וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ
וְהָיָה אִם תִּשְׁאֲלוּ בַּבֹּקֶר מָחָר
בְּנֵנוּ, מַדּוּעַ חָזַרְתָּ בַּלַּיְלָה כָּל כָּךְ מְאֻחָר ?
תִּזְכּוּ לִתְשׁוּבָה מִשְּׂפָתַיִם רוֹגְזוֹת:
אֵיזוֹ מִן שְׁאֵלָה הִיא זֹאת ?
וְזֶהוּ, יוֹתֵר הוּא לֹא מֵשִׁיב וְלֹא שׁוֹאֵל
נִכְנָס לְחַדְרוֹ וְאֶת הַדֶּלֶת נוֹעֵל.
הַיּוֹם יֵשׁ מַהְפֵּכָה
אֵין יוֹתֵר: "וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ",
רַק הוֹרִים יְחִידֵי סְגֻלָּה
זוֹכִים, שֶׁבְּנָם אוֹ בִּתָּם יִשְׁאֲלוּ שְׁאֵלָה,
הֵם לֹא יְסַפְּרוּ מָה שְׁלוֹמָם
הֵם מְכֻנָּסִים וּנְעוּלִים בְּתוֹךְ עוֹלָמָם,
בְּאָזְנֵיהֶם תְּקוּעוֹת אָזְנִיּוֹת
וְאֵין חֲשָׁשׁ, הֵם לֹא שׁוֹמְעִים מִשְׁנָיוֹת,
לֹא נֵדַע, מֵאַיִן בָּאוּ וְאֶת מִי הֵבִיאוּ ?
מָה הִסְתִּירוּ וּמָה הֶחְבִּיאוּ ?
הַאִם הַבֵּן, רַק סְתָם הוֹלֵךְ בָּטֵל
אוֹ הַאִם חָלִילָה, סַם נוֹטֵל ?
בְּכָל אֹפֶן, בֵּיתוֹ הָפַךְ לוֹ לְהוֹטֶל.
"וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִּנְךָ"
זֶה נִפְלָא, טוֹב מַצָּבוֹ וּמַצָּבְךָ,
מַצָּב כָּזֶה הוּא אִידֵאָל
אֲבָל הַיּוֹם הוּא לֹא יִשְׁאַל,
הוּא אוֹ הִיא הַיּוֹם שׁוֹתְקִים
וְלָזֶה הוֹרֶה שֶׁלֹּא יַסְכִּים,
כִּי הַמְּחִיר יִהְיֶה בְּיֹקֶר
אִם נַמְתִּין עַד אוֹר הַבֹּקֶר,
עֵינֵנוּ כְּבָר תִּהְיֶה דּוֹמַעַת
וְאָז נֹאמַר: אֵיךְ יָכֹלְנוּ זֹאת לָדַעַת ???
תּוֹרָתֵנוּ כְּבָר אָז, זִהֲתָה אֶת הַבְּעָיָה
וְהוֹסִיפָה לִפְנֵי "כִּי יִשְׁאָלְךָ בִּנְךָ", אֶת "וְהָיָה",
הִיא יָדְעָה שֶׁיָּבוֹאוּ יָמִים וּזְמַנִּים
וְיִהְיֶה קָשֶׁה לְדוֹבֵב, בָּנוֹת וּבָנִים.
עָלֵינוּ לִזְכֹּר כְּלָל יְסוֹדִי :
לְעוֹלָם אַל נֹאמַר: קָצְרָה יָדִי !
אַל נַחְשֹׁשׁ מִן הַמִּלִּים
אוֹתָן קִבַּלְנוּ כְּכֵלִים,
נָכוֹן שֶׁקַּל לָתֵת עֵצוֹת
אַךְ זֶה יוֹתֵר, מִדָּבָר לֹא לַעֲשׂוֹת.
חֲכָמֵינוּ יָדְעוּ כֵּיצַד לְהַצִּילוֹ
וְהֵם הוֹרוּנוּ: אַתְּ פְּתַח לוֹ !
פְּתַח לוֹ בְּכָל עִנְיָן וְעִנְיָן
פְּתַח לוֹ שַׁעַר לַבִּנְיָן
אַשְׁקֵהוּ מִן הַמַּעְיָן.
פְּתַח לוֹ הַיּוֹם וְתִזְכֶּה בַּשָּׂכָר:
"וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר". ( שמות,י"ג/14)