יאנוש קורצ'אק אחד

שיר זה כתבתי בהשפעת שלושה מסעות שערכתי בפולין עת ליוויתי את שלושת ילדי הבוגרים, עת היו תלמידי כתה יא' בקרית החינוך רופין ע"ש דוד בן גוריון בעמק חפר. השיר שזור באימרות שהפכו לפתגמים, מפיו של יאנוש קורצ'אק.

מאיזה חומר קורצת?
יאנוש קורצ׳אק אחד.
שנלמד גם אנחנו,
להיות בני אדם.

ואולי לא היית בכלל בן אדם,
אולי מלאך בדמות בן חווה.
במקום בו הרשע שלט באדם,
היית אתה התשובה לחיה.

אמרת הדואג לימים זורע חיטים,
הדואג לשנים נוטע עצים,
הדואג לדורות מחנך אנשים,
אלהים מי חינך את אותם צוררים?

ודמעות הילדים הן מלוחות,
והצוררים חסרי חוש טעם.
עיוורים לסבלם, חסרי כל מוסר,
ואתה משקל שכנגד לרוע טהור,
אנטי חומר לשטנות החור השחור.

הורית להיות זהיר במעשים,
אך נועז ונטול רסן בחלומות.
אך בעולמך התהפכו היוצרות,
ניטל הרסן מין המעשים,
ונדרסו החלומות.

ואתה היית אדם האוהב את הספר,
ומורה האוהב את האדם.
בדרך בה הלכת,
את המלחמה הזאת אתה ניצחת.

גרסת שהפדגוגיה היא תורת הילד,
תורת הילד ולא תורת האדם.
אם לאותם כלבים היו מורים,
אולי הדברים היו שונים.

בחייך שילמת, על חירותך ויתרת,
גם כשידעת שהיגון לא יחלוף.
אל המוות באומץ הישרת מבט,
עת צעדת ישירות אל לב הכבשן.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל