בשולי החדשות: מה חדש בביצה של אסאד?

מעבר לחלוקת התופינים לאזרחים במובלעות בהן אסאד שולט בסיוע רוסיה איראן וגרורתה החיזבאללה, האם היה מארב למטוסינו ומי הראש שעמד מאחורי האירועים?

כל מי שהאזין לרשתות הערביות, בהן אלמנאר ואל ג'זירה לא יכול היה להתעלם מחגיגות הניצחון בשל הפלת ה-16F של חיל האוויר. אבל מעבר לחגיגות נתקלנו פעם נוספת בהתרברבויות מזרח תיכוניות ידועות משכבר הימים: הכתב מטהרן שעלה לשידור איים שבפני ישראל נפתחים עכשיו "שערי הגיהנום" ואף הדגיש שלא היה שום מטוס ללא טייס שהופל בישראל; אזרחים סוריים (בדרך כלל המצלמה ומי שמאחוריה, בוחרת "אזרח תמים" שהוא איש ה"מוחברת"[המודיעין] או רשות אחרת...מביעים שימחה ומדגישים שעוד עשרות מטוסים ישראליים יופלו) אבל כפי שקורה "כלאם פאדי" כלום, גורנישט, נאדה...

אז מה היה לנו בסבב הזה מבחינה איראנית? נסיון לבחון את ישראל מחד, ואולי להביא לשבור את המשוואה שהייתה קיימת עד שבת. אי יכולת לבצע גיחה מושלמת מעל לאזורים בהם ישראל מפעילה מערכות צבאיות (אנטנות רדארים וכיוצא בזה)

יש לומר ביושר שדווקא בצד הישראלי נוהל האירוע עד לרגעים אלו של כתיבת מאמר זה, בחכמה ובקור רוח. נתניהו שגילה לא אחת במהלך המשברים עם סוריה שיקול דעת ומנהיגות המשיך בשלו ואפילו ליברמן הידוע בהתלהמות שלו קיים את שנאמר: דברים שרואים מכאן לא רואים משם ופיו היה מלא מים.

אז נכון באיראן כמו באיראן (ויציר כפיה – החיזבאללה) מנהלים את הדוברות הממשלתית בקולות רבים: כלפי פנים; כלפי חוץ-אירופה במתק שפתיים; כלפי העולם השיעי במילים מפוצצות ובקריאות קרב; כלפי ישראל וארה"ב של טראמפ במילים של אש, גופרית ושנאה – אבל לאחר 24 שעות דועכים קולות הקרב וצלצולי המלחמה. השאלה היא מדוע?

ייתכן מאוד שמי שהביא להרגעת משטר האיטולות היה פוטין וסיבותיו עימו: מדיניות החוץ מול ארה"ב והרצון שלא לראות את ארה"ב פועלת בצורה יותר תקיפה בביצה הסורית; מערך היחסים שנבנה על ידי נתניהו עם המנהיג הכל יכול של רוסיה שגם במקרה של ישראל הוא מעדיף מסיבותיו הוא שלא לדרדר את היחסים ולקבוע בכך גבולות מסוימים לחופש הפעולה של ישראל בסוריה המדממת.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל