוֹם כְּבָר יֵשׁ חֲתֻנָּה מַדָּעִית
תִּתְחַתְּנִי, אֲפִלּוּ שֶׁאֶת הֶחָתָן לֹא רָאִית,
וְלַחֲתַן נוֹתְנִים לִבְלֹעַ גְּלוּלָה
הַמְּטַשְׁטֶשֶׁת אֶת צוּרַת הַכַּלָּה,
רַק לְמָחֳרָת הֵם רוֹאִים אֶת הָאֱמֶת
וְאָז, עִם הַמְּצִיאוּת, הֵם צְרִיכִים לְהִתְעַמֵּת.

זוֹ סוֹפָהּ שֶׁל הַבְּחִירָה הַחָפְשִׁית
יָדַעְנוּ תָּמִיד, שֶׁהֲכִי טוֹב זֶה עִדָּן בְּרֵאשִׁית,
בַּת קוֹל עֲבוּרֵנוּ קוֹבַעַת
כִּי טוֹב מֵאִתָּנוּ הִיא יוֹדַעַת.








אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל