האמפטי דמפטי מאת דינה בליך - תיאטרון תמונע

הצגה שצריך להפעיל את הדמיון. ביצוע טוב מאוד


ראיתי את ההצגה האמפטי דמפטי בתיאטרון תמונע. הביצוע היה מעולה. הייתי מרותק כל הזמן ולא השתעממתי אפילו לרגע. בסוף ההצגה שאלתי את עצמי מה ראיתי.
ההצגה נראתה לי מורכבת מקטעים קטעים, חלקם גרוטסקיים, מענינים מאוד, מיוחדים וחריגים.
זה שלא הבנתי מה שראיתי לא הפריע לי ואולי הוסיף לי הרבה כי יכולתי להפעיל את הדמיון ולחבר לי סיפור על מה שראיתי.

מי זה האמפטי דמפטי?
האמפטי דמפטי זו דמות בשיר אנגלי משנת 1810, הדמות היא ביצה עם תכונות של אדם אך כשהיא נופלת אין אפשרות לתקנה. רבים הפירושים לשם.

הדמיון שלי הרכיב לי את המציאות שראיתי ותוכן למתרחש על הבמה.
בהצגה נאמר "המשמעות קובעת מה הוא אדם. האדם לא קובע את המשמעות".
עפ"י המשפט הזה שבהצגה אני יכול לומר כי הדמיון של הצופה קובע מה הוא רואה. מה שהאדם רואה אינו קובע את הדמיון שלו.

זאת הצגה שאתה חייב לחשוב עליה. על הבמה מוצגים דברים לא מובנים, מוסתרים. במבט ראשון כשמנסים להסתכל עליהם במבט רציונאלי, הדברים נראים לא הגיוניים, אך אם מתנתקים מהמוסכמות המקובלות,  מגיעים לתוצאות בלתי רגילות. כל זאת באמצעות הדמיון הפורה של הצופה.
בהצגה יש סצינות עדינות, ברוטליות, אסתטיות וגם דוחות. סצינות בלתי אפשריות, לפעמים קרקסיות, אקסצנטריות.
זאת הצגה חריגה ביותר, מבוצעת מצויין. הצגה הדורשת התעמקות, מחשבה וגם דרור לפנטזיה.

ההצגה מתארת דקה בחייו של לואיס קרול מחבר "עליסה בארץ הפלאות". הוא מרצה באוניברסיטה, נקרע בין השיגרה לבין דמיונו. הוא מסתגר, שוקע במחשבות כאשר הפחד מהבילתי נודע מוביל אותו להלחם עם עצמו.
במהלך ארוחת בקר הוא חש שאינו יכול ללכת להרצות ומבקש מפלט בדיוק כפי שתוך הביצה מבקש מהקליפה.
במוחו עוברים מחשבות שונות-פחד, תשוקה, יצרים, זכרונות אך בראש ובראשונה הדמיון. על פי דברים אלו מנסים להבינו.

נראה לי שבין הכתוב לבין מה שהצופה יבין מהמתרחש על הבמה אין כל הקבלה אלא אם דמיונך מפותח ביותר.
מה אין בהצגה? יש הכל. קרקס, בובות, וידאו, אנימציה, סלפסטיק, פנטומימה, ביצים, ריחוף, פרפרים, מסכות ועוד הרבה דברים אחרים כשתמיד יש משמעות להכל. כל זה מתרחש משך כ-50 דקות בלבד.

זאת הצגה שאתה נהנה מהמוצג כאשר לתוכן או למה שהיוצרים רצו להגיד לך, אין ממש חשיבות. דבר אחד אינו ניתן לויכוח. אין ספק שזו הצגה חריגה, מיוחדת, עשויה היטב.

דינה בליך יצרה וביימה. היא גם עיצבה את הבמה ואת התלבושות יחד עם אנה יוחביץ. לתאורה יש תפקיד חשוב בהצגה - מיכאל צ'רניאבסקי ואינה מלקין ולמוסיקה - המוכתר ושי זגרבה. המחזה - טל זגרבה, אנימציה - עינת גביש ויורי צ'יז'יקוב, וידאו-אלפרדו דובינסקי, בובות-גרי יוחביץ.
שחקנים יוצרים-ג'רמי אלפסי, נדב בושם, אריאל ברונז, אילן זיו, ג'סיקה קראץ.

לראות או לא לראות: מיוחד, חריג, מהנה, מעורר למחשבה. הצגה לא שיגרתית.

 

 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל