בצלם אלוהים ברא אותו זכר ונקבה ברא אותם

כיון שצריך אדם לצאת לעתים מביתו, יצאתי

"ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו זכר ונקבה ברא אותם" (בראשית א' 27)

(בסגנון קצת עגנוני)
 
כיון שצריך אדם לצאת לעתים מביתו, יצאתי. כיון שיצאתי פגע בי אותו משוגע השולח רוקו לעבר נשים החולפות על פניו.
כל זמן שהוא עובר בדרך ואין אישה מטרידה את מנוחת יצרו, הוא אוגר את רוטב פיו בחיכו ועיניו משוטטות ומחפשות קרבן.

קהל נשות הקהילה כבר למד אורחותיו של אותו משוגע והוא מדיר רגליו מנתיבו, אך רגלי התעלמו מהבהלה, שאחזה בי, התלו בי והמשיכו להוליכני באותה דרך בה צעדתי מלכתחילה.
פגע בי אותו משוגע והחל לועס את רוקו בפיו ונמנע מלבלוע.

ליבי ההולם אמר לי: פני עורף ונוסי אל המקום ממנו באת, לעומתו החל ראשי מתכנן דרכי מילוט אחרות. שמע הקדוש ברוך הוא את הולם ליבי וזימן שטן ומוקש לאותו ירקן משוגע, בדמות כלב אדיר מימדים ורע מזג, שהתקרב בדהרה אל גבו של המשוגע. מטבע הדברים רק אני ראיתי את הסכנה האורבת לירקן, כבר עמדתי להזהירו כששמעתי קול משמים קורא ואומר: "אישה, ה' אלוהים השופט כל הארץ אני. זה העומד מולך זרע מרעים הוא, תועבה הוא לי וכעת אבוא איתו משפט".
ראיתי שערותיו של אותו ירקן סומרות לפתע ונוזלי פיו, אשר צבר בעמל כה רב, זבים מקצות שפתיו, עיניו יוצאות מחוריהן, מגבעתו מתעופפת, כיפתו החליקה ונחה על עיניו.
מעצמת המחזה הנורא ניטעו רגלי באדמה וסירבו להמשיך ולהוליכני. עצמתי את עיני ושמעתי צפורים מזמרות תהילת אל. נענו עיני לאוזני ונפקחו והנה אין משוגע ואין כלב והדרך פתוחה בפני כאומרת: ראי אישה כמה יפה עולמו של אלוהים.

נורית שושני
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל