מיטיבי לכת: מסלול בקצה הדרומי של הר הנגב התיכון – נחל יחם – צוקי אוביל

מסלול ייחודי באמת למיטיבי לכת בגבול שבין הר הנגב התיכון למישורי הנחלים הגדולים בנגב הדרומי. שילוב של נוף בראשית שבו משולבים נחלים מרתקים, נוף הרי משאר וצוקים צורניים. 17 ק"מ של נופים שובי עין עם גלעד בן צבי

רקע גיאולוגי ומורפולוגי

מסלול טיולנו הפעם כלל את נחל יחם, "ערוץ הכביש" (שעוד אתייחס אליו בהמשך), נחל סירה וצוקי אוביל. לאן לשייך אזור זה?
להר הנגב התיכון או למישורי הנחלים הגדולים של הנגב הדרומי? תלוי את מי שואלים. הדעות בנושא חלוקות. לעניות דעתי
הוא משתייך עדיין ממש לקצה הדרומי של הר הנגב התיכון. למעשה הוא ממש הגבול בינו ובין מישורי הנחלים הגדולים. מהתצפית
שערכנו לקראת סיום הטיול מהנקודה הגבוהה בצוקי אוביל (נקודת גובה 517) אפשר להתרשם שצפונה משם דרך רמת סירה
הנוף הררי גם אם הוא כולל קטעים של הרי משאר ומרחבים מישוריים ביניהם. לעומת זאת, מבט דרומה משם מראה השתפלות
ברורה של השטח המתחילה מיד צוקי אוביל. אולי מן הראוי להגדיר אותו כאזור הגבול בין שני אזורי נוף אלה.
התבוננות במפה גאולוגית בשטח בו עבר מסלול הטיול מראה מצב מעניין. בנגב בולטות שלוש מערכות של מבנים גאולוגיים:
- מערכת הקמטים של צפון הנגב ומרכזו
- מערכת שברי רוחב במרכז הנגב ובדרומו
- מערכת שברי אורך של בקע ים המלח והערבה

מבין שלושת אלה, טיילנו הפעם באזור שברי הרוחב של מרכז הנגב, למעשה בגבול הדרומי של הר הנגב התיכון. באזור מסלול
הטיול עוברים חלק מקווי השבירה המשתייכים למערכת שברי הרוחב שצוינה קודם. מצפון לאזור הטיול עוברים שבר הרמון ושבר
נאיף-א רקה (הנמשך מערבה לתוך סיני) . שבר נוסף שממש חצינו אותו הוא שבר הפארן , עברנו בו ובחלק המכונה
"גראבן כרכום" כשעברנו בנחל פארן. הקילומטרים הראשונים שלו עוברים בשטח בו השכבות העליונות הגלויות לעין הן מתקופת
האיאוקן – חבורת עבדת (55-35 מיליון שנה לאחור). הערוצים בקטע זה (נחל יחם וערוץ הכביש) מתחתרים בשכבות גיר וקירטון.
בנחל סירה ובצוקי אוביל השכבות הנחשפות הן מתקופת הסנון (85 – 65 מיליון שנה לאחור). המבנה המורפולוגי הבולט באזור
הוא של צוקי אוביל הנראים כהים בגלל שכבות הצור המסיביות (צור מישאש שהורבדו בקמפן העליון ) הזרועות על כל הרכסים
לכן אפשר באמת לקרוא להם "צוקי אוביל הצורניים." אבל גם ערוצי הנחלים בהם הלכנו מתחילת המסלול ועד לטיפוס על הצוקים,
מרהיבים ביופיים.
שבר פארן (בתוואי של נחל פארן) שאותו כאמור חצינו, הוא אחד משברי הרוחב הגדולים באזור ובתוכו גרבן כרכום הנשען עליו.
כלומר שטח ששקע בין שני גושים מורמים משני עבריו. זהו הוא שקע מעוין בצורת רומב-גרבן גדול למדי. ולבסוף, בשני מקומות
לאורך המסלול, האחד בנחל יחם והשני בנחל סירה הבחנו בשברים גיאולוגיים ברורים לעין וגם כל מי שלא מתמצא בנושא זה
יכול היה להתרשם ממראה עיניו איך נראה שבר ,כשגוש אחד יורד ביחס לאחר.

תיאור המסלול:
המסלול נפלא ולא רק משום היותו מרתק מבחינה גאולוגית. אמנם הכביש ומקום אחד רואים מרחוק את קו צינור הנפט אשקלון-אילת
מזכירים את הציביליזציה אך הוא מרהיב ומעניין במרחב שבו בעיקר נופי בראשית. שילוב של רכסים, הרי משאר ונחלים מעניינים
החוצים אותם. במספר נחלים כאלה. גוונים כהים בהם בולט צור מישאש בנוכחותו וגם גוונים של חום וצורות סלע שונות. הנופים
הנצפים מהמקומות הגבוהים המאפשרים תצפית פשוט מהממים.
התחלנו במפגש כביש 40 עם הפניה לכיוון נחל יחם, לכיוון מזרח. המסלול כולו אינו מסומן ומי שמעוניין ללכת בו ולא טייל כאן
קודם, מן הראוי שיצטייד במפה ויידע לנווט. הניווט במסלול זה אינו קשה. המפה נמצאת תמיד בתיק שאני נושא עלי אבל כשמטיילים
עם "חיית שטח" כמו גלעד, היא נותרת חסרת שימוש. הלכנו לקטע קצר מנחל יחם ובו פגשנו שני מפלים האחד קטן והשני ענק
ומרשים שאותו לא יכולתי לצלם כי הגענו אליו מזווית שלא מאפשרת צילום. בהמשך ירדנו לערוץ נטול שם שגלעד קורא לו "ערוץ הכביש"
על שום קרבתו לכביש 40. זהו ערוץ מרתק ומזמין .
ביציאה מערוץ הכביש המשכנו דרומה, חצינו את נחל פארן ונכנסנו לנחל סירה. לפני נחל סירה, אי אפשר בלי כמה מילים על נחל פארן.
זהו הגדול בנחלי האכזב של ארץ - ישראל .שמו הערבי הוא ואדי אלג'יראפי ("הנחל הגורף") . הנחל עובר באזור המזוהה עם מדבר פארן
המקראי , מקום שבתו של ישמעאל בן אברהם (בראשית כא , כא) ותחנה בנדודיהם של בני ישראל לאחר יציאתם ממצרים (במדבר יב)
(מכאן נשלחו המרגלים לארץ - ישראל (במדבר יג , ב ) . אורכו של נחל פארן , עד חיבורו לנחל הערבה , הוא כ - 150 ק"מ . שטח
אגן הניקוז שלו הוא כ - 3,840 קמ"ר . תחילתו של הנחל באזור ג'בל א - שעירה , בשוליהן הצפוניים - מזרחיים של רמות הגיר של מרכז
סיני , במרחק כ - 15 ק"מ בלבד מחוף מפרץ אילת . בדרכו הוא אוסף יובלים קטנים רבים , המנקזים את מישורי הסחף הגדולים של
כונתילה , וצורתו צורת מניפה ענקית . רוחב ערוצו מגיע לקילומטר ויותר .חלקו העליון של הנחל נקרא בערבית שערת אם אלערקוב .
סמוך לכונתילה חוצה הנחל את קו הגבול המפריד בין ישראל ומצרים ונכנס לנגב .כאן הוא עובר ממישור רחב ידיים לאזור של גיר צורני
קשה , מגיל הסנון . הוא חותר בו נקיק צר , שרוחבו לעתים כמה עשרות מטרים בלבד . מכאן , לאורך כ - 40 ק"מ , מתפתל הנחל
בפיתולים רבים , ואפיקו מלא גושי סלע המקשים מאוד את המעבר בו . לאורך כ - 20 ק"מ אין אפשרות לנסיעת כלי רכב באפיקו
והדרך לאורכו עוברת ברמה המישורית שמדרום לו .
כקילומטר אחד מצפון לבאר עדה, לא רחוק ממסלול טיולנו אוסף אליו נחל פארן את נחל כרכום . מנקודת מפגש זו של שני הנחלים עד
למקום שבו חוצה את נחל פארן כביש מצפה - רמון - אילת ( מס'40 ) בולטים משני עבריו מחשופי אבן חול אדומה מתור - המשנה
ניאוגן , מתצורת חצבה . המחשופים כאן מבותרים ובלויים , ונופיהם יפים ומעניינים במיוחד . מן המקום שבו חוצה הכביש את נחל
פארן ואילך עובר אפיקו לאורך קו שבר פארן , המפריד בין שתי יחידות נוף מוגדרות מדרום לאפיק ומצפון לו : קמר צניפים - עשת
ורמת ברק מצפון . ממזרח לכביש מצפה - רמון - אילת מתחיל קטע הנמשך כ - 2 ק"מ , שהוא " צוואר הבקבוק" של הנחל.
זהו מיצר פארן , שבו הנחל צר במיוחד , בין 100 ל - 300 מ'. לפני שפכו של נחל פארן לנחל הערבה מתרחב אפיקו כדי 5 ק"מ
ומתפצל לארבעה אפיקי זרימה , שכולם פעילים בעת שיטפון . כביש הערבה , בקטע שבין הקילומטר ה - 70 לקילומטר ה - 75
עובר בשפכו הרחב של נחל פארן לנחל הערבה .
נחזור לנחל סירה. זהו נחל מרתק החתור בנוף קניוני. בנחל 3 מפלסים ותחילה טיפסנו מהמפלס התחתון לאמצעי. כשהגענו למפל
הגדול שבנחל, אפשר היה ממש ללמוד מה משמעות שבר גיאולוגי: משני צידי נחל סירה נראות שכבות קירטון בוהקות בלבן אבל לא
באותו גובה טופוגרפי. השכבות באגפו המערבי נמוכות משמעותית מאלה שבאגף המזרחי כלומר כאן רואים בבירור איך נראה בשטח
שבר נורמלי שבו גוש אחד שוקע ביחס לגוש אחר. בהמשך עברנו ליד סלע קלציט מעניין הנתון לחסדי שיני הבלייה לאורך הזמן אבל
הוא עדיין ניצב על מכונו. משם טיפסנו למפלס העליון של נחל סירה שהוא בעצם המקום האוכף הגבוה בצוקי אוביל. בנקודה הזו מי
שרצה טיפס לנקודת גובה 517, הנקודה הגבוהה בצוקי אוביל. בשעה שצפינו משם, קצת אחרי 16:00 המראה היה מרהיב, תצפית
פנורמית לכל הכיוונים בגווני האור של אחר הצהרים. סיימנו בירידה מצוקי אוביל לכיוון כביש 40 אליו הגענו בסביבות 17:30.

הנה כמה תמונות מהטיול. מי שמעוניין בכל התמונות יצפה באלבום המלא.




































זהו זה. אחד הטיולים הטובים בשנים האחרונות.

אפשר לכתוב אלי:

pshacham@gmail.com


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל