הסיפור המבריא

"פעם הייתי אי, היום אני אניה".את הסיפור שאני מספרת על חיי, שבו אני תמיד הגיבורה הראשית, אני בוראת ומכוונת בעצמי. כשקשה לי, כשאני מבקשת שינוי - אני חוזרת כמה עמודים אחורה, בודקת איפה הדברים יכולים להיכתב אחרת. אנחנו יוצרים את המציאות שלנו במו ידינו, במו הסיפור שאנחנו מספרים על חיינו, על מי שאנחנו מאמינים שאנחנו.

הסיפור המרפא מתוך סדנת תרפיה בכתיבה

"פעם הייתי אי, היום אני אניה".

את הסיפור שאני מספרת על חיי, שבו אני תמיד הגיבורה הראשית, אני בוראת ומכוונת בעצמי. כשקשה לי, כשאני מבקשת שינוי - אני חוזרת כמה עמודים אחורה, בודקת איפה הדברים יכולים להיכתב אחרת. אנחנו יוצרים את המציאות שלנו במו ידינו, במו הסיפור שאנחנו מספרים על חיינו, על מי שאנחנו מאמינים שאנחנו.

מאיפה מגיע הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו? מילדותנו מן הסתם. אותן קולות שאנחנו שומעים בילדות, הקשר הראשוני הסימבוטי עם האם והאב, הם אלו שיוצרים את הסיפור הראשון שאנחנו מספרים לעצמנו על עצמנו. אם היינו ילדים שתוקים, נספר לעצמנו סיפור על אדם שתוק, שקוף, שמרגיש שלא רואים אותו. אם הרגשנו לא מוכלים, נספר לעצמנו סיפור על כך שאנחנו לא מספיק. לא מספיק טובים, לא מספיק מוכשרים, לא מספיק מעניינים לא רק בעיני אחרים, בעיני עצמנו.

ואז מתחיל המירוץ אחר תיקון, הנסיון הנואש לבדוק כיצד אנו נראים בעיני האחר, הרצון לשקף לעצמנו דרך עיני חברים, משפחה ובני זוג את מי שבאמת קיווינו כל חיינו להיות.

אבל האמונות המקובעות האלו, הן למעשה רק סיפור, מתוך עוד אלפי סיפורים אחרים שאנחנו יכולים לספר לעצמנו על עצמנו. אנחנו מבלי משים בוחרים דווקא באבני הדרך שיוכיחו לנו שהסיפור שאנו מספרים לעצמנו אמיתי ונכון. אם אדם כלשהו ביקר אותנו או לא ראה אותנו אם מורה נזף בנו, אם כשהיינו ילדים הוחרמנו או נודינו, אנחנו מחזקים את הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו, מעצימים אותו והנה לנו עוד הוכחה לכך שהסיפור שלנו הוא האמת.

אבל למעשה אין דבר כזה אמת. הסיפור הוא רק מה שאנחנו מאמינים בו ומספרים לעצמנו. דרך הכתיבה התרפויטית, אנחנו יכולים לספר לעצמנו אלפי סיפורים אחרים. אם היה לנו יום קשה, אנחנו יכולים לומר מתוך הרגל: הכל תמיד נהרס לי, שוב לא הולך לי כלום. אבל אם נמצא כותרת אחרת לסיפור שלנו אולי נוכל לשנות את האמונה הזו המקובעת כל כך בתוכנו. אם נמצא סיפור שכותרתו היא לא "זה לא היום שלי היום" אלא "זה יום האתגר שלי" או "זה יום הכוחות שלי" או "יום התובנות שלי" נוכל לספר לעצמנו במילים אחרות לגמרי לא סיפור אוטוביוגרפי אחר, אלא את אותו סיפור אבל אחרת לגמרי. סיפור על אומץ, על כוחות, על גבורה, על התמודדות. לא סיפור על עצב, הרס, אסון, כישלון, כאב, בדידות, פחד.

אנחנו לא צריכים לשנות את הסיפור כולו, רק את הכותרת שלו, ברגע שנשנה את הכותרת שלו, המילים כבר יבואו לבד.

איזה סיפור הייתם רוצים לאמץ לעצמכם? סיפור של כאב, הרס, עצב או סיפור של נחמה, גבורה, אומץ, יכולת לצאת מאיזור הנוחות למקום חדש ולא מוכר. סיפור של התגברות על מכשולים ואתגרים,

ומי הגיבור בסיפור שלכם? האם תתנו לאדם אחר להפוך להיות הגיבור במקומכם? האם תתנו לבן זוג, הורה, ילד, חבר להיות גיבור סיפורכם, שיהיה זה שכותב את ההשתקפות שלכם דרך העיניים שלו, שיהיה זה שכותב את הטוב והגבורה שלכם? או שאולי תרצו להיות אתם עצמכם הגיבורים, המנווטים את הסיפור לאן שאתם מחליטים, המשתמשים בסיפור בדרך שלכם ונותנים לו את הכותרת שאתם רוצים. האם תסכימו שחבר או הורה או אפילו אדם זר ברחוב יתן כותרת לסיפור שלכם?

בכל סיפור קיים אנטגוניסט ופרוטגוניסט, יונג קורא להם אור וצל. הצל שלנו אינו האויב, הוא מורה הדרך שלנו, אם האור אצלנו יהיה דלוק יממה שלמה, לא נדע שיש דבר כזה אור, לא נוכל לשמוח בו. אם לא נלך לאיבוד בדרך, איך נדע שאנחנו רוצים למצוא?

האנטגוניסט בסיפור או הצל הוא החלק בנפש שלנו שעושה לנו צרות, לא כדי להרוס אותנו, אלא כדי שנצא מאיזור הנוחות שלנו, כדי להכריח אותנו לספר את הסיפור שלנו. אחת מהכותבות בסדנא כתבה על עצמה. בעברה הייתה דיילת קרקע ממורמרת, חלומה הגדול להיות זמרת, אבל היא לא עושה כלום בשביל לצאת מאיזור הנוחות ולצאת לדרך חדשה. ואז מגיע הצל, בדמות אדם אחר שמסבך אותה בחובות, מאהב רמאי, היא נאלצת למצוא דרך להחזיר את הכספים,
הכותרת שהיא נתנה לסיפור בתחילה עוד לפני שמצאה את סופו של הסיפור היה: ללא מוצא. כשהצעתי לה כותרת אחרת חשבה לרגע ואז החליטה על הכותרת: יקיצה, ובבת אחת הכל השתנה. היא מצאה דרך להחזיר את החובות וכעת היא עובדת על מופע חדש ובדרך להוצאת שיר לרדיו.

אנחנו מאמינים כל כך לסיפור של עצמנו, שאנחנו לא רואים אלפי סיפורים אחרים שמחכים לנו, מליוני כותרות אחרות לאותה ביוגרפיה, שיכולים לשנות את חיינו.

 

 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל