מלך הילדים. מחזמר על חייו של לוין קיפניס-תיאטרון ר"ג

מחזמר לכל הן בישראל והן בעולם כולו. מחזמר ישראלי--יהודי-ציוני אמיתי. כל הכבוד.



לפני כמה ימים נכחתי במופע של המחזמר "מלך הילדים" שהתקיים בתיאטרון רמת גן .


הקהל הישראלי יצא מהצגה עם חיוך מאושר וכוכבים בעיניים. זה קרה – מחזמר ישראלי חדש, בבכורה עולמית, זוכה להצלחה אדירה, מדליק ניצוצות וחודר ללבבות, חוצה גבולות דור וגיל, נוגע בנפש עם שיר חדש בלב.

המחזמר "מלך הילדים" הולחן על ידי משה זורמן למחזה של יוני להב, בהזמנת מכללת לוינסקי לחינוך לאירוע סיום חגיגות שנת המאה למכללה.

כיאות למכללה לחינוך, מבוסס המחזה על קורות חייו של לוין קיפניס, גדול משוררי הילדים בארץ (1894 – 1990), חתן פרס ישראל לספרות ילדים (1978) שהיה בעצמו מורה בבית המדרש למורים ולגננות לוינסקי החל מ.1923

להב וזורמן השכילו לצייר כאן בנגיעות תמליל ומוסיקה שנונות, מדוייקות ומרגשות את דמות המורה -האמן שהיצירה המקורית היא כאש בעצמותיו וההגשמה העצמית נר לרגליו. בקו דרמטי ברור ובנוי לתפארת, המשלב דרמה והומור, הובילו להב וזורמן את הקהל בשבילי חייו: החדר האפל והחינוך החרדי הנוקשה בעיירה אושומיר בפולין , ניסיון הבריחה שלו אל היער האפל בימי פוגרומים ביהודים, חזרתו לעיירה וראשית דרכו בכתיבה בעברית ובמחזאות מקורית, המעבר לעיר הגדולה וורשה והניסיון הנואש להתקבל בבתי ספר לאמנות עם שם יהודי מובהק כמו "לוין", הפניה לבית הספר בצלאל, העליה ארצה ב- 1913, העימותים עם השלטון הטורקי והשהיה בכלא הטורקי, הביקורות הקטלניות על ספר השירה הראשון שלו "לבדד" ורגע ההארה שבו הוא מבין כי ייעודו הוא בכתיבה לילדים.בסופו של דבר הוא זוכה להכרה כמחבר כל שירי החג והמועד עליהם גדלנו כולנו.

אדיר מור בתפקיד לוין, בעל הקול הנהדר, היה מרגש במיוחד בקטע "לכתוב" בו הוא מספר על חלום הכתיבה המלווה אותו כל חייו וכן בדואט עם תלמידתו-אהובתו מירה'לה (מונא חווה בעלת הקול המתוק והכובש) המבקשת ממנו שוב ושוב "תכתוב!". מצחיקים ומענגים היו הדואטים עם הדוד ("דוס, דוס,דוס/ בוא בחיים לנגוס, באש הזו נשלוקה/גם שטריימל גם קפוטה") , השלישיה "שלוש גננות" בו מתחפש לוין לגננת על מנת לברוח מן הכלא הטורקי והדואט בכלא עם האסיר הטורקי (חיים פיליבה -טנור מצוין) במילים "שוכב על המזרון וחושב עליך גילה/רוצה איתך ביחד לעשן נרגילה"...

המחזמר הסוחף מאגד במיומנות מרשימה סגנונות מוסיקליים רבים ומגוונים - מוסיקת כליזמר בעיירה, מוסיקה סלונית בוורשה, מוסיקה ארצישראלית מוקדמת בבצלאל, מוסיקה מזרחית בכלא הטורקי (בביצוע 3 מקהלות בניצוחו הבוטח של רון זרחי). כל אלה מובילים באופן קליל ומרתק אל תמונת הסיום המדהימה- בה נתמלאה הבמה בקולות המתוקים של ילדי ישראל (מקהלת הילדים בת קול של הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה בניצוח ענת מורג ודליה לזר שמעון) במחרוזת מרהיבה של מיטב שירי קיפניס עליהם גדלנו כולנו (בהלחנת מלחיני שנות הארבעים נרדי, זעירא ואדמון) בעיבוד עשיר ומקסים: מ"שנה הלכה שנה באה", דרך "העפילו", "אני פורים", "שעון בן חיל" , "חד גדיא" ועד "רקפת". סיום זה הפך את המחזמר כולו לנכס לאומי שהוביל לקטרזיס אמיתי. תמונה מרגשת שלא הותירה אף מאזין אחד אדיש באולם.



שיא המופע והדבר הבולט ביותר היתה המוסיקה של משה זורמן.זאת היתה מוסיקה יפהפיה המענגת את האוזן ששילבה במינון נכון פשטות ותחכום, הומור וסטירה, ליריקה ומוטוריקה, שירה א-קפלה מגן הילדים עם שירה רב-קולית מסובכת במקהלת המבוגרים. מוסיקה ששירתה נפלא את הטקסט בה אפשר היה להבין כל מילה וכל הברה.היא איגדה את סבך העלילה בלייטמוטיבים חוזרים והצליחה לפאר ולרומם כל גיוון וכל הלך רוח בסגנון ייחודי, כנה ואישי.

לא נותר לנו אלא להודות למכללת לוינסקי על שהביאה לכתיבתה של יצירת מופת ישראלית ולחכות בכיליון עיניים לכך שתיאטרון רפרטוארי מוביל יאמץ את ההצגה הזאת ויהפוך אותה לנכס צאן ברזל בחיי התרבות בארץ. מגיע לה ומגיע לכולנו.

לראות או לא לראות:מחזמר לכל הן בישראל והן בעולם היהודי כולו. מחזמר ישראלי-יהודי-ציוני אמיתי .כל הכבוד!.

 

 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל