נע באוזן ופרפרים בבטן - הצגות ילדים

נע באוזן הוא חידוש מענין המצריך שינויים רבים. פרפרים בבטן היא חוויה מקסימה עבור ילדים קטנים. הצגה שמטרתה אחת בלבד לשעשע את הילדים. מומלץ ביותר ובחום.

ראיתי שתי הצגות ילדים" נע באוזן" במוזיאון תא ו"פרפרים בבטן ב"מדיטק".
שתי ההצגות מיועדות לשכבת גיל שונה, האופי שלהן שונה אך דבר אחד היה משותף לשתיהן. שתיהן התבססו בין השאר בעיקר על גימיקים, תעלולים ופעלולים כדי לשמח ולענין את הילדים והצופים האחרים.

נע באוזן - גלריות במוזיאון ת"א

עם כניסתך לגלריה שבמוזיאון ת"א קיבלת מכשיר עם אזניות דרכו שמעת את המוזיקה המושמעת.
הרקדנים מסתובבים על הבמה. נותנים הוראות בפנטומימה ולאחר מכן מתחילים לרקוד.
הרקדנים מניפים שלטים עם מספרים שונים.

אתה בוחר לך מספר ומפעיל את המכשיר למספר שבחרת. אתה שומע את תולדות חייו של הרקדן המשוייך לאותו מספר. בינתיים תוך כדי השמיעה אתה רואה את הרקדנים מתנועעים, נופלים על הרצפה, קמים.
את כל המופע עוטף סיפור אהבה בין רקדן ורקדנית.
הילדים יושבים על הרצפה. המבוגרים שאינם יכולים לשבת עומדים.

הקהל מתבקש לעבור למקום אחר בגלריה. הרקדנים מטיילים בגלריה ואיתם גם הקהל. דבר זה קורה כמה וכמה פעמים תוך כדי המופע. חלק מהזמן הקהל יושב על הרצפה ובחלק האחר עומד.
כל הזמן אתה יכול לבחור לך את הטקסט והמוסיקה שאתה רוצה לשמוע על פי המספרים בשלטים.

הקהל מטייל בגלריה כי המופע גם עובר ממקום למקום. אולי הגימיק יפה אך הקהל מאבד ענין במתרחש כי תשומת ליבו 
עסוקה בלעבור ממקום למקום ולמצוא נקודת תצפית נוחה במקום החדש להמשך המופע.
לא היה כל צורך לטלטל את הקהל פרט לעובדה שבכל פעם נראו תמונות אחרות תלויות על הקיר. אפשר היה להשיג את אותו אפקט אם היו מושיבים את הקהל באמצע הגלריה והרקדנים היו מסתובבים מסביב לקהל
כאשר הקהל לא היה צריך לקום אלא רק להפנות את מבטו אל הרקדנים.

הלחיצה על המספרים היתה רק גימיק נוסף כי לדוגמה, כאשר הית צריך לבחור בין צרפת לאמריקה בריקוד טנגו, אם לחצת צרפת שמעת מוסיקת טנגו והרקדנים רקדו טנגו ואם לחצת אמריקה הרקדנים עדין רקדו את אותו הטנגו.
ראוי לציין שלמרות שתי המנגינות השונות בכל הפעמים התיאום בין פס הקול ותנועות הרקדנים היה מעולה.
במקרה של הטנגו הוא נרקד בצורה אלגנטית ויפה.
גם כאשר הית צריך לבחור בין מוסיקה של ריקוד רומנטי לבין מוסיקה של ריקוד קומי למרות שהרקדנים רקדו אותו ריקוד התאום היה מושלם.

לקראת הסוף הקהל התבקש לשכב ולהאזין למוסיקה תוך כדי שכיבה. גימיק זה נמשך יותר מדי זמן. כנראה שחיכו שמישהו ירדם באמת.

יוצרי המופע היו: הכיאורוגרפית - דנה רוטנברג,  הרקדנים היוצרים - עינת בצלאל, ענבר נמירובסקי, עידן פורגס וגיל קרר. שמו של אופיר סימן-טוב הופיע בתוכניה עם סימן של כוכב בלי הסבר. המוסיקה המקורית ועיצוב פס הקול - דודי סופר. הקריינות - מאיר אשרף ואיילת רובינסוון. ענבר נמירובסקי עיצבה את התלבושות היפות.

היוצרים מגדירים את המופע כ"יצירה אינטראקטיבית בשילוב מדריכי שמע...מתוך רצון להוסיף מימד חדש למחול למען חובבי מחול קיימים, קהל חדש וסקרנים שטרם "התחברו" פיזית ואמנותית...חיבור בין צפיה במחול וצפיה באמנות פלסטית".
אינני רוצה להביע דעה אם נסיון זה הצליח. הקהל הוא זה שישפוט.

לראות או לא לראות: חידוש מענין המצריך שינויים רבים.

פרפרים בבטן - מדיטק חולון

המופע הזה מיועד לילדים הצעירים ביותר דהיינו בין שנתיים לחמש שנים מקסימום.
המופע מוגדר כחוויה תיאטרלית לקטנטנים בשילוב אמנויות.
גם זו הצגה המשלבת אמנויות שונות שאפשר בקלות לכנותם טריקים. אין בה מילים. האמנויות השונות שהמופע משלב בתוכו הן: מוסיקה, ווידאו ארט, קטעי אנימציה , ציור על מרקע, בובות, משחקי צלליות ומה לא.

הכל עשוי בחן רב. משתף את גיל הרך והצופים הופכים במהלך ההצגה לחלק ממנה.
כל הילדים יושבים על מחצלות בצורת פרח והמבוגרים המלווים על כסאות.
תוך כדי ההצגה הילדים מתבקשים לקום ולחפש פרפר בתוך המחצלת.
כל ילד מוציא פרפר צבעוני החבוי בתוכה והשמחה גדולה.
הילדים מוזמנים לבמה נותנים להם רשת לתפיסת פרפר ואין מאושר יותר מהילד שזכה לכך.
בסוך עם היציאה כל ילד זוכה בפרפר מנייר שאפשר להדביקו על הפנים, הגוף ובכל מקום.

הצגה חמודה מאוד. מלאת רעיונות יפים כדי לשעשע ולשמח את הקטנים.
זאת הצגת יחיד בה משחקת טולה דמארי במשחק מאוד אימפרסיבי, מתאים לילדים קטנים אם כי לא "מתיילד".
העלילה מובנת לכל. ילדה רודפת אחרי הפרפרים שלה ותוך כדי כך משתפת את הצופים הצעירים בהרפתקאותיה.

היוצרת והבמאית שיש לה טעם מעולה ורעיונות מאוד נחמדים היא אלינור אגם בן דוד. את העיצוב עשה סטודיו פרקטיק - במה מקסימה ביופיה - וכן את האנימציות בשיתוף עם נעם אמיר. הבובות הלוקחות חלק נכבד במופע עיצב בטוב טעם רותם כהן. את התלבושות אירית אגם ואת המוסיקה הנעימה מאוד לאוזן אריאל קשת.

זאת הצגה חביבה ביותר שהכל בה נעשה עם אהבה גדולה, בעדינות,בקוים ברורים, במטרה אחת ויחידה לשעשע ולגרום להנאה רבה לפעוטות שזאת אחת הפעמים הראשונות אם לא הראשונה שהם רואים מה זה תיאטרון.
הכל עשוי כך שהרואה הקטן יאהב תיאטרון וירצה להמשיך וללכת אליו.

לראות או לא לראות: חוויה מקסימה עבור ילדים קטנים.הצגה שמטרתה אחת בלבד לשעשע ולרגש את הילדים. מומלץ ביותר ובחום.
 

 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל