מסלול משפחות בהרי ירושלים: שביל המעיינות מעל נחל רפאים.

אזור רכס לבן מדרום מערב לירושלים, מכיל מספר מעיינות שהם חלק ממסלולי טיולים נפלאים. ההליכה מעל פיתוליו של נחל רפאים מוסיפה לטיול נדבך נוף ייחודי נוסף. טיול משפחות של קצת ותר מ 8 ק"מ , מול הנוף הפסטורלי של הרי ירושלים , מומלץ ביותר.

רקע מורפולוגי וגיאולוגי

כבר הזכרתי לא אחת את שלוחות הרי ירושלים היורדות ממזרח למערב שאפשר לדמות אותן לאצבעות המחוברות לשורש כף
היד שלהן שהוא אזור העיר וסביבתה. רשת ניקוז הנחלים באזור שכיוונה ככיוון השלוחות שמעליה אינו שכיח בנחלי ההר.
המסלע באזור זה כמו בכל אזור הרי ירושלים הוא בעיקרו של סדרת סלעי גיר ודולומיט קשים בתוספת של חוואר וקרטון מתקופת
הקנומן (חבורת יהודה הקשה 100 – 88 מיליון שנה לאחור ומעליה הורבדה חבורת הצופים הרכה , תקופת הסנון 90 עד 65
מיליון שנה לאחור). הפעם טיילנו באזור רכס לבן מעל נחל רפאים. נחל זה, המהווה את אחד מיובליו המרכזיים של נחל שורק,
מתחיל את זרימתו באזור תחנת הרכבת הישנה בשכונת בקעה, על קו פרשת המים הארצי ועל גבול ספר המדבר. חלקו העליון של
הנחל, המפותח כיום כפרק המסילה, עובר בתחום תוואי הרכבת מאזור המושבה הגרמנית ועד שכונת פת ונפתח למניפה רחבה
בתחום אצטדיון טדי - קניון מלחה. נוף המדרגות החקלאיות, הבוסתנים וסידרת אתרי מעיינות המאפיינים את חלקו המערבי של
האזור מבטאים כמכלול את סיפור מורשת התרבות החקלאית וההתיישבות בארץ ישראל. ערוץ נחל רפאים נמצא בתהליך שיקום
כחלק מפיתוח פרק רפאים. החלק המרכזי נמצא בין גן החיות התנכ"י לישוב בתיר ,וידוע גם בכינויו "עמק לבן" שבו עומק הערוץ
הוא כ 200 - 300 מטר. באזור רכס לבן נובעים מעיינות שכבה רבים שהמפורסמים בהם הם עין לבן ועין חניה. החלק המערבי הוא
החל מהכפר בתיר ואילך מערבה, בו הערוץ שוכן בתוך מתלול עמוק למדי ומדרונותיו מכוסים ביערות קק"ל. בנחל מצויה מסילת
הרכבת הישנה מירושלים לבית שמש אך היא פעילה רק בקטע בשכונת מלחה. מקור השם נחל רפאים הוא באזכור רפאים וזוזים
במקרא. "...הָאֵמִים לְפָנִים, יָשְׁבוּ בָהּ--עַם גָּדוֹל וְרַב וָרָם, כָּעֲנָקִים. רְפָאִים יֵחָשְׁבוּ אַף-הֵם, כָּעֲנָקִים; וְהַמֹּאָבִים, יִקְרְאוּ לָהֶם אֵמִים."
(דברים ב, 10) ".. וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּא כְדָרְלָעֹמֶר, וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ, וַיַּכּוּ אֶת-רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם, וְאֶת-הַזּוּזִים בְּהָם;
וְאֵת, הָאֵימִים, בְּשָׁוֵה, קִרְיָתָיִם." (בראשית יד, 5-6) נחל רפאים מכונה בערבית ואדי אל ורד = נחל הוורדים. בצילומים מסביבות
1920 רואים שאכן היה מלא ורדים. במקום הייתה תעשיית מי ורדים. ב- 1892 עם הקמת מסילת הרכבת שונה שמו
ל "שוכת אל חדיד" = נחל מסילת הברזל. עיצוב הנוף בנחל רפאים הושפע ישירות מהעיצוב בנחל שורק. נחל שורק
(וכמוהו נחל רפאים) מתאפיין בנפתולים חדים בקטע שממפגשו עם נחל רפאים ועד צאתו מתחום כפיפת הרי ירושלים מערבה אל
השפלה . זהו דגם של נפתולים (מאינדרים) - פיתולים בעלי קשת של 270 לערך . נפתולי הנחל מתעמקים בשיעור של מאות
מטרים אל תשתית הסלע הבונה את האזור . תופעה מורפולוגית - נופית זאת היא ייחודית בנחלי ההר של ישראל ; הירדן ,
שנפתוליו מפותחים ומרשימים , הוא בעל "נפתולים חופשיים" שהתפתחו על תשתית מפולסת ורכה של חוואר הלשון , והם אינם
מקובעים בנוף אלא משנים את מסלולם מאירוע שיטפוני למשנהו . לתופעת נפתולי נחל שורק אין עדיין הסבר מדעי חד - משמעי ,
ויש שתי הערכות לגבי התהוותה : לפי הערכה אחת נחל שורק ניתב את דרכו בתוך מערכת של שברים גיאולוגיים מצטלבים
ובהדרגה עיגל את תפניות הזווית שלו לנפתולים קשתיים . לפי הערכה שנייה נחל שורק הוא תוואי מהלכו התחתון של נחל קדום
ענק , שזרם - בטרם היווצרות בקע הירדן - מעבר הירדן לים התיכון . באותה עת היה נופם של הרי ירושלים מתון ומפולס , והדבר
אפשר יצירת נפתולים מסוג נפתולי הירדן במסלולו של הנחל אל הים . עם יצירת שקע הירדן , שהייתה מלווה ביצירת מתלולי
המדרגות של מדבר יהודה ובהתרוממות הגוש המרכזי של הרי ירושלים, יצר גוש זה רמה כמעט מישורית המשתפעת שיפוע מתון
לצד מערב ; הקצה המזרחי של הרמה לא היה זהה עם שכבה גיאולוגית מסוימת , ועל כן מצויות באזור ירושלים — ובו בלבד — גם
שכבות הקרטון הסנוני על גב הרמה. הקצה המזרחי של הרמה שימש פרשת מים בין הנחלים היורדים מערבה עם נטייתה הכללית של
הרמה , ואילו הניקוז לים המלח החל במדרון התלול הנופל אל עבר המדרגה הראשונה של מדבר יהודה , הנמצאת כמאה מטרים
מתחת לשוליים המקוריים של הרמה. התרוממות הגיאולוגית איטית זו של הרי ירושלים אפשרה את ההתעמקות האיטית של הנחל אל
תשתית הסלע , תוך שמירת דגם הנפתולים המקורי. לסיכום: הפיתולים האלה הם ככל הנראה מהלכו הקדום של נחל גדול שניקז גם
את עבר הירדן המזרחי, לפני היווצרות הבקע. בנחל זה נוצרו נפתולים עוד לפני התרוממותו הניכרת של הנוף ההררי.

מסלול הטיול

בניגוד לטיול הקודם הפעם הלכתי על שבילים מסומנים , בין היתר על קטע משביל גולני שסומן שם אך לפני כמה שבועות. את
המקטע הזה (שממשיך עד אזור צור הדסה) סימן צוות בראשותו של יהודה בקל, לזכרו של בן דודו אלון בקל ז"ל, בוגר
סיירת גולני שנרצח בפיגוע ברחוב דיזנגוף לפני כשנה וחצי. מסלול הטיול מופיע בתמונה הבאה בין נקודות 1 (התחלה) ו 2 (סיום).



המסלול מהלך מעל נחל רפאים והנוף הוא טיפוסי להרי ירושלים: טרסות בכל שלוחה ובכל מטר, כזכר לצורת העיבוד החקלאי
שניצלה כאן כל מטר לחקלאות. על הרכס ממול בולטים כפרי הרשות הפלסטינית מעבר לגדר ההפרדה ש"מסתיימת לפתע" בבתיר.
התעכבנו בדרך בשני מעיינות: עין לבן שמימי הנביעה שלו מפנים לשתי בריכות וכל השטח שם הוא חלק מגן לאומי רפאים וכן
בעין איתמר (עין אל בלד בשמו הקודם). מזג האוויר היה אידאלי לטיול והוא עובר בשולי אזור מיוער כך שתמיד ניתן למצוא פינת
צל למנוחה. בסיום המסלול כשנוטשים את השביל מעל נחל רפאים , עולים לאזור עמינדב בשביל מסומן ירוק, עליה מתונה ולא
קשה, המסיימת טיול נחמד מאד.

הנה כמה תמונות מהטיול. מי שמעוניין לראות את כל האלבום יכול להשתמש בקישור שמופיע בסוף הכתבה.

















התמונות כולן נמצאות באלבום שהקישור אליו:

https://photos.app.goo.gl/Kw5aWlkYeIfW0js53

אפשר לכתוב אלי:

pshacham@gmail.com


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל