רילוקיישן – חוויה לכל החיים

אני מניחה שלא מעט אנשים שבוחנים לעשות רילוקיישן או שהם במהלך רילוקיישן, ישמחו לקבל מידע או מבט אל חוויות של מי שחוותה מעבר לארץ אחרת.בתהליך בחינה האם לצאת לרילוקיישן יש הרבה תהיות ושאלות. אני מקווה שתוך כדי קריאת החוויות (ואולי קצת המלצות) שלי ושל משפחתי מהרילוקיישן, יתקבל מענה לפחות לחלק מהשאלות.

 

בתהליך בחינה האם לצאת לרילוקיישן יש הרבה תהיות ושאלות. בד"כ הגברים שואלים עד מתי עובדים בחו"ל ואם יש “מקומות שווים” לטייל בהם והנשים מודאגות יותר מההשתלבות של הילדים. אבל האמת היא שבראש של כולם מתרוצצות הרבה שאלות ללא מענה !
אני מקווה שתוך כדי קריאת החוויות (ואולי קצת המלצות) שלי ושל משפחתי מהרילוקיישן, יתקבל מענה לפחות לחלק מהשאלות.

 

משפחתי ואני נמצאים ברילוקיישן בטורונטו כבר שנתיים (מתוך 3). הילדים ואנחנו השתלבנו חברתית, טיילנו המון, הצלחנו להיות הרבה יותר זמינים לילדים והספקנו לצבור בשנתיים חוויות שבד"כ לוקח שנים לצבור אותן.
נכון, היו גם קשיים בדרך (ולאחד מילדיי עדיין יש קושי), אבל הסיכום הוא שרילוקיישן הוא חוויה מדהימה !

 

תהליך קבלת ההחלטה לצאת לרילוקיישן

לפני ההחלטה על הרילוקיישן, שאלנו ותחקרנו משפחות על המעבר – האם הם נהנים ברילוקיישן ? איך הילדים הסתגלו לשינוי ? תוך כמה זמן הילדים למדו את השפה המקומית והצליחו לתקשר ? ועוד הרבה שאלות...
כולם אמרו שיש בתהליך קשיים אבל התהליך ממש מדהים ושזו חווייה אמיתית לחיים. אני מסכימה : אם יש הזדמנות לעשות רילוקיישן, כדאי לשקול (תלוי כמובן לאיפה).
ברילוקיישן יש כל כך הרבה דברים להרוויח : הכרות עם מקום שונה בעולם (טיולים, טיולים ועוד טיולים), מפגש עם תרבות אחרת, רכישת שפה נוספת . אפשר למצא גם הזדמנות לצאת מהטירוף של עבודה-משפחה שיש בארץ. כשהיינו בארץ, בעלי עבד הרבה שעות וטס המון לחו"ל. גם אני עבדתי הרבה שעות, כולל שיחות בערב ומיילים אל תוך הלילה.
כעת כמעט כל ערב כל המשפחה אוכלת ארוחת ערב ביחד ואני זמינה לקבל אותם ולשמוע אותם כשהם חוזרים מבית הספר (והאמת, לפעמים זה יותר פשוט ללכת לעבודה) ...

מאז ומעולם סרבנו לכל הצעות הרילוקיישן שקיבלנו, אבל איכשהו עכשיו (כנראה משבר גיל הארבעים) היינו פתוחים יותר לשקול את המעבר.
את ההצעה לרילוקיישן קיבלתי מבעלי באמצע יום עבודה. הוא שלח לי במייל תמונה של טורונטו ושאל בקלילות "מה דעתך שנעבור לטורונטו ל 3 שנים ? " התשובה היתה קצת פחות קלילה ...
למעשה בשלב זה החל פרויקט בחינת הרילוקיישן. ניהלתי כבר בחיי מספר פרויקטים של תוכנה, אבל הפרויקט הזה היה המורכב מכולם !
זו לא החלטה "קרה" האם לנסוע או לא. זו החלטה לגבי הילדים שלנו (4 ילדים, בזמנו היו בני 4-11), היתכנות כלכלית של הרילוקיישן (בהנחה שאני לראשונה לא אעבוד ואתמקד בקליטה של הילדים), עתיד העבודה שלנו כשנחזור, ההשפעה על הילדים, המשפחה שנותרת בארץ ועוד ועוד....

 

בעלי נסע לנסיעת היכרות בטורונטו ומאוחר יותר נסענו שנינו – אלו היו נסיעות חשובות מאוד. הן אפשרו לנו לחוש קצת את המקום אליו נגיע, למצא בית לפני שאנחנו מגיעים עם הילדים, לדבר עם אנשים שנמצאים ברילוקיישן ולקבל מהם טיפים מה כדאי להכין בארץ לפני המעבר ומה הכי חשוב לבצע כשמגיעים לקנדה ...
בנסיעה המקדימה לרילוקיישן מצאנו בית והרגשנו שאנחנו יכולים לספר לילדים קצת על הבית החדש ו"להכין אותם" למעבר, אבל בפועל לא דמיינו הרבה דברים שגילינו רק בהמשך . מי יכול לדמיין :
• איך להיות בחוץ שעה ב מ י נ ו ס 17 מעלות
• איך הילד שלך נכנס לכתה א' ביום הראשון כשהוא לא מבין מילה באנגלית ולא נותנים להורים להכנס לבי"ס
• איך להפסיק קריירה בארץ ולהיות "רק" אמא ועקרת בית ? ומהי תרבות הפנאי שלי, שלא הצלחתי להכיר בין ניהול פרויקטים ו– 4 ילדים?
• איך במשך מספר חודשים במקום אזרח ותיק ומנוסה אתה תושב חסר נסיון בכל –
אתה נהג חדש (אפילו לומד תיאוריה ועובר טסט כמו בן 17), אתה מתלבט עם כל פריט זבל לאיזה מ 3 הפחים צריך לזרוק את הזבל ואתה משתמש ב GPS אפילו כדי לקנות חלב בסופר השכונתי.
ועוד ועוד ועוד

 

האמת היא שכל תהליך בחינה לרילוקיישן, יסודי ככל שיהיה, לא יכול לשקף את המציאות החדשה.
בדיעבד אפשר לאמר שההחלטה היתה נכונה, לא בגלל שנעזרנו בגליונות האקסל לבחינה התקציבית ולא בגלל שהערכנו את היכולת של כל אחד מהילדים להשתלב או בגלל פעולה כזו או אחרת. היום אנחנו יודעים שהרילוקיישן היה מוצלח בגלל ששמרנו על אופטימיות, מצאנו חברים טובים כבר מהשבוע הראשון (צריך מזל בחיים), טיילנו במקומות מדהימים והחלטנו שבשלושת השנים הבאות נמקסם את החווייה המשפחתית.

 

הכנות ... הכנות ... ועוד הכנות ...

הרילוקיישן שלנו הוא במסגרת החברה בה עובד בעלי, לכן היו לנו מספר "הקלות" - לא נדרשנו לחפש עבודה, החברה דאגה למכולה שתעביר את כל הרכוש שלנו למקום החדש, אורגן עבורנו חודש לינה במלון עד שהמכולה תגיע ורכב שכור לשבוע ....
עם זאת, היה לנו אקסל עם עשרות משימות לביצוע בארץ (השכרת הבית, מכירת רכבים וציוד חשמלי, סידורים רפואיים, הפסקת עבודה, השגת אישורים נדרשים באנגלית מגופים שונים בארץ .... ) וגם לא מעט משימות לביצוע בטורונטו עוד לפני שאפילו עברנו לשם (שכירת בית, פתיחת חשבון בנק.... ).
כמו שאמרתי, פרויקט מורכב !

אבל הכי קשה, זה לספר לילדים על המעבר ולהפרד מהמשפחה ומהחברים !
היינו צריכים לספר לילדים, בעדינות אך בבהירות, שאנחנו עומדים לעבור לגור לתקופה מסויימת במקום אחר, בארץ רחוקה. ילדים בני 8 ומעלה בד"כ כבר יצרו קשר חזק עם חברים בארץ והם מייד מבינים שהם צריכים להפרד מהחברים ומהמשפחה. באותו השלב היה לנו ברור שהילדים הקטנים שלנו רואים בכך איזשהו טיול ארוך ומיוחד עם אמא ואבא ... אם הם רק היו יודעים איזה הלם מחכה להם עוד כמה חודשים ! 

כשסיפרנו לילדים, הבהרנו שזו החלטה שלנו שכבר התקבלה וגם מנינו את היתרונות (פרויקט שיווקי)– נעשה כיף כל המשפחה, נטייל הרבה, אבא לא יצטרך לטוס הרבה, אמא תהיה אתכם כל יום ....
השאלה הראשונה שנשאלנו היתה " אבל לא נוכל להתראות כל כך הרבה זמן עם חברים ומשפחה ? מאוד נתגעגע אליהם ... "
השאלה השניה היתה " וכשנחזור אחרי הרילוקיישן, נוכל לבקר את החברים שלנו בקנדה" ?
באותו רגע הצחיק אותנו שבאותה נשימה הילדים מתגעגעים לחברים ולמשפחה מישראל וכבר חוששים מהגעגועים לחברים מקנדה, שהם אפילו עוד לא הכירו. היום, כשיש לנו רק עוד שנה עד סיום הרילוקיישן, אנחנו יודעים שהם צדקו. יש מעבר מורכב מישראל לרילוקיישן ויש גם לא מעט התמודדויות במעבר חזרה לארץ.

תהליך הפרידה מהמשפחה והחברים דורש גם הוא תכנון מראש. באופן טבעי נסחפים "למסע דילוגים" בין המשפחה הקרובה, החברים הטובים, העבודה והחברים של הילדים. זה אמנם כיף להיות מוזמנים כל ערב לארוחה במקום אחר, אך זה די מתיש פיזית וגם נפשית (וצריך לדאוג שהסבא והסבתא לא "יתפרקו" לפני הילדים בפרידה הקשה מכל, בשדה התעופה).

 

עד כאן לפעם זו. בפעמים הבאות אנסה לשתף בהרחבה על השלבים המרכזיים בתהליך הרילוקיישן : ההתמודדויות בימים הראשונים ברילוקיישן, ההיערכות עם הילדים (לפני הרילוקיישן ובתחילתו), איך להפוך את הרילוקיישן לחוויה (ולא סתם לגור ולעבוד בארץ אחרת) ועוד.
 

אגב, ברור לנו שאין כמו החיים בישראל. אנחנו נחזור בדיוק בתום 3 השנים. וזה בדיוק היופי בכל התהליך –
נהנים במקום אחר במשך תקופה מסויימת, במחיר קשיי ההתחלה והגעגועים לארץ, אבל חוזרים מלאי חויות הביתה.

מקור תמונה: FreeDigitalPhotos.net


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל