גוונים במחול 2013 - פולחן האביב

שתי גרסאות של פולחן האביב מאת סטרווינסקי בשתי כוריאוגרפיות שונות

זו השנה ה-17 שמתקיימים מופעי מחול במסגרת "גוונים במחול". השנה לרגל 100 שנה מבכורת המחול "פולחן האביב" מאת סטרווינסקי נושא המחולות שנבחר היה פולחן וטקס.
במסגרת זו הופיעו השנה שישה יוצרים שנבחרו להציג את הכוריאוגרפיה שלהם שעסקה בקשר בין פולחן ומחול.
היוצרים התמקדו בשישה נושאים כל אחד בנושא אחר. הנושאים שנבחרו היו פולחן נשי, טכסי זוגיות, טכסי מעבר, טכס גירוש ופולחן ההנצחה.
ששת היצירות הוצגו בשתי תכניות בכל תכנית שלוש כוריאוגרפיות. התחרות נערכה בסוזן דלל בת"א.

תחרות זו מתקיימת כל שנתיים כאשר משתתפים בה יוצרים ומבצעים צעירים חלקם בראשית דרכם. המנהלת האמנותית של התחרות השנה הינה עידית הרמן שהנה מייסדת תיאטרון קליפה שהתגלה לראשונה כאשר זכה במקום הראשון במסגרת תחרות זו בשנת 1997.

ערב הפתיחה הוקדש ליצירה אחת - פולחן האביב מאת איגור סטרווינסקי, כאשר היצירה בוצעה פעמיים בשני ביצועים שונים.

בחלק הראשון של הערב ראינו את עיבודו של הלל קוגן ליצירה.
הוא היה הכוריאוגרף וגם המבצע. הוא לא שינה דבר במוסיקה המקורית של סטרווינסקי. ברצף תמונות דרמטי התגלם האביב בזמן קצוב.

הפתיחה היתה דרמטית ביותר. בחור שרירי לבד על הבמה עושה תנוחות שונות כאשר הוא לא זז ממקומו.
היה זה ביצוע מלא מתח עם תנועות מגוונות מתואמות להפליא עם המוסיקה והקצבים השונים.
בהמשך הליכה מהירה בקצב, פניות חדות שמאלה וימינה, הנפת דיגלי ישראל, סיבובים ב360 מעלות, קפיצות הומוריסטיות.

לאחר מכן בא קטע דיבור בזמן שהמוסיקה רועשת ביותר והרקדן מדבר ברמקול. זה היה קטע שלא השתלב יפה.
הרעיונות בכוריאוגרפיה עד כה היו יפים, מעניינים ורב גווניים.

ליצירה היתה התחלה מעולה, המשך טוב מאוד וסיום פושר. לקראת הסיום התאום בין התנועות וההתרחשויות על הבמה והמוסיקה נעלם ושתיהן המשיכו בשני מישורים שונים שלא נפגשו.
ראינו בריקוד שתית קולה הרחק בעומק הבמה או שפיכתה על הגוף. היה קטע ארוך בו המוסיקה הושמעה בחושך מוחלט ללא ריקוד ושכיבה על הארץ כשהרקדן מחזיק בקבוק קטשופ ושופך על עצמו ומורח אותו על גופו או מסתיר את הבקבוק בתחתוניו.

לא היו חסרים האבקות או אקט מיני עם צעיף, ריקוד מזרחי עם צעיף אדום ופעמונים.
היתה בריקוד השקעה של אנרגיה רבה וביצוע טוב מאוד.
היתה הרגשה שהרעיונות בכוריאוגרפיה בחלק השני שלה נגמרו ליוצר לטובת הגימיקים.

הרחבתי את הדיבור על המחול הראשון כי על השני לא היה לי הרבה מה לכתוב.
הריקוד דמה להשתוללות של צעירים שרצו להתנועע ולהשתולל על הבמה לצלילי מוסיקה מוכרת של פולחן האביב.
זאת היתה השתוללות ללא כל תכלית או ענין.
11 הצעירים על הבמה טיילו בחופשיות על הבמה ללא כל קשר עם המוסיקה והקצב שלה. היתה לפעמים מוסיקה רועשת בעלת מתח ועוצמה אך על הבמה היתה שלווה, איטיות וכל אחד עם האימפרוביזציה שלו התנועע כאשר למתבונן היתה הרגשה שהמוסיקה לא נשמעת ע"י הצעירים או לפחות הם לא מתנועעים לפי הקצב שלה.

היה זה ריקוד לא מענין שלא היה בו כל חידוש. סתמי ולא יותר. היתה הרגשה שהצעירים לא ידעו מה לעשות על הבמה וסתם טיילו עליה. פתאום משהו מהצעירים שאל מה קורה פה וגם אנחנו שאלנו אותה שאלה אך נשארנו ללא מענה.

לראות או לא לראות:תחילת הריקוד של קוגן היתה מענינת והביצוע טוב.


 

 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל