יריחו - סיור מטעם המטה היהודי הלאומי

סיור מעניין ומומלץ שאורגן היטב. לאחר שהצבא לא אישר את התוכנית המקורית לאור הנסיבות, נמצאה לו מיד תכנית אלטרנטיבית.

המטה היהודי הלאומי שבראשו עומד רו"ח חיים יואבי רבינוביץ, אירגן, ביוזמת האלוף (במיל) עוזי דיין ובהשתתפותו, סיור-טיול ליריחו.
על פי הסיכום עם אלוף פיקוד המרכז, הסיור צריך היה להיות מאושר בכפוף לשינויים אפשריים במצב הבטחוני.
הסיור נערך בשיתוף עם בית הספר שדה כפר עציון, המארגן טיולים יומיים ורב יומיים בכל מרחב גוש עציון ,מדבר יהודה ועוד.

מאחר ויריחו נמצאת בשטח A, דהיינו בשליטה של הרשות הפלסטינאית, הסיור הוגבל ל-6 אוטובוסים בלבד - כ-300 איש. כל אחד מהמסיירים נאלץ לחתום על כתב אזהרה ונטילת אחריות בשטח הסגור על עצמו, תוך ויתור על כל תביעה בקשר לנזק שיגרם, אם יגרם לו, בכניסה ובשהייה בשטח הסגור.

על פי התכנית המקורית, היינו צריכים להיכנס ליריחו מדרום, לסייר בתל יריחו העתיקה וכן בארמון 'הישאם' שנבנה בשנת 730 לספירה, במצפה יריחו ובנבי מוסא. עקב המצב בסוריה, ברגע האחרון לא ניתנה הרשות לבצע את הסיור לפי התכנית והמסלול שונה. המארגנים התארגנו במהירות ומצאו תכנית אלטרנטיבית.

ביקרנו באכסניית 'השומרוני הטוב', בשרידי בית הכנסת 'ערן', ב'ארמונות החשמונאים' וב'נבי מוסא'. הביקור באכסניית 'השומרוני הטוב' וב'ארמונות החשמונאים' נערך במקביל, כך שמי שביקר באחד המקומות לא יכול היה לבקר במקום השני.

התחלנו בעצם את הסיור עם הביקור ב'שומרני הטוב'. במקרא המקום נקרא 'מעלה אדומים', בגלל צבע האדום של הסלעים לידם עוברים כדי להגיע מירושלים ליריחו. השם 'השומרוני הטוב' ניתן למקום בברית החדשה, בגלל סיפור על אדם פצוע ששכב באמצע הדרך וכהן ולוי עברו לידו ולא עצרו כדי לעזור לו, עד שבא שומרוני, התעכב לידו, הושיט לו עזרה ראשונה ולקח אותו לקבלת עזרה נוספת.

במקום, בתקופות שונות היו פונדק דרכים, תחנת משטרה ועוד. בעולם הנוצרי המקום הפך לסמל של אחווה ורעות בין בני האדם. במלחמת העולם הראשונה נפגע המקום ושופץ בתקופת המנדט. היום המבנה משמש כמוזיאון פסיפסים, בו אפשר לראות פסיפסים שונים שנמצאו ומאוכסנים כאן, במקום להעבירם למוזיאונים בירושלים, ת"א או מקום אחר. בין הממצאים קיים גם פסיפס מבית כנסת בעזה. במוזיאון אפשר לראות פסיפסים עם כתובות ביוונית, ארמית ועברית. כמו כן רואים דמות של דוד. המקום יפה, מסודר ומטופח.

המקום השני בו ביקרנו היה בבית הכנסת 'נערן'. קיומו של בית הכנסת מעיד שהיה ביריחו ישוב יהודי עוד במאה השלישית בתקופת האימפריה הביזנטית. היום רואים רק פסיפסים בריצפה, כאשר כולם נמצאים במצב גרוע ביותר. השטח של בית הכנסת הוא כ-100 מטר ומעל לריצפת הפסיפסים סככה. נערכת בו תפילה פעם בשבוע. משערים שמה שאנו רואים היום הינו מהמאה החמישית או השישית. בית הכנסת נהרס ונבנה מספר פעמים. סיגנון הפסיפסים הליניסטי. אפשר לראות בקושי במרכז הריצפה את גלגל מזלות עם אל השמש בכרכרתו. אין דמויות של אנשים בפסיפסים, לפי ההשערה הם הוסרו על ידי יהודים כנראה במאה השישית.

תשומת ליבנו הופנתה לכך שבית הכנסת אינו פונה לירושלים וחושבים שהסיבה היא שנבנה כך כדי להתאימו לכיוון הרחובות של העיר 'נערן', שהיתה מסביבו. ההנחה היא שבאזור זה היתה העיר 'נערן' המוזכרת במקרא בה התגוררו אנשי שבט אפריים. המקום, כאמור, מוזנח ביותר, נמצא מאחורי חורשת עצים כשלפני שמגיעים אליו דרך הכביש הראשי עוברים ליד מסעדה רעשנית בה היו, בזמן שביקרנו בבית הכנסת, אנשים.

בית הכנסת התגלה במקרה בשנת 1918, בזמן מלחמת העולם הראשונה כשפגז של תותח חשף את הפסיפסים. לאחר מכן המקום כוסה ונתגלה מחדש במלחמת ששת הימים ע"י חייל צה"ל שבמקרה תקע בפסיפס את יתד האוהל שלו. בשנת תשס"א ערבים שרפו את המקום. היום אפשר להגיע אליו ללא בעיה מיוחדת, כיוון שהוא נמצא לפני המחסום של הרשות הפלסטינאית בלכניסה ליריחו.

לפני שסיימנו את הסיור נסענו ל'נבי מוסא'. זהו מסגד במדבר יהודה הנמצא כ-10 ק"מ דרומית ליריחו. אל המקום היו עולים לרגל מוסלמים לכבוד חג המוסם. 'נבי מוסא', לפי המסורת המוסלמית  הינו משה רבנו שגם בעיניהם הוא קדוש. המוסם הוא החג היחידי שחוגגים אותו במנותק מלוח השנה המוסלמי. במשך הזמן הפך חג זה לפוליטי ונערכו בו הפגנות אנטי ציוניות. בחג זה פרצו מאורעות תר"פ. בשנת 1937 נאסרו החגיגות על ידי המנדט הבריטי ולא חודשו עד היום. צלאח-א-דין היה הראשון שבנה מסגד על הקבר. המבנה הנוכחי הינו משנת 1269. עם הזמן המסגד התרחב והיום הוא מבנה גדול בעל 120 חדרים, כיפות רבות וחצר ענקית. הכניסה אל הקבר הנמצא במקום אסורה, ואת הקבר אפשר לראות רק דרך חלון מרושת. הערבים מתחזקים היטב את המקום והוא נקי ומסודר.

לצערי לא יכולתי לראות את 'ארמונות החשמונאים' כי הצטרפתי לקבוצה שסיירה ב'שומרוני הטוב'. בארמונות יש חפירות של כ-90 דונם, המתארות תולדות של שלושה דורות של החשמונאים שבנו את ארמונותיהם ביריחו. אפשר לסייר במקום ללא תאום עם הצבא כי מפקחים על השטח. בגלל החום הכבד בקיץ רצוי לבקר במקום בין השעות 17:00-20:00.


 
 
תמונה חיצונית: שרון שלמה

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל