חיידק GBS אצל נשים בהריון

מהו חיידק ה-GBS? מי הן הנשים שנמצאות בקבוצת הסיכון לחלות? ומה אפשר לעשות בכדי לצמצם את הסיכון לפתח את החיידק.

לאחר התפתחות המיקרוביולוגיה וגילויה של האנטיביוטיקה חלה ירידה בתמותת הוולדות. מצב זה השתנה שוב לרעה בשנות ה-70 של מאה ה-XX, כאשר נצפתה עליה חדה בזיהומים אצל הוולדות. באפריל 1973 Journal of Pediatrics פרסם שלוש עבודות שונות בנושא. מחברים הדגישו ש-GBS נהיה לסיבה העיקרית לזיהומי הוולדות בארה"ב, כאשר חצי מהם מתו כתוצאה מזיהום זה. גם היום, ארבעים שנה מאוחר יותר, GBS נשאר לגורם מסוכן ואף קטלני לתינוקות – למרות התפתחות שיטות אבחון וטיפול ולמרות שבזמן הלידה לתינוק יש הזדמנויות להדבק בחיידקים אחרים, גם אלה הדומים ל-GBS וגם אלה הידועים כמסוכנים יותר.

מדובר בחיידק Streptococcus agalactiae – קוקוס גרם-חיוביים המסדרים את עצמם בשרשרת. באגר דמי יש להם צורה טיפוסית של מושבות אפורות שטוחות בעיטור של פס b-המוליטי עם גבול לא מוגדר. לפעמים, אף שנדיר יותר, אפשר לפגוש סטרפטוקוקוס מקבוצה סרולוגית B ללא תופעה b-המוליטית. בכל אופן, אלה ואלה מתנהגים בצורה דומה ומסוכנים בצורה דומה. ישנם כמה סוגים של סטרפטוקוקים אלה וכל הזמן מופיעים סוגים חדשים, כאשר העמידות לאנטיביוטיקה כל הזמן גוברת – גם בקרב הסוגים הישנים וגם בקרב החדשים. כך, לפי מחקר גרמני, בתקופה שבין 1997 ל-1999 עמידות חיידקי ה-GBS לאנטיביוטיקה בגרמניה עלתה ב-30%.
חיידק זה נמצא במערכת העיכול, מערכת השתן והמערכת הנשית אצל 10-35% מהנשים. לא ידוע, למה אצל חלק מהנשים החיידק נמצא ואצל חלק אחר של נשים – לא.

אם חיידק מתרבה בדרכי השתן הוא גורם לעליה בתכיפות מתן השתן, הרגשת צריבה בזמן מתן השתן ו/או אחריה, חום, כאבי גב תחתון. אם הוא עולה מעלה ומגיע לכליות, הוא גורם לתסמינים של דלקת בכליות.
חיידק זה בד"כ אינו מסוכן לנשים בהריון ולא בהנקה. הוא לא עובר את השליה ולא ידוע על יכולתו לפגוע בצורה כלשהי בעובר.

אבל חיידק זה יכול להדביק את העובר תוך כדי שהוא עובר בתעלת הלידה בזמן הלידה ולגרום לו למחלה. יש מחלה מוקדמת ויש מחלה מאוחרת הנגרמת על ידי אותו חיידק. אם המחלה מתפתחת בימים ראשונים אחרי הלידה (early onset), היא בד"כ קשה ומתבטאת בדלקת חריפה של הריאות או של כל הגוף. ב-80% מהמקרים צורה זו של המחלה מתפתחת ב-24 שעות לאחר הלידה. אם היא מתפתחת שבוע או יותר מאוחר אחרי הלידה (late onset), המחלה בד"כ קלה יותר ומתבטאת בדלקת קרום המוח, אך גם זאת מחלה קשה, אף שהיא מגיבה טוב יותר לטיפול ואחוזי התמותה נמוכים יותר מאשר במחלה המוקדמת.

המחלה מתפתחת אצל כ30-50% מהתינוקות שנדבקו בזמן הלידה. מנתון זה רואים, שרוב התינוקות לא נדבקים, אבל הרי לאיש לא ניתן לדעת לאיזו קבוצה ישתייך התינוק החשוב לך ביותר – התינוק שלך! – לקבוצת הנדבקים או לקבוצת התינוקות שלא נדבקו. לפי נתוני איגוד המיילדים באונטריו, ילדים שפתחו מחלה מוקדמת (early onset ) לפעמים מפתחים גם תופעות לוואי ארוכות טווח כגון פיגור שכלי ברמה זו או אחרת, חירשות או שיתוק של כל ארבעת הגפיים.
ומאחר ומחלה, אם היא תתפתח, קשה ואף בעלת סיכון לסיבוכים רציניים או למוות, מה העניין להסתכן? למה לא לעשות בדיקה ובמקרה של תוצאה חיובית – לטפל בבעיה?

מאז שיש מודעות לחיידק, נוהגים לבדוק את הנשים בסוף ההריון לנשיאת החיידק. הבדיקה פשוטה, בטוחה ואמינה. אין בבדיקה זו שום סכנה לא לאם, לא להריון, לא למהלך הלידה העתידי ולא לתינוק. עושים אותה לקראת סוף ההריון. כמו כל בדיקה, גם בדיקה זאת אינה מדויקת ב-100%, אך דיוקה די גבוהה: היא תואמת את המצב ב-87% מהמקרים.

בארה"ב היא כלולה בתוך בדיקות שגרתיות, ואם לא נעשתה בסוף ההריון – עושים אותה ליולדת באופן אוטומטי כשהיא מתאשפזת בחדר הלידה. במקרה ונמצא החיידק, היולדת מקבלת אנטיביוטיקה עד תום הלידה. מדיניות זו גרמה ב-1997 לירידה בתחלואת ה-GBS אצל התינוקות ב-67%. אצלנו הבדיקה לא נעשית לכל הנשים בהריון, אלא רק לנשים שנחשבות לקבוצת סיכון, ביניהם:

- נשים, שעברו דלקת בדרכי השתן במהלך ההריון.
- נשים עם לידה מוקדמת.
- נשים עם לידה ממושכת.
- נשים שהמשקל המשוער של התינוק שלהם מוערך בפחות מ.-2500 גר'.
- נשים עם עליה בחום הגוף.
- נשים שבלידה קודמת הדביקו את תינוקם בחיידק GBS.
במקרה ויש סיכוי להתפתחות מחלה מוקדמת אצל התינוק, ממליצים לעשות עירוי של אנטיביוטיקה בשלב האקטיבי של הלידה. בהתאם לסוג האנטיביוטיקה היא ניתנת כל 4 או 8 שעות עד תום הלידה.
סיבוכים אפשריים של אנטיביוטיקה:
- תגובה אלרגית לפניצילין.
- התרבות חיידקי GBC עמידים לפניצילין.
- התרבות פטריות.
- עליה בסיכויי התפתחות אלרגיה או אסתמה אצל התינוק.

מאחר והטיפול היעיל ביותר זה כנראה נוגדנים שהאישה עצמה מייצרת בדמה, בשנים האחרונות משקיעים רבות בפיתוח חיסון נגד חיידקי GBS. מטרת החיסון – לחסן את האישה לפני ההריון או בתחילת ההריון ולגרום לה לפתח נוגדנים נגד החיידק. בינתיים החיסון לא עבר את הבדיקות הדרושות ולא נכנס לשימוש. מאחר וכל עניין החיסונים שנוי במחלוקת, גם כאן לא ברור אם לצפות מחיסון כזה ליותר נזק או יותר תועלת. כנראה הדרך הטובה ביותר גם להמנע מזיהום וגם להתגבר על החיידק היא לשמור על מערכת חיסון חזקה.
הומאופתיה, צמחי מרפא, תוצרת כוורת, שמנים אתריים, תוספי תזונה – כל אלה יכולים לעזור להתגבר על הזיהום.
לכל הנשים ולכל התינוקות שקיבלו טיפול אנטיביוטי נגד החיידק ממליצה בחום טיפול פרוביוטי ולנשים – גם הקפדה על תזונה נכונה.

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל