מיטיבי לכת: בחזרה לנחל צפית

בנחל צפית וסביבתו טיילתי כמה וכמה פעמים בשנים האחרונות ובכל זאת קשה לי שלא לשוב אליו מידי פעם עקב נופיו הייחודיים בפרט ונופי הנגב הצפוני מזרחי בכלל

הצטרפתי אל קבוצתו של דוד (דוביד) כץ, יזם שביל גולני ההולך ומתהווה והפעם על מנת לטייל בנחל צפית. לפני כשנה טיילנו כאן
חברי ואני עם גלעד רק בקטע קצר יחסית של הנחל ואחר כך עברנו ל "מנה העיקרית" – נחל עורץ המדהים, הנמצא לא רחוק מכאן
(בכתבה מה 23/1216 תיארתי את הטיול ההוא) הפעם הוקדש הטיול לנחל צפית מה גם ששביל גולני כלול בתוואי הנחל ואכן,
בכניסה לחלק העליון שלו מול צומת צפית זיהינו את סימון השביל. הבאתי בפני המטיילים בקבוצה סקירה גאולוגית ומורפולוגית מה
שהופך להיות הרגל מבורך בקבוצה זו והנה היא כאן.

רקע גיאולוגי ומורפולוגי

אזור נחל צפית מרתק לא רק בעטיים של הנופים לפני הירידה לנחל ובתוכו. הגאולוגיה כאן ובסביבה היא פרק מאלף למדי ולא בכדי
מתקיימים באזור (בעיקר במכתשים הסמוכים) סיורים לימודיים בנושא זה (גם אני נוטל חלק באחד כזה בדיוק באזור) אבל בסקירה
להלן אני מציג רק כמה דברים מתוך מכלול עשיר בהרבה.
מבין 4 יחידות הנוף הקיימות בנגב: הר הנגב הצפוני , הר הנגב התיכון , מישורי חיון ופארן - צניפים והרי אילת, אנו מטיילים בטיול
זה בהר הנגב הצפוני. יחידה זו משתרעת ממישורי חולות חלוצה ובקעת באר - שבע - ערד בצפון , ועד בקעת צין ונחל צפרים בדרום.
ליחידה זו אפיון גיאומורפולוגי מובהק , המתבטא בהתאמה מלאה של הטופוגרפיה למבנה הגאולוגי . כלומר , הקערים הגאולוגיים
מתווים את קווי העמקים , והקמרים מתווים את קווי הרכסים . הנטיות הגיאולוגיות של שכבות הסלע הבונות את ההרים זהות
לשיפועים הטופוגרפיים של פני השטח . בהר הנגב הצפוני אפשר לזהות בקלות את מערכת הקמוטים המעצבת את נופו של האזור :
מספר רכסים מקבילים , שכיוונם דרום - מערב צפון - מזרח שהינם קמרים (אנטיקלינות) גאולוגיים: רכס הר קרן, רכס כתף שבטה
והר שחר , רכס צבוע , רכס ירוחם חלוקים , רכס חתירה, ורכס חצרה ורכס מחמל. אורכם של ארבעת האחרונים למעלה מ 50 ק"מ -
וביניהם קערים (סינקלינות) רחבים וארוכים בכיוון תואם . בכל הקמרים הללו , שרומם הממוצע 500 - 550 מ'( יוצא דופן קמר חתירה
ששיאו , סמוך לראש מעלה אברהם , הוא 704 מ') , בולטת הא - סימטריה בחתך הרוחב . דהיינו , נטייתם הגיאולוגית והטופוגרפית
כלפי צפון - מערב היא מתונה ביותר - כדי מעלות ספורות בלבד ואילו נטייתם לעבר הבקע , לדרום - מזרח , מגיעה לזווית חריפה של
עשרות מעלות . בעיקר בולטת הא - סימטריה הזאת בשני הקמרים המזרחיים - חצרה וחתירה - שם נטיית אגפיהם הדרומיים -
מזרחיים מגיעה ל - 70 - 80 ובמדרונות הסלע הקשה מפותח נוף מרהיב של מצלעות . הקערים שבין קמרי הנגב הצפוני רחבים למדי
קרקעיתם מפולסת - תוצאה של השקעת חומרי בליה בקרקעיתם - ולעתים מכוסה בחולות שמקורם בסחיפה קדומה מהרי עבר הירדן
- חולות מישור ימין למשל . יש קשר הדוק בין המבנה הזה של קמרים וקערים לבין מערכת התחבורה של הר הנגב הצפוני . מרבית
צירי התנועה בנגב הצפוני , כולל מסילת הברזל לנחל צין , מנצלים את הקערים שבין קמרי הנגב הצפוני כפרוזדורי תנועה - כביש באר
- שבע - ניצנה , כביש דימונה - שדה - בוקר , כביש ממשית - אורון וכביש דימונה - צפע - ערד . רק הכביש מבאר שבע לצומת הערבה
חוצה את המבנים הקמרוניים והקערוריים לסירוגין , אך הוא מנצל מפערי מים נוחים בקמרים , כגון מפער בקעת שורר ומפער ממשית.
תופעה גיאומורפולוגית מרשימה בהר הנגב הצפוני היא קיומם של שני מכתשים - המכתש הגדול ( חתירה ) והמכתש הקטן ( חצרה ).
זוהי אחת הדוגמאות הדרמטיות לתופעת היפוך התבליט - מבנה קמרוני ש"תוכנו" נסחף והוא הפך לבקעה סגורה . תופעה הפוכה
לזאת של המכתשים אפשר לזהות בבקעת צין שבגבול הנגב הצפוני והתיכון - הר צין וגבעת מדור . הללו הם הרי משאר בולטים
במרכזו של קער. ההתאמה שצוינה לעיל , בין הטופוגרפיה לבין המבנה הגיאולוגי , מוצאת את ביטויה גם במערכת הנחלים . הקערים
הארוכים מתווים את מהלכי הנחלים הראשיים של הנגב הצפוני ( נחל צין בין קמר חצרה לקמר רמון , נחל הרועה בין קמר חתירה
לקמר חלוקים , ואחרים ) . מאידך בולטת באזור תופעה מרשימה של נחלים חוצי רכס : נחל חתירה , נחל בשור , נחל הרועה נחל
רביבים ונחל צפית. נחל זה, שאנו מטיילים בו היום.
נחל צפית הינו נחל קדמן. הוא זרם פעם ממזרח למערב מאזור זה לעבר הים התיכון. לפני תקופת הפליוקן (כ 5 מיליון שנה לאחור)
לא היה קיים עדיין השקע הטופוגרפי של ים המלח. בתחילת תור הנאוגן ( כ 25 מיליון שנה לאחור) נחתר אפיק בבקעת באר-שבע
שניקז את כל צפון ומרכז הנגב לכיוון הים התיכון ובכלל זה גם את אזור עבר הירדן. כשהתרומם רכס חצירה, כתוצאה מפעילות
הלוחות הטקטוניים הקשורה לתחילת יצירת השבר הסורי אפריקאי, החל להיווצר בסיס סחיפה עמוק יותר במזרח. הנחל הלך
והתחתר יותר ויותר ברכס ההולך ונהיה תלול לכיוון מזרח. כאשר נוצר הבקע ממש , לפני כ 2 מיליון שנה התחתר הנחל ביתר שאת
מזרחה וקצב התחתרות זו היה מהיר יותר מקצב התרוממות הרכס. לבסוף, התייצב קו פרשת המים על והוא עובר בין היתר על
רכס חתירה. נחל צפית כבר שינה את כיוון זרימתו מקו זה לעבר בקע ים המלח. זה מסביר את התופעה המוזרה של הנחל הזה
שמתחיל במורדות רכס חצרה לכיוון דרום ופתאום שובר מזרחה בחדות.
הגיאומורפולוגיה בקצהו הצפוני - מזרחי של הנגב הצפוני (אזור רכס חצרה, בין המכתש הקטן לנחל חמר) מזכירה את מדבר יהודה.
בקע ים המלח קטע את אגפו המזרחי של הקמר ויצר בו מצוק העתקים גבוה דוגמת זה של מדבר יהודה . גם דגם הנחלים היורדים
בקטע זה , מהר הנגב הצפוני אל הערבה , דומה לזה של קניוני מדבר יהודה (נחל אשלים, נחל צפית, נחל פרס).
בכל האזור הזה קיימים העתקים (שברים) בחלק מהנחלים היורדים מזרחה לכיוון הערבה ובנוסף קיימת באזור גם מערכת שברים
שכיוונם דרום צפון החוצה את רכס חצרה ובכלל זה את נחל צפית בו טיילנו. זוהי תוצאת משנה של המאמצים שנגרמו בשטח
מפעולת כוחות הבקע הסורי אפריקאי שפעלו ועדיין פועלים בכל האזור.
על רכס חצרה שבמורדותיו אנו מטיילים נחשפו סלעי גיר מתור היורא (190 – 140 מיליון שנה לאחור) המכילים שוניות אלמוגים
מאובנות. אלה מעידים כי ההרבדה התקיימה בים רדוד וחם באזורנו שרר אז אקלים טרופי. כמו כן נחשפו גם שכבות חוואר וחרסית
לאחר מכן, החל הרכס להתקמט והים נסוג וחזר לכאן מספר פעמים והותיר את משקעיו. בתקופות בהן הים הותיר יבשה, התבלו
ראשי הקמרים ושכבת אבן חול הורבדה עליהם. לאחר הקימוט הראשוני, הים הציף שוב את האזור תקופה ארוכה מתור הקרטיקון
התחתון (100 מיליון שנה לאחור) ועד לסוף תקופת האיאוקן (עד 25 מיליון שנה לאחור). תקופה ימית ארוכה זו הותירה בעיקר משקעי
גיר ודולומיט מגיל הקנומן השייכים ל"חבורת יהודה" שהורבדו על אבן החול הנ"ל ומעליה משקעי חבורת הר הצופים הרכה יותר שהם
בעיקר קירטון וחוואר (תצורת מנוחה) וצור מעליהם (תצורת מישאש). ממש למעלה על הרכס מעל הנחל לפני שיורדים אליו, מבחינים
היטב בגוון הכהה של אבני הצור. כשיורדים לנחל עצמו בולטים סלעי הגיר והדולומיט הקשים (תצורת תמר, תצורת חביון) וככל שיורדים
בנחל נחשפות עוד שכבות מסלע דומות. במקומות הגבוהים ,על הקירות נחשפת גם תצורת עין ירקעם (חלק מחבורת יהודה) שהיא
אבן גיר לבנה רכה בחילופין עם שכבות חוואר צהוב אפור.

לגבי מסלול הטיול:
המסלול עצמו התחיל מול מצד תמר וירד לעין צפית. מצד תמר הוא אתר בו מצויים שרידי מצודה מהתקופה הרומית והביזנטית שהייתה
שייכת לקו המצודות ששמר על האימפריה מכיוון מזרח הלכנו לכיוון דרום מערב עם השביל המסומן כחול. לפני שירדנו לערוץ נחל צפית,
טיפסנו מהכביש לנקודה המאפשרת תצפית מרהיבה על הסביבה. מתצפית זו רואים את כל האזור, כמובן את הבקעה למטה בכיוון
מזרח, את הרי אדום ואזורים שונים בירדן בהם כבר טיילנו (נחל גוואר, נחל זרד ועוד). בקרבת התצפית היתה עמדה קדמית של
חיל המשמר במצד תמר, שאנשיה צפו לכיוון עין צפית והיורדים אל הנחל.
מהתצפית ירדנו למעיין עין-צפית, או עין אל מרקב כשמו של הנחל בקטע זה (נחל מרקב). המעיין נובע מתוך "צוהר" של מי תהום :
מכתשת אליפטית גדולה ועמוקה ברצפתו הגירנית של נחל צפית , שמי תהום נקווים בה וממלאים אותה עד גדותיה .המים העודפים
מזרזפים בפלג דל וקצר במורד האפיק לאורך כמה עשרות מטרים . המים נראים עכורים משהו אך מתחת למעטה הדלוח שבחלק העליון
מצויים בו מים טובים לרחצה. לאחר הביקור במעיין, חזרנו למפגש השבילים (שחור כחול בערוץ הצפית) ובו פנינו שוב לכיוון השביל
המסומן שחור כלומר להמשך נחל צפית. בחלק התיכון של הנחל הלכתי לפני מספר שנים ולא זכרתי את ידיות האבטחה שהותקנו בו
במספר מקומות שעלולים להיות מסוכנים (על שפת תהום). לדעתי הן חדשות וכשהלכתי אז הן לא היו. היה קשה שלא לצלם כמעט כל
2-3 דקות, נופי הנחל עצמו והנופים סביב מרהיבים עין ומרחיבים נפש. המסלול בנחל הוא קלאסי למיטיבי לכת והוא בדרגת קושי בינונית.
כללית הוא במגמת ירידה אך יש צורך גם לטפס על מנת לעקוף מפלים. הנה מספר תמונות מהטיול. קישור לאלבום המלא מופיע בסוף
הכתבה ומומלץ ביותר לראות.






























זהו - טיול קלאסי מומלץ

קישור לאלבום התמונות המלא מובא כן. יש לסמן
ובעזרת המקש הימני לבחור go to... מומולץ
https://photos.app.goo.gl/jMyTIe0Mj4yE0s9a2

אפשר לכתוב אלי:
pshacham@gmail.com




אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל