לֶקֶט וְשִׁכְחָה
הַשּׁוּק נָדַם
שָׁקַט בּוֹ הַסַּחַר,
וְהוּא כְּנִרְדָּם
עַד בּוֹא הַשַּׁחַר.
מְכַנְּסִים הַסְּחוֹרָה
נוֹעֲלִים הַדּוּכָנִים
מַמְתִּינִים שׁוּרָה...שׁוּרָה
עַד לְבוֹא הַקַּבְּצָנִים.
מִבֵּין הַסִּמְטָאוֹת
בְּגִבּוּי הָאַפְלוּלִית,
עַל קְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת
נָעָה לָהּ צְלָלִית.
אוֹחֶזֶת בַּד עִם כֶּפֶל
וְעֵינֶיהָ תָּרוֹת,
מְחַפֶּשֶׂת אֶת הַנֵּפֶל
יֶרֶק אוֹ פֵּרוֹת.
יָדָהּ מְלַקֶּטֶת
כָּל יֶרֶק אוֹ פְּרִי,
דָּבָר לֹא שׁוֹמֶטֶת
רָקוּב אוֹ טָרִי.
כֻּלָּהּ מְרֻכֶּזֶת
הִיא לֹא לְבַדָּהּ
וְהִיא מִזְדָּרֶזֶת
לְהַקְדִּים הַחֻלְדָּה.
בְּשֶׁקֶט...בְּשֶׁקֶט
מִסְּכָכָה לִסְכָכָה
אוֹסֶפֶת הַלֶּקֶט
וְכָל שִׁכְחָה.
אָסְפָה הִיא בַּלַּיְלָה
כָּל שֶׁנִּמְצָא,
אָמְנָם זֶה לֹא דַּי לָהּ
זֶה לֵיל מְמֻצָּע.
מִן הָרִצְפָּה אוֹכֵל בֵּיתָהּ
וּבְלָקְטָהּ ...קִבְּלָה גִּיבֶּנֶת,
וְאָנוּ שׁוֹכְחִים אוֹתָהּ
חוֹשְׁבִים רַק עַל... שַׁמֶּנֶת.