הגרובטרון - מופע חדש

מופע שונה, חריג, מושקע. למרות עוצמת הצליל נהניתי ביותר. אלבום מצוין.

הגרובטרון הנה להקה ותיקה הקיימת כבר 18 שנה. היא נוסדה ב1995 בעמק יזרעאל. עם היווסדה היא היתה שרה שירים לועזיים. במרוצת הזמן עברה לשירים עבריים. כחומר להופעותיה והאלבומים שהוציאה היא השתמשה בשירים שכולם כבר היו מפורסמים ובפי כל, אך עשתה להם עיבודים נהדרים ושונים בסיגנון אחר מהמקור. באמצעות הלהקה שירים אלו חזרו מחדש למרכז הבמה. היא הוסיפה לשירים את האקטואליה ואת מה שהקהל אוהב היום.

ביצועי הגרובטרון מעולים. השירים שהם מבצעים חודרים עמוק לנשמה. הם מרעישים ומחרישים את האוזניים אך מגיעים עד הלב. השירים כאמור ישנים אך הם לא נוסטלגיים כי העיבודים הם כאלו שלפעמים קשה להכיר את המקור בהאזנה ראשונה.

המעבר אל שירי א"י נעשה בשנת 2003 לפני כ-10 שנים ואמש במועדון בארבי בתל אביב היתה חגיגה כפולה כאשר הגרובטרון חגגו את השקת האלבום החדש בעברית וכן 10 שנים לשירה בעברית.
אמנם עם הזמן עברה הלהקה מעמק יזרעאל לעיר ואם לעיר אז העיר המתאימה ביותר היתה תל אביב, אך הם לא שכחו את העבר ומקיימים את החגיגה כעת הן בת"א והן בעמק.

שם הלהקה דומה ללהקת הגבעתרון אך אין כל קשר ביניהם.

מה זה אם כך גרוב אם לא חיקוי של הלהקה המפורסמת.

גרוב הוא מונח העוסק בסגנון מוסיקלי. זהו מושג מופשט המבטא תחושות קצב-סווינג. הוא נוצר על ידי שילוב מוסיקלי של נגנים שונים כולם המנגנים קצב על כלים כגון גיטרה, בס, פסנתר, תופים ועוד.
זהו שילוב של קצב ותחושה בפאנק, רטרו, דיסקו, רוק ועוד.
במילים אחרות הגרוב היא התכנית עליה חוזרים הנגנים נותני הקצב כדי להעביר את תחושת הקצב.הגרוב הוא אוירה , תחושה המעביר אותה לקהל.

בהופעה החיה שראיתי תחושה זו הועברה לקהל מהר מאוד וכל הקהל הצעיר עמד והתנועע בצורה ריתמית מאוד מענינת ומדביקה.
היתי בהופעת ההשקה והתפלאתי לראות בה לא רק צעירים בני 20 אלא גם מבוגרים ביותר שבדרך כלל אינם מבקרים בהופעות כאלו. התבוננתי בהם והם נראו נהנים, נשארו עד סוף ההופעה שנמשכה מעל לשעה ושלושת רבעי השעה מחאו כפיים בקצב אם כי לא הצטרפו לריקודים.

זה הקסם של ההופעות החיות של הלהקה והאלבום החדש שהוציאו. הם מורכבים מחומר של שירים ישנים וידועים שקיבלו לבוש חדש לבוש עכשוי, לבוש צעיר רענן מעולה.
האזנתי גם לאלבום החדש.
הוא מקור של שמחה, של גיל, של אוירה, של מיזוג וחידוש הישן. הגרובטרון מביא לקהל את המוסיקה הישראלית אל ההמונים אל הצעירים והצעירים ברוחם.

להקת הגרובטרון שונה מלהקות דומות רבות אחרות. בחירת השירים היא מיוחדת. העיבודים מעולים עד כדי כך שרוב העיבודים עולים על המקור.
צורת ההגשה של כל שיר שונה, מהפנטת. היא אינה משאירה אותך אדיש. אתה זז. אתה מתנועע. אתה נסחף בזרם והעוצמה שאינה מפריעה לך. אתה לא שקט. אתה מגיב. כל אחד בצורה אחרת.
הלהקה יוצרת קשר מידי הדוק וחזק עם הקהל. הלהקה שרה והקהל מתנועע לפי קצב השירים ומצטרף לשירה.
זהו מופע בו הקהל מקפץ, משתולל, נהנה מהקצב המהיר מהעיבודים החריגים, הוא מתאים לכל מי שיש לו כח לכך ולא חשוב הגיל.
הגרובטרון משלהב את הקהל. הוא שלו והוא מוביל אותו בבטחון. לרגעים יש לך את ההרגשה שיש השתוללות מאורגנת באולם.

היה זה ערב השקה מרשים, מלא שמחה, רעננות, רעש , סוחב, ערב של סגנונות שונים שבגלל הווליום החזק נראו כמעט דומים.
דרור אהבה רותם הזמר והרוח החיה במופע הזיע,עבד קשה.אין לי ספק שבכל הופעה כזו הוא מוריד ממשקלו כמה קילוגרמים.הוא הנותן את הטון.הוא המרכז. מה טיב קולו? קשה לשפוט לאור עוצמת הרמקולים.

הסאונד בבארבי, כנהוג בהופעות כאלו, היה בווליום חזק ביותר. כך אמנם מקובל ואין לי כל טענות לכך. הקהל דורש זאת אך בחוזק כזה מילות השיר הולכות לאיבוד. אין אפשרות להבין אפילו משפט אחד שלם. המוסיקה מחרישת אוזניים. הקהל מתנועע , מסתפק בעצם בקצב בלבד כי קשה לעקב אחרי המילים כשאין יכולת להבינן.

16 זרקורים היו על הבמה והם פעלו ללא הפסק, החליפו צבעים בכל צבעי הקשת, צורות אור, סינוורו מעט את הקהל ונתנו לקהל הרגשה של שואו גדול, עשיר, ונוצץ.
בעוצמת קול כזו אין אפשרות להביע דעה על טיב הסאונד ובמקרה זה, הדבר גם לא היה חשוב, העיקר היה האירוע, העיקר השמחה, החגיגה וכל אלה היו מרשימים.
האולם בבארבי היה מלא לחלוטין. אף פינה לא נותרה ריקה. המקומות ליד השולחנות נתפסו ע"י המקדימים שבאו עם פתיחת הדלתות ב-21.30 למרות שההופעה התחילה ב-10.45.

בבית האזנתי גם לאלבום החדש שהושק.
13 הם השירים באלבום החדש. הוא הופק מוזיקלית ע"י קובי אוז. את העיבודים לשירים עשו הוא והלהקה. איכותו טובה מאוד. העטיפה יפה. החוברת נראתה לי קצת פנקיסטית משעשעת יפה. לכל שיר הוקדש עמוד כפול בו מילות השיר באותיות בגדלים שונים ותמונות. אין דף המרכז את האינפורמציה העיקרית הדרושה לחיפוש מידי כגון שם השיר, כותבי המילים והלחן, זמן השיר.


שמות חברי הגרובטרון: דרור אהבה רותם, איתמר גרוס, דניאל שהם, גיא תובל, דקל דביר, עודד מאיר, ארתור קרסנובייב, עופר פלד.

לראות או לא לראות: מופע שונה, חריג, מושקע, למרות עוצמת הצליל נהנתי ביותר. אלבום מצויין.


 
 

 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל