מסלול משפחות קל: מצומת בית גוברין למרגלות תל לכיש

מי שמחפש מסלול משפחות קל זה הקטע. 8 ק"מ בין בית גוברין לתל לכיש על שביל ישראל ושביל גולני (המתלכדים בקטע הזה) באווירה פסטורלית ממש. ירוק בעיניים סביב, רק חבל שהחורף השחון מתעלל ב" אסם התבואה של ישראל " כלומר חבל לכיש.

רקע גאולוגי והיסטורי

האזור גאוגרפי של טיולנו הוא השפלה הפנימית. ככל שנצעד מערבה יתמתנו בהדרגה הגבעות הקירטוניות המכסות את האזור
וגובהן ילך וירד. אנו מטיילים בתחום השפלה הנמוכה שהוא האזור המערבי ביותר שלה בטרם תיהפך למישור. כאן, הרום
הממוצע הוא כ 200 – 300 מטר מעל פני הים. זוהי מדרגה אחת מבין שתי המדרגות בשפלה שנוצרו כתוצאה מגידוד ימי בתקופת
ביותר . שתי מדרגות אלו , הגבוהה והנמוכה , נוצרו כתוצאה מסדרת ההצפות בתקופת המיוקן (23 – 5.3 מיליון שנה לאחור),
שבמהלכן הייתה השפלה הגבוהה קו החוף של הים המיוקני , ואילו השפלה הנמוכה הייתה טבלת הגדוד של ים זה . גבעות אזור זה
בנויות מסלעי משקע ימיים, ובעיקר מקירטון, חוואר וחרסיות אאוקניים עם חילופין של קירטון מצורר, עדשות צור ולעיתים גם שכבות
דקות של צור .(סלעי הקרטון והחוואר הקירטוני מכוסים בקרום גירי קשה המכונה "נארי" שנוצר עקב תהליכי הבליה באזור אקלימי
ים-תיכוני יבש למחצה. עוביו המרבי הנו כ-2 מ' והוא מצטמצם בהדרגה כלפי דרום. על הנארי מתפתחת קרקע רנדזינה חומה.
הקרקע המתפתחת על המדרונות הקירטוניים היא רנדזינה אפורה-בהירה. בעמקים (עמק האלה, עמק גוברין ונחל לכיש) הצטברה
אדמת סחף פורייה בצבע חום-כהה שמקורה בהרי יהודה, ובזכותה התאפשר לקיים בעמקים חקלאות מפותחת, כבר בימי קדם.
בדרום האזור משתנה הקרקע ללס מעורב ברנדזינה. סלע הקירטון, שהוא הנפוץ בשפלה, הנו רך יחסית לגיר. תכונה זו נוצלה על
ידי בני אדם במשך מאות שנים לחציבה של אלפי מערות לשימושים שונים. רוב המערות חצובות מתחת לחיפוי הנארי הקשה והעבה
יחסית, שמשמש כגג. הריכוז הגדול ביותר של מערות חצובות הוא באזור בית גוברין ותל מרשה שבמרכז השפלה. כיום, מערות אלה
משמשות גם בעלי- חיים רבים כטורפים, עטלפים ודורסי-לילה המוצאים בהם מקום מסתור.

אזור זה, היה מיושב עוד מתקופות קדומות כיוון שיש לו יתרונות שהבולטים בהם הם: שטחים חקלאיים נוחים לעיבוד, האפשרות לחפור
מערות לצרכים שונים , הרכסים המעוגלים והתבליט שאינו דרמטי מידי אפשרו קיום דרכי מעבר והגעה לכל נקודה באזור בקלות. ואכן,
במסלול זה אנו מטיילים בקרבת אתרים היסטוריים ידועים למדי: מתחילים את המסלול בקרבת העיר העתיקה בית גוברין, בהמשך
המסלול עוברים מערבית לתל מראשה ונקודת הסיום היא סמוך לתל לכיש. שלוש ערים קדומות שכל אחת מהן הייתה חשובה לאורך
תקופות היסטוריות חלקן חופפות וחלקן לא. המסלול כולו עובר בגן הלאומי תל לכיש ותל מראשה. לאתרים ההיסטוריים עצמם לא נכנסנו
במהלך הטיול , הביקור בהם ראוי לזמן משלו בפעם אחרת אבל נאמר עליהם כאן כמה דברים כרקע למסלול הטיול. שרידי בית גוברין
הקדומה מצויים דרומית לכביש 35 ממנו התחלנו את הטיול. אפשר לראות שם את שרידיה של העיר העתיקה שהתקיימה כאן בימי
הרומאים. העיר הוקמה על ידי הורדוס כבירת מחוז אדומיה. מצפון לכביש באזור הצומת ניתן לראות את שרידי החומה שהקיפה
את העיר. העיר התקיימה גם בתקופה הביזנטית אם כי ירדה כבר מגדולתה אז והחיים בה היו במתכונת מצומצמת יותר, בעיקר לשימוש
המנזרים השונים. בשנים שלפני מלחמת השחרור שכן על חורבות היסטוריים אלה הכפר הערבי ג'וברין, שתושביו נטשו אותו במלחמה זו.

העיר מראשה ששרידיה מצויים כ 2 ק"מ דרומית לבית גוברין הוקמה בפעם הראשונה בתקופת הברזל .היא נזכרת בין ערי שבט יהודה
(יהושע טו , מד ) , ונמנית עם יישובי בני כלב ( דברי הימים א ב , מב ) . העיר בוצרה בידי המלך רחבעם ( 928 - 911 לפנה"ס ) , והייתה
חלק מקו ההגנה המערבי של יהודה ( דברי הימים ב יא , ח ) . בימי המלך אסא ( 908 - 867 לפנה "ס ) פלש זרח הכושי ליהודה והוכה
"בגיא צפתה למרשה"( דברי הימים ב יד , ח - ט ) . הממצא הקדום ביותר בחפירות הוא שרידי מבנים וכלי חרס האופייניים למאה ה - 8
לפנה "ס . כמו כן נתגלו כמה טביעות חותם עבריות וחותמות " למלך . מראשה הייתה העיר הראשית באידומיאה לאחר חדירת האדומים
לדרום הר חברון , עם חורבן יהודה , במאה ה - 6 לפנה"ס . השלטון הפרסי עודד בעת ההיא את התפשטות מושבות הפניקים במישור
החוף ובשפלה , ובמראשה הוקמה קהילה פניקית . בתקופה ההלניסטית הגיעה מראשה לשיא שגשוגה . היא הייתה מרכז של היפרכיה
באימפריה התלמית , ולמן שנת 200 לפנה " ס הייתה מרכז של היפרכיה סלוקית . בעת מלחמת החשמונאים הייתה מראשה בסיס סלוקי
חשוב להתקפות על יהודה . המלך יוחנן הורקנוס כבש את מראשה ואת כל חבל אידומיאה , וגייר את התושבים. העיר נשארה בשליטת
החשמונאים עד שנכבשה בידי פומפיוס , בשנת 63 לפנה"ס . פומפיוס ניתק את אידומיאה המערבית מיהודה וצירפה לערים הנוכריות
שבמישור החוף . הנציב גביניוס שיקם את העיר בשנת 56 לפנה " ס ( " קדמוניות היהודים " יד ה , ג ) , והוקמה בה מטבעה שטבעה
מטבעות עירוניים עצמאיים . בשנת 40 לפנה"ס נמסרה עם כל המחוז לידי הורדוס , שהיה כנראה יליד מראשה. בשנה ההיא תקפו
הפרתים בעלי בריתו של מתתיהו אנטיגונוס , אחרון המלכים החשמונאים והרסו אותה כליל. מדברי יוסף בן מתתיהו עולה שהעיר
נחרבה עד היסוד ולא שוקמה עוד , אך מחפירות שנערכו בה עולה כי היישוב במקום הוסיף להתקיים עד למאה ה - 2 לספירה .

תל לכיש, ( בערבית : תל א - דויר ) , ממזרח למושב לכיש הוא מן הגדולים והחשובים בתלי ארץ - ישראל . מדרונותיו תלולים , ושטח
פסגתו השטוחה מגיע ל - 72 דונם . ממזרח ומצפון התל גובל בנחל לכיש , וממערב ומדרום גובלים בו גם גאיות . רק בפינתו הדרומית -
מערבית התל מתחבר באוכף עם הגבעה שמדרומו , שעליה משתרע המושב לכיש . האוכף המוגבה מקל את הגישה לתל ; כיום , כבעבר
עולה מכאן הדרך אל שער העיר ואל התל . היישוב בלכיש החל בתקופה הכלקוליתית , בשלהי האלף ה - 4 לפנה"ס . באלף ה - 3
לפנה"ס, בתקופת הברונזה הקדומה , הייתה זו כנראה עיר גדולה , אלא שידיעותינו עליה מועטות , שכן שרידי הבנייה מאותה תקופה
לא נחשפו בחפירות . במחצית הראשונה של האלף ה - 2 לפנה " ס , בתקופת הברונזה התיכונה , הייתה לכיש עיר חשובה ומבוצרת
היטב . סוללת עפר בנויה במורד הקיפה את העיר , והקנתה לתל את צורתו הכמעט מרובעת ואת מורדותיו התלולים . בתחתית הסוללה
נחצב חפיר עמוק ורחב , הנראה היטב בצדו המערבי של התל . במאות ה - 14 וה - 13 לפנה " ס , בתקופת הברונזה המאוחרת , הגיעה
לכיש לשיא פריחתה ; היא הייתה אז אחת מערי המדינה החשובות בארץ . במכתבי אלעמארנה כלולים כמה מכתבים ששלחו מלכי לכיש
אל פרעה . בספר יהושע ( י , לא - לב ) מסופר שיהושע וכל ישראל נלחמו בלכיש : " ויחן עליה וילחם בה ... וילכדה ביום השני ויכה לפי
חרב ואת כל הנפש אשר בה " . הממצא הארכיאולוגי משלים את העדות הכתובה : בלכיש נחשפו שרידיה של העיר הכנענית הגדולה ,
והתברר שהיא נהרסה בשרפה אדירה בראשית המאה ה - 12 לפנה " ס . לאחר שנהרסה העיר הכנענית עמדה לכיש בחורבנה
כ - 200 שנה . בתקופת המלוכה נבנתה העיר מחדש , והיא נזכרת בין ערי המבצר שבנה רחבעם מלך יהודה ( דברי הימים ב יא , ט ) .
במאות ה - 9 וה - 8 לפנה " ס הייתה לכיש עיר ממלכה מרכזית ומבוצרת , שנייה בחשיבותה בממלכת יהודה לאחר ירושלים הבירה .
במסע הכיבוש של סנחריב מלך אשור בשנת 701 לפנה " ס חנה סנחריב בלכיש ( מלכים ב יח , יד ) . לכיש נהרסה אז כליל , ותושביה
נהרגו או הוגלו . שרידי ההרס ניכרים ברחבי האתר ( שכבה ווו ) . העיר עמדה בחורבנה במשך רוב המאה ה - 7 לפנה " ס ; היא נבנתה
מחדש כעיר מבוצרת ( שכבה וו ) , כנראה בידי יאשיהו מלך יהודה , ונכבשה ונהרסה בידי צבא נבוכדנצר מלך הכשדים , שכבש את יהודה
ב - 586 - 588 לפנה"ס . לכיש נזכרת בנבואת ירמיהו ( לד , ז ) כאחת משתי ערי המבצר היחידות שנשארו ביהודה על סף כיבוש
ירושלים והחרבתה במסע המלחמה של בבל העיר האחרת היא עזקה . יישובה האחרון של לכיש חל בתקופה הפרסית . העיר נבנתה
ובוצרה מחדש כבירת מחוז . היא דעכה לאטה , ולאחר התקופה ההלניסטית ניטשה כליל , ומרכז היישוב באזור עבר למראשה הסמוכה .

ביחס למסלול

המסלול עצמו כולו מסומן כך שאין צורך להיות נווט גדול על מנת לטייל בו ואפשר להסתדר אפילו ללא מפה. לאור הסקירה שהבאתי כאן,
אין פלא שהשטח מלא בבורות / גתות ושרידי חורבות וחומות ישובים עתיקים. בתחילת המסלול מבחינים ב "וילה של נאצר" , מבנה
גדול שנבנה בשנות ה 40 על ידי שיח אל מעזי, שרצה לגור מחוץ לכפר הערבי ג'וברין וחוץ מהמבנה הזה דאג לבנייתם של עוד כמה
מבנים שרובם לא שרדו. במלחמת השחרור הגיע עד לכאן הצבא המצרי וגרש את תושבי הבתים והכפר כולו והמבנה הפך לעמדה
קדומנית בקרב על משטרת בית גוברין. בהמשך השביל מתפתל לו בנחת ללא דרמטיות יתרה בין גבעות הקירטון העגלגלות ובקטע מסוים
במקביל לנחל מראשה שהוא יובל של נחל לכיש.

ניצלתי את ההזדמנות שהקטע הזה משתייך גם לשביל גולני שאני שותף ליצירתו על מנת לחנוך את חולצת השביל. הנה כמה תמונות מהטיול.















אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל