שְׁתֵי שֵׁמוֹת לָאָדָם: זֶה אֲצִילִי!

- סָבְתָא שֶׁלִי, יְקָרָה שֶׁלִי – אָמְרָה שָׂרִית בַּדְמָעוֹת – אֲנִי כָּל-כָּךְ מִתְבַּיֶישֶׁת שֶׁאַת נֶעֱלֶבֶת, אֲבָל זֶה כְּבָר לֹא בַּיָדַיִים שֶׁלִי, בַּעֲלִי כְּבָר הֵפִיץ רְמָזִים עַל הַשֵׁם הַנִבְחָר וְהוּא בִּיקֵשׁ מִמֶנִי לֹא לַעֲשׂוֹת מַשֶׁהוּ שֶׁיִגְרוֹם לוֹ מְבוּכָה אֵצֶל הַמִשְׁפָּחָה שֶׁלוֹ וְאֵצֶל הַחֲבֵרִים הַקְרוֹבִים...

תמונה משפחתית שבה בעלי שמות שעוברים במשפחה מדור לדור



שְׁתֵי שֵׁמוֹת לָאָדָם: זֶה אֲצִילִי!

יגאל בור – דצמבר 2017

הַשָׁבוּעַ נִכְנַסְתִי לְבֵיתָה שֶׁל שְׁכֵנָתִי רוּחָמָה כְּדֵי לִרְאוֹת מָה שְׁלוֹמָה. רוּחָמָה יָשְׁבָה בְּסָלוֹן הַקָטָן וְהַסִימְפָּטִי שֶׁלָה, כַּאֲשֶׁר הִיא בּוֹהָה מוּל מָסָךְ טֶלֶוִויזְיָה שֶׁהִצִיג אֶת הַכְּאֵב-הַמְעַנֵג אֵצֶל הַדְרוֹם- אַמֵרִיקַאִים. הַיְינוּ, סִיפּוּר עַל בַּחוּרָה שֵׁמֵאוֹרֶסֶת לַטִיפוּס לַטִינִי עִם שָׂפָם דַק וְצִיפָּורְנַיִים עֲטוּרוֹת לכה מבריקה, בעוד היא מאוהבת בסטודנט עני שהכירה באוניברסיטה, והיא אינה יודעת שהבחור הוא אחיה החורג.
כאשר היא נעדרת לילה אחד מבית הוריה, מתברר להורים עם מי ביתם מבלה, והם מזועזעים מהאפשרות שהבת תתעקש להתחתן עם אהובה. למרבה הדאבה, מתברר לנערה ולהורים כי היא בהריון בן חודשיים, ובחקירה משפחתית איך זה קרה, הנערה מתפרצת בבכי ומגלה כי בעלה של אחותה התאומה אנס אותה, אבל בעדינות...
תִקְצַר הַיְרִיעָה מִשַׂק הַצָרוֹת שֶׁל הַמִשְׁפָּחָה הַמְבוּלְבֶּלֶת הַזֹאת, וְהַגְבֶרֶת רוּחָמָה עדיין אֲדִישָׁה וְעֵינָה יְבֵשׁוֹת מִדְמָעוֹת...
לאחר שאמרתי שלוש פעמים: "ערב טוב גב' רוּחָמָה", היא התנערה הסתכלה בי וענתה: "ערב טוב יגאל".
- מה שלומך גב' רוּחָמָה? שאלתי. והיא ענתה:
- "תודה, אני חושבת שאני צריכה להיות שמחה..."
הַתְשׁוּבָה הַמוּזָרָה הַזֹאת נִשְׁמָעָה כְּאִילוּ אָסוֹן-שָׂמֵחַ נָפַל עָלֶיהָ. לֹא שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ מָה-זֶה "אָסוֹן-שָׂמֵחַ", אֲבָל הַכֶּפֶל-מִילִים הַמְאוּפָּס צִלְצֵל מִתוֹךְ הַתְשׁוּבָה "אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁאֲנִי צְרִיכָה לִהְיוֹת שְׂמֵחָה..." ..
- "מָה קרה גב' רוּחָמָה" שאלתי, "למה את לא שמחה אם את צריכה לשמוח?".
- "לנכדתי שרית נולד בן זכר, ואני שמחה שיש לה בן, אבל יש לי אבן כבדה על הלב עם השמחה הזאת".
- " מזל טוב , גב' רוּחָמָה, הרי עכשיו את סבתא-רבה, את חייבת להיות מאושרת ושמחה, זה טבעי שלידת נכד כזה מביא לנו שמחה גדולה".
גב' רוּחָמָה פלטה אנחה כבדה, והיא מחתה דמעה. לא הגבתי והמתנתי להתפתחות הדברים. אבל גב' רוּחָמָה נאנחה שנית והמשיכה לבהות מול הטלוויזיה בדיוק בסצנה שבה הנערה נקלעת למסיבה שבה נמצאים שלושת הגברים שחשקו בה, בעוד הבטן הטופחת שלה הולכת לפניה.
- גב' רוּחָמָה, אמרתי, לֵידָתוֹ שֶׁל נֶכֶד כָּזֶה מְחַיֵיב שֶׁנָרִים כּוֹסִית "לַחַיִים".
גב' רוּחָמָה הרימה אלי עיניים עצובות והתחילה לשפוך את מר-ליבה.
- "היום כל אישה בהריון יכולה כבר בזמן הראשון להריון לדעת את מין הוולד שבגופה. ובאמת, לאחר ששרית אהובתי קיבלה את נתוני הבדיקות, היא סיפרה לי בגאווה כי היא עומדת ללדת בן, מאוד שמחתי.

שרית היא בת-בית אצלי. מאז עמדה על דעתה הצעירה לעיתים קרובות היא באה לאכול ולישון בביתי. ובעצם ברגע שנודע לי שהיא בהריון קיוויתי שהיא תלד בן.
גַב' רוּחָמָה עָשְׂתָה אֶתְנַחְתָא. הִיא הַתְבוּנָה בִּקְצָווֹת נַעֲלֵיה, נֶאֱנָחָה וְהֶעֱבִירָה אֶת יָדָה הַשְׂמָאלִית בֵּעֲדִינוּת עַל מִצְחָה הַקָמוּט. נִרְאָה הָיָה שֶׁדַעְתָה מְשׁוֹטֶטֶת בַּיְעָרוֹת הַזִיכָּרוֹן שֶׁל חַיֶיהָ. הִיא הֵרִימָה אֶת רֹאשָׁה, מִצְמְצָה בְּעֵינֶיהָ וּמִנַעֲלֵיה עֵינֶיהָ עָבְרוּ לִסְקוֹר אֶת פָּנַי.
מהורהרת היא החלה לדבר:
- יֵשׁ לִי שְׁלוֹשָׁה יְלָדִים וּלְכָל אֶחָד מֵהֶם שְׁתֵי בָּנוֹת. כַּאֲשֶׁר אֲנִי הָיִיתִי בַּהֶרְיוֹנוֹת קִיוִויתִי לְלֵידַת בֵּן כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְהַנְצִיחַ אֶת שְׁמוֹ שֶׁל אָבִי הַיָקָר שֶׁנִפְטַר בְּגִיל אַרְבָּעִים וְהוּא לֹא זָכָה לִרְאוֹת אֶת יְלָדַי וְאֶת נְכָדַי. כַּאֲשֶׁר שָׂרִית, נכדתי הַבְּכוֹרָה, אָמְרָה שֶׁהִיא בְּהֵרָיוֹן שָׂמַחְתִי וְקִיוִויתִי שֶׁזֶה יִהְיֶה בֵּן שֵׁיִישַׁא אֶת הַשֵׁם "מֹשֶׁה" כִּשְׁמוֹ שֶׁל אָבִי.
בָּאֶחָד הַבִּיקוּרִים שֶׁל שָׂרִית הִיא הִתְיַישְׁבָה לְיָדִי וְהֵחֵלָה לְדַקְלֵם עֶשְׂרוֹת שֵׁמוֹת שֶׁל בָּנִים כְּשֶׁהִיא מְנַסֶה לִבְרוֹר שֵׁם לַבֵּן שֶׁבַּדֶרֶךְ.
יָשַׁבְתִי, הֶאֱזַנְתִי וְקִיוִויתִי לִשְׁמוֹעַ אֶת הַשֵׁם "מֹשֶׁה" בֵּין הַשֵׁמוֹת הַמֵעוֹמַדִים לִבְחִירָה. אֲבָל אֶפֶס. כּוֹל הַשֵׁמוֹת הָיוּ מ-"האנציקלופדיה לְשֵׁמוֹת חֲדָשִׁים לִנְעָרַי יִשְׂרָאֵל":
אוראל. אושיק, אִילָאִי, אליהב, אַלְמוֹג, אָמִית (???) אַרְגָמָן... אָפִיק, טְרִיק, בָּר
בְּשָׁן, בְּרוֹשׁ, ג'ואל, גוֹרֶן, עֲגוּרָן, ג'ונתן....
בַּקִיצוּר, אֵין מֹשֶׁה, אֵין אַבְרָהָם, אֵין חָנָה, אֵין רִבְקָה, אֵין שָׁרָה, אֵין מִרִיָם, אֵין יִצְחַק אֵין יִגְאַל, אֵין אֶפְרַיִם, אֵין יְהוֹשׁוּעַ, אֵין וְאֵין, וְיֵשׁ וְעוֹד הַרְבֵּה הַרְבֵּה אֵין.
אַחֲרֵי שָׁעָה שֶׁל הִתְלַבְּטוּיוֹת בֵּין הַשֵׁמוֹת הַמוּזָרִים הָאֵלֶה, שָׂרִית שׁוֹאֶלֶת אוֹתִי:
- "סָבְתָא, מָה אַתְ אוֹמֶרֶת, מִכָּל הַשֵׁמוֹת שֶׁאָמַרְתִי, מָה מוֹצֵא חֵן בְּעֵינַיִךְ?."
- בְּלִי לַחְשׁוֹב נִפְלַט לִי מֵהַפֶּה "בְּעֵינַי הֲכִי מוֹצֵא חֵן זֶה "מֹשֶׁה".
לְהַפְתָעָתִי שָׂרִית פָּרְצָה בַּצְחוֹק מְצַלְצֵל וְמֶשוּעַשָׁה, וְאָמְרָה:
- "סָבְתָא, מָה קָרָה לָךְ? מֹשֶׁה זֶה שֵׁם טִיכוֹ. מֹשֶׁה מֵת לִפְנֵי תָ'לַפִים שָׁנָה. מִי נוֹתֵן שֵׁם כָּזֶה לַיֶלֶד קָטָן?"
נֶעֱלַבְתִי מְאֹד. הִיא שָׁאֲלָה, אֲנִי רַק עָנִיתִי וְהִיא צוֹחֶקֶת לְדַעְתִי...
הִרְגַשְׁתִי בְּחִילָה וְהָלַכְתִי לַמִטְבָּח. שָׂרִית באה אַחֲרַי לַמִטְבָּח וְשָׁאֲלָה:
- "סָבְתָא מָה קָרָה לָךְ? אַתְ חִיוֶורֶת וְעֵינַיִךְ דוֹמְעוֹת, בְּסַךְ הַכּוֹל הָיִיתִי מוּפְתַעַת שֶׁהִצַעַתְ לִי שֵׁם שֶׁהוּא בַּכְּלָל לֹא בָּרְשִׁימָה שֶׁלִי, וְאַתְ קַמְתָ וּבָרַחְתְ... סָבְתָא מָה קָרָה פֹּה?

"לֹא יָדַעְתִי מָה לַעֲנוֹת לָה. לְסַפֵּר לָה שֶׁאֲנִי מִתְפַּלֶלֶת לֵצֵאֱצָא מִמִין זָכַר כְּבָר הַרְבֵּה שָׁנִים וְהִנֵה כַּאֲשֶׁר סוֹף סוֹף יֵשׁ דְבַר כָּזֶה, צוֹחֲקִים וּמְבַטְלִים אֶת תִקְוָותִי בֵּאִיוְוחַת לִגְלוּג אַחַת...?".
- שָׂרִית שֶׁלִי הַיְקָרָה – עָנִיתִי- הַשֵׁם מֹשֶׁה הָיָה בַּמִשְׁפָּחָה שֶׁלָנוּ לְפָחוֹת אַרְבָּעָה דוֹרוֹת. אֲנִי לֹא זָכִיתִי לָלֶדֶת בֶּן כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ אֶת שַׁלְשֶׁלֶת הַמִשְׁפָּחָה, וְהִנֵה כַּאֲשֶׁר יֵשׁ לַמִשְׁפָּחָה אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לְהַחְזִיר אֶת הַשֵׁם "מֹשֶׁה" שֶׁצִלְצֵל אֶצְלֵנוּ בִּשְׂמָחוֹת וּבָעֶצֶב לַמַעֲלָה מִמָאתַיִים שָׁנָה פִּתְאוֹם זֶה שֵׁם עַתִיק וּמְבוּטָל?"

- אֲנִי מְאֹד מִצְטַעֶרֶת סָבְתָא, אֲבָל לִיאוֹר, הַבַּעַל שֶׁלִי, הוּא זֶה שֶׁבָּחַר אֶת הָרְשִׁימָה הָאֲרוּכָּה שֶׁפָּרַשְׁתִי לפנייך וַאֲנִי הִבְטַחְתִי לוֹ שֶׁאֶבְחַר בְּיַחַד אִתְךָ שֵׁם מֵהָרְשִׁימָה כְּדֵי שֶׁגַם אַתְ תִהְיִי מְעוֹרֶבֶת בִּבְחִירַת הַשֵׁם.
- "אֲנִי מְאֹד מַעֲרִיכָה אֶת כַּוָונָתֵךְ לְהַכְלִיל אוֹתִי בֵּין הַמַחְלִיטִים, אֲבָל אֲנִי הִקְדַמְתִי אֶת כָּל יְלָדַי וְכָל נְכָדַי בַּהֲבָאַת חַיִים חֲדָשִׁים לָעוֹלָם הַזֶה, וְהֶחָזוֹן שֶׁלִי הוּא לְהַמְשִׁיךְ אֶת שַׁרְשֶׁרֶת
חַרוּזֵי-הַשֵׁמוֹת שֶׁל הַמִשְׁפָּחָה, וּבְעֵינֵי בְּנֵי מִשְׁפַּחְתִי זֶה בַּכְּלָל לֹא נֶחְשָׁב לְאֶפְשָׁרִי, וְזֶה כּוֹאֵב לִי מְאֹד...".

- סָבְתָא שֶׁלִי, יְקָרָה שֶׁלִי – אָמְרָה שָׂרִית בַּדְמָעוֹת – אֲנִי כָּל-כָּךְ מִתְבַּיֶישֶׁת שֶׁאַת נֶעֱלֶבֶת, אֲבָל זֶה כְּבָר לֹא בַּיָדַיִים שֶׁלִי, בַּעֲלִי כְּבָר הֵפִיץ רְמָזִים עַל הַשֵׁם הַנִבְחָר וְהוּא בִּיקֵשׁ מִמֶנִי לֹא לַעֲשׂוֹת מַשֶׁהוּ שֶׁיִגְרוֹם לוֹ מְבוּכָה אֵצֶל הַמִשְׁפָּחָה שֶׁלוֹ וְאֵצֶל הַחֲבֵרִים הַקְרוֹבִים...
- שָׂרִית קָמָה, נָשְׁקָה לִי וְהָלְכָה אֶל בַּעֲלָה, מִשְׁפַּחְתוֹ וַחֲבֵרָיו וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִי מְאוּכְזֶבֶת וַעֲצוּבָה.
הֶאֱזַנְתִי לַסִיפּוּר שֶׁל הַסָבְתָא רוּחָמָה וְלֹא מָצָאתִי מִילִים לְנַחֵם אוֹתָה בעיצבונה.
כְּשֶׁחָזַרְתִי הַבַּיְתָה הִתְיַישַׁבְתִי בַּכּוּרְסָה הַחוּמָה שֶׁלִי כַּאֲשֶׁר הַשִׂיחָה עִם שֵׁכְנְתִי רוּחָמָה מְמַלֵאת אֶת גוּפִי בַּתְחוּשָׁה שֶׁל חוּלְשָׁה וְטִרְדָה.

לי עצמי קוראים רק "יגאל". כשנולדתי כל הסבים והסבתות שלי היו בחיים ולא היה נהוג לתת שמות של הדור הקודם להם מפני שהדור ההוא ממילא הונצח באופן טבעי בילדים שנולדו במשפחה.
לְעוּמַת זֹאת, כַּאֲשֶׁר הַיְלָדִים שֶׁלִי נוֹלְדוּ כָּל אֶחָד מֵהֶם קִיבֵּל "שֵׁם יִשְׂרְאֵלִי": שַׁי, גִילִי וְטַלִי, לְצָד הַשֵׁמוֹת הָאֵלֶה כָּל אַחַת וְאֶחָד קִיבְּלוּ שֵׁם שֶׁל אָבוֹת הַמִשְׁפָּחָה מִצַד רַעֲיָיתִי וְגַם מֵהַצָד שֶׁלִי.
כַּאֲשֶׁר נוֹלְדוּ לִבְנִי שְׁלוֹשָׁה יְלָדִים הוּא וְרַעַיָתוֹ נָהֲגוּ בְּאוֹתָה דֶרֶךְ. הַבְּכוֹרָה זָכְתָה בְּשֵׁם שֵׁנִי עַל שֵׁם סַבָתָה שֶׁנִפְטְרָה, וְהַבַּת וְהַבֵּן הַבָּאִים זָכוּ לַשֵׁמוֹת אִמִי וְאָבִי.
עם מצב רוח של "צריך לעשות משהו..." צלצלתי לנכד של גב' רוּחָמָה וברכתי אותו על לידת בנו השני. לאחר שיחה מקדימה, אמרתי לו כי סבתו עצובה על שהילד הזה אינו זוכה בשם הסבא-רבה שלו.
הַנֶכֶד ח. הוּא מַמָשׁ אִישׁ אֶשְׁכּוֹלוֹת מַשְׂכִּיל וְתַרְבּוּתִי. הוּא הֶאֱזִין לִי בְּקֶשֶׁב שָׁקֶט וּמְנוּמָס. כְּשֶׁגָמַרְתִי אֶת הַרְצָאָתִי הַקְצָרָה הוּא אָמַר לִי שֶׁהוּא וְאִשְׁתוֹ מַאֲמִינִים שֶׁאֵין שׁוּם סִיבָּה לַהָפוֹך אֶת הַבֵּן שֶׁלָהֶם לְאַנְדַרְטַת זִיכָּרוֹן שֶׁל הַסַבָּא-רַבָּה שֶׁלָהֶם...
"סְלִיחָה, אָמַרְתִי לוֹ, עַד כַּמָה שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ, שֶׁאִם אוֹתוֹ סַבָּא רָבָא לֹא הָיָה נוֹשֵׂא לְאִשָׁה אֶת הַסָבְתָא רָבָא שֶׁלוֹ, לֹא הוּא וְלֹא בְּנוֹ הָיוּ רוֹאִים אֶת הָעוֹלָם..."
"חַבִּיבִּי, אַף אֶחָד לֹא הוֹלִיד אֶת עַצְמוֹ... כּוּלָנוּ צֶאֱצָאִים שֶׁל הַרְבֵּה דוֹרוֹת קְדוּמִים, וְכָךְ זֶה יִהְיֶה לַנֶצַח. בַּחֶבְרָה הָאֱנוֹשִׁית, לְכָל פְּרָט יֵשׁ שֵׁם פְּרָטִי... אֲבָל לֵכּוֹל פְּרָט יֵשׁ גַם חֵלֶק בַּשַׁרְשֶׁרֶת הַדוֹרוֹת שֶׁל הַמִשְׁפָּחָה.

לֵכּוֹל פְּרָט יֵשׁ בְּחַיָיו שְׁאִיפוֹת, כָּבוֹד, אַהֲבָה, מְסִירוּת, טִירְחָה-רַבָּה וְהַרְבֵּה תִקְווֹת. שׁוּם פְּרָט לֹא מַשְׁלִים עִם מחיקת-חַיָיו מִסֵפֶר הַחַיִים שֶׁל הַמִשְׁפָּחָה. אַף אֶחָד לֹא מוּכָן לְהַשְׁלִים מחיקת-הווייתו מִסֵפֶר הַחַיִים. לָכֵן, נוֹצַר הַכְּלִי הַחֶבְרָתִי לְהַנְצָחָתוֹ שֶׁל כָּל פְּרָט בְּתוֹךְ חָרוּזֵי-דוֹרוֹת הַמִשְׁפָּחָה.
אַף אֶחָד לֹא רוֹצֶה לִהְיוֹת אַנְדַרְטָה לְמַשֶׁהוּ זָר, אֲבָל כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ שֶׁאִם הוּא נוֹשֵׂא שֵׁם אֶחָד מִיסוֹדוֹת הַמִשְׁפָּחָה, הֲרֵי גַם שְׁמוֹ יישאר וְיִהְיֶה מְסוּמָן בְּסֵפֶר תוֹלָדוֹת הַמִשְׁפָּחָה.
אֲנִי גַם סָבוּר, שֶׁעֶצֶם הַיְדִיעָה שֶׁסָבְתָא רוֹצָה אֶת הַשֵׁם שֶׁל אָבִיהָ בְּאֶחָד מִצֶאֱצָאֶיהָ, מְחַיֶיבֶת אֶת הַנֶכֶד לְכַבֵּד אֶת הָרָצוֹן שֶׁל סָבְתָא שֶׁלוֹ שֶׁהֲרֵי הִיא הִשְׁקִיעַ שְׁנוֹת חַיִים בְּטִיפּוּחַ הוֹרָיו שֶׁל הַנֶכֶד הַזֶה וְהִיא הִשְׁקִיעַ הָמוֹן בְּהַעֲשָׁרַת חַיָיו שֶׁל הַנֶכֶד. לְהַשְׁאִיר אֶת הַסָבְתָא דוֹמַעַת כִּי הַהִזְדַמְנוּת לְהַנְצִיחַ אֶת אָבִיהָ בְּתוֹךְ דָם הַמִשְׁפָּחָה נִמְחֲקָה בִּגְלַל חֲשִׁיבָה שֶׁלֹא לוֹקַחַת בְּחֶשְׁבּוֹן אֶת מָסוֹרֶת הֵעֵם, הַחֶבְרָה, וְהַתִקְוָוה שֶׁל זְקָנִי הַמִשְׁפָּחָה.
גְבִירוֹתַי וְרַבּוֹתַי הַיְקָרִים,
בְּכָל הָעַמִים וְהַדָתוֹת הַעֲבָרַת שֵׁמוֹת בְּתוֹךְ הַמִשְׁפָּחָה הִיא עוּבְּדָה בַּת אַלְפֵי שָׁנִים. כָּל אָדָם נִישָׂא עַל שׁוּרוֹת הַמַדָע, הָאוּמָנוּת, הַמוּסִיקָה, הַפּוֹלִיטִיקָה, וכוּ' וכוּ', נוֹשֵׂא יוֹתֵר מִשָׁם אֶחָד. בְּכָל הָעוֹלָם מְקוּבָּל שֶׁאָדָם חוֹתֵם שְׁמוֹ בִּשְׁלוֹשׁ דְרָגוֹת: John Fitzgerald Kennedy
פְּרָטִי – John
שֵׁם נוֹסָף - Fitzgerald
שֵׁם מִשְׁפָּחָה - Kennedy
וְכָל מִסְמָךְ שֶׁיוֹצֵא בִּשְׁמוֹ נֶחְתַם John F. Kennedy
וּבְעִבְרִית: חַיִים נ. בְּיָאלִיק...
וְהָאֱמֶת: הַאִם זֶה לֹא יוֹתֵר אֲצִילִי כַּאֲשֶׁר הָאָדָם גֵאֶה בִּשְׁמוֹ וּבְשֵׁם יָקָר לוֹ?

אשמח לקבל חוות דעת על הנושא במאמר לעיל.
תודה:
יגאל בור
borigal@gmail.com








אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל