המפתח של הבית

מה ההבדל בין המרחב הידוע לי לבין המרחב הלא ידוע לי? איפה נמצא המפתח לבית שלי? איך אני מרגישה כשמשהו הולך לי לאיבוד? האם אני יודעת להבחין מה בחיי הלך לו לאיבוד?

שלום לכם ידידי הקוראים
חברה שלי סיפרה לי שהיא קיבלה במייל סיפור שפרסמתי במדור הזה, ממישהו אחר.
אמרתי לה – אין בעיה. הסיפורים האלה עוברים מאחד לשני והם נחלת הכלל. גם אני קיבלתי אותם ולא המצאתי אותם.
אז היא אומרת: בסדר. מסכימה אתך. אבל מי ששלח לי את הסיפור העתיק גם את השאלות שלך וחתם בשמו.

אז אני שואלת אתכם: האם אותו אדם אינו מבין איזו הזדמנות הוא החמיץ?
במקום להביא את השאלות של עצמו, של מהותו – הוא הביא את השאלות שלי – את מי הוא מרמה?

הרי הסיפור ומה שהוא מביא איתו - הוא הנושא. החלק האישי של כל מי ששומע או קורא אותו הן השאלות שעולות בלבו ובמוחו וההתייחסות שלו.
ואם מישהו מכם מוותר על חלקו – הוא מפסיד חוויה חשובה מאוד בחיים והיא- המפגש שלו עם עצמו.

ידידי היקרים – השאלות שלי הן שלי. באות מתוכי. גם אם תמחקו את שמי ותכתבו את שמכם במקומו. אלה עדיין השאלות שלי. ואתם לא הרווחתם כלום.
ייתכן מאוד שגם לכם יש אותן שאלות או שאלות דומות אבל בטוח שאם תנסחו אותן מתוך עצמכם – הן תקבלנה צבע אחר, מילים אחרות, אופי אחר.
וזה כל היופי שבדבר – איך אותו סיפור מקבל גוונים שונים ככל שאנשים שונים מתייחסים אליו מתוך עצמם ומהותם.
אני מזמינה אתכם לנסות ולהתנסות. מניסיוני – זה ממש כדאי.
אולי זה יביא אתכם (כמו שזה הביא אותי) למצוא את המפתח לבית שלכם.
זוכרים עד כמה הסופים הם מורים חכמים?

לפניכם הסיפור: המפתח של הבית (מסיפורי מולה נאסר-א-דין)
או – איפה אני יכול/ה למצוא את המפתח?
או – איך אני מחפש/ת את מה שאבד לי?

ערב אחד, כשהאנשים בכפר גמרו את יום העבודה שלהם, ויצאו החוצה לנשום אוויר,
לטייל, לפגוש אנשים אחרים – ראו את מולה נאסר-א-דין מחפש משהו מתחת לפנס הרחוב.
מכיוון שבחוץ כבר היה חושך (ימי החורף הקצרים) – פנסי הרחוב כבר דלקו והמולה נראה מאוד עסוק ומודאג.
" מה קרה, מולה?" - שאלו האנשים – "איבדת משהו?"
"איבדתי את המפתח של הבית שלי" – אמר המולה.
"האם איבדת אותו מתחת הפנס?" – שאלו האנשים.
"לא" – ענה המולה – "איבדתי אותו שם בקוצים".
" אז למה אינך מחפש אותו במקום שאיבדת אותו?"
" אבל שם חושך.... ואני לא יכול לראות...

המרחב הידוע לי – כל מה שאני יודע/ת, כל המוכר לי, כל מה שאני מאמינה בו.
מה הגודל של המרחב הזה?


המרחב הלא ידוע לי – כל מה שאני לא יודע/ת, לא מכיר/ה, לא מאמינה שישנו.
מה הגודל של המרחב הזה?

מהן השאלות שעולות לי כרגע?
מהן ההתנגדויות שאני יכולה לזהות בתוכי, כרגע?
מהן הרגשות שמלוות את ההתנגדויות האלה?
האם הן מזכירות לי איך אני מרגישה כשמעירים אותי בבוקר ואני לא רוצה
להתעורר?
 

 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל