ה ס ל י ח ה

כי הסליחה היא בת-שיר אהובה, אשר תשוב לעת ערב להאסף בין הדפים, בתוך שורות יגעות, הזמן והאור ועל כנפיה הלבנות זהב פרחים.

הַסְּלִיחָה

הַשֶּקֶט הָיָה דַּק וְשָבִיר
תַּחְתָיו רָחֲשוּ כְּעָסִים, שֶאָסְפוּ כֹּחַ.
חִשּוּקֵי- פָּחָז אָשֶר מַעֲגָלֵיהֶם הִתְרַחֲקוּ,
הִתְעַרְבְּלוּ בְּקוּנוּס הָרוּחוּת.
סְעָרָה.
מִלִּים רֵיקוֹת שֶנֶאֶמְרוּ בְּסַחַף רִגְשִי
הִכְבִּירוּ עַל הַיּוֹם הַחוֹלֵף.
וּמַנְגִּינַת חַיִּים, נִשְּאָה
עִם הָרוּח אֶל הָאַיִן.

בְּנוֹף קָסוּם, מֵעַל פִּסְגּוֹת הָרִים
גְּבוֹהִים, דָּאוּ הַנְּשָרִים.
קְרִיאָתָם הֵפֵרָה אֶת הַשֶּקֶט.
הַמִּלִּים כְּצִפּוֹרִים נוֹדְדוֹת
עָפוּ לְכָל רוּחַ.

עָנָן דָּאָה, נָשָֹא צְלָלָיו
אֶל יַעַד לְלֹא חוֹף,
הֶאֱצִיל תּוּגַת שְחָקִים
אֶל הַלֹּא- נוֹדַע.
וְהָאוֹר הַנִּצְחִי שֶל הַיַּחַד
רִפְרֵף בְּעֵינַיִם נוּגוֹת.

שֶקֶט כָּבוּש, שֶקֶט מֻכְנָע
שֶקֶט שוֹתֵת וּמְבַלְבֵּל –
שֶאֵינוֹ מְסֻגָּל לִשְאֹל שְאֵלוֹת
לְהַבִין, לְהַבְהִיר, לִסְלֹחַ,
מַה יִהיֶה בְּסוֹפוּ.
הָאִם בַּקֹּר אוֹ בַּחֹם
הָאִם בַּקֶּרַח אוֹ בָּאֶש יִמּוֹג.

כַּשֶּמֶש שֶהִשִּילָה מֵעָלֵיהָ שְכָבוֹת אָבָק
שֶהִתְלַקְּחוּ בִּדְלֵקוֹת קוֹסְמִיּוֹת, שֶאֵין לָהֵן חֵקֶר
נוֹתְרוּ הַשְּאֵלוֹת, שֶהָיוּ לְחִידוֹת
לְלֹא פִּתָּרוֹן.

וְאָז דָּלוּ עֵינָיו בִּפָנַי
נֹגָה- אוֹר מִיָּמִים אֲחֵרִים
וְעִנְבָּלֵי- הָרוּחַ נָשֹאוּ מִתּוֹךְ הַדּוּמִיָה
צְלִילֵי שִיר חָדָש –
כְּרֶטֶט קַרְנֵי- אוֹר רִאשוֹנִים הַנִּמְסָכִים
בְּטִפּוֹת הַטַּל עַל עָלֶה יָרֹק
זוֹהֲרִים בְּצִבְעֵי בְּדֹלַח
כְּנִצְנוּץ הַזְּרִיחָה עַל מַיִם מְפַכִּים.

וְשָבָה הַסְּלִיחָה לְדֶרֶךְ הֲזוּיָה
לִקְּטָה כִּשְלוֹנוֹת, טָעֻיּוֹת
וּבְלֵב חָפֵץ טָמְנָה אוֹתָן
בְּדַפֵּי הַזִּכְרוֹנוֹת.

מַשָּק כְּנָפֵיהָ –
רְחִיפַת חֶסֶד.
כְּעֵצֶב שֶאָבַד זִכְרוֹ
כִּצְעָדִים נִמְחִים בַּחוֹל,
וְלֹא פָּעָם, שַבְשָבוֹת נָעוֹת בָּרוּחַ.

כִּי הַסְּלִיחָה הִיא
בַּת שִיר אֲהוּבָה
אָשֶר תָּשוּב לְעֵת עֶרֶב
לְהֵאָסֵף בֵּין הַדַּפִּים
בְּתוֹך שוּרוֹת יְגֵעוֹת, הַזְּמַן וְהָאוֹר
וְעַל כְּנָפֵיהָ הַלְּבָנוֹת
זהב פרחים.
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל