נצרת על קצה המזלג

הכל החל כאשר "גיסינו" הציעו לנו להצטרף אליהם לכינוס שנתי של ועידת ה-ליונס שנערכה בעיר נצרת במלון Golden Crawn ואנו הסכמנו וטוב שכך...


מעט על ארגון ה- "ליונס" ועל מלון Golden Crawn

הגענו ביום חמישי אחה"צ ומרגע זה ואילך ידענו אך טוב.המלון מפנק ורמת השירות הניתנת לאורחים טובה מאוד.סדר היום וההרצאות שניתנו היו ברמה טובה ומעניינת,גם הטיולים שאורגנו השביעו רצוננו. ההופעות בערבים היו במינון נכון ושפע האוכל שהתבסס על המטבח המזרחי ערבי הספיק ואפילו בשבת קיבלנו גם "גפילטע פיש" דגים ממולאים בסגנון מזרח אירופי.רוצה להדגיש כי הכל בארגון ה-"ליונס" נעשה בהתנדבות. לציין את ויגי ויהודה גיסינו העושים בהתנדבות בארגון "אנוש" אשר בראשל"צ לילות כ-ימים .


כנסיית הבשורה

ועתה למעט שכיות חמדה בהן ביקרנו בנצרת הערבית..יום חמישי יורדים במוניות אל עבר כנסיית הבשורה .כנסיית הבשורה הנקראת כך על כי במקום זה שכן ביתה של מריה אם ישו ופה קיבלה הבשורה כי היא נושאת ברחמה את ישו הנוצרי שליח האלוהים...יש לשים לב לאקוסטיקה הנשמעת לקול שירת הזמר והמקהלה המלווה אותו ומקבלים בחינם גם מיסה של תיירים מדרום אמריקה ששבו אותנו בקולותיהם הנהדרים.מבנה הכנסייה חדש יחסית ויפה לעין ואת קירותיה החיצונים מכסים ציורי קיר מתנות מארצות העולם הנוצרי


השוק בנצרת אינו דומה לאף שוק...

לאחר מכן שמנו פעמינו אל עבר השוק, החנות הראשונה בה נתקלנו הייתה חנות תבלינים מימי הטורקים, ולידה חנות שהציעה כנאפה חמה ומתוקה וריח של קפה טרי שמשגע את כל המסתובב בין הסמטאות העתיקות.חלקנו קנה מהקפה עם ההל המשובח חלק אחר קנה זיתים ירוקים שבורים וכפי שאמר לנו המוכר בבואנו לשמרם מזגנו מעט שמן זית.סביב אל מול עינינו שפע חנויות והסחורה מגוּונת, לא ניתן להתעלם מן הארכיטקטורה האופיינית לתקופה העות'מאנית. ראשית השוק היא במאה השבע-עשרה, אך התפתחותו העיקרית הייתה במאה התשע-עשרה. בעבר היה השוק מחולק על פי סוגי הסחורות: שוק הכלות, שוק הירקות, ...סיימנו הביקור בשוק, איך לא, במסעדה ערבית המתמחה בחומוס פול פלאפל ו-חריף.כמובן שקינחנו ב-מלאבי בטעם גן עדן.


הר הקפיצה-שיאו של הביקור

לא אלאה אתכם בהנאות שזומנו לנו בסוף השבוע אך ברצוני להתעכב על הביקור בהר הקפיצה ומעשה שהיה כך היה... יום שבת ,מעט לפני שחוזרים הביתה,יהודה ו-ויגי "גיסינו" מציעים "בואו ונקפוץ להר הקפיצה" מעט פקפוק אך לאחר שדבורה הפעילה לחץ מתון נעתרתי ולא התאכזבתי.דקות מבית המלון הגענו אל אתר "הר הקפיצה" המטופח ושמור בידי הקרן הקיימת לישראל.לא מעט מבקרים זרים וגם בני מיעוטים היו בהר חלקם אף ערכו פיקניקים ליד מדורה דולקת.מהו הר הקפיצה-לפי המסורת הנוצרית בעת ש-ישוע (*ישו) ברח מרודפיו הוא קפץ מרומו של ההר הנישא לגובה 397 מטרים מעל פני הים.בעודנו עומדים על פסגת ההר נלהבים למראה בתיה של נצרת הפרושים לעינינו כאילו ובסרט נע התחילו להישמע קריאות המואזינים המאיצים במאמינים המוסלמים לבוא למסגדים להתפלל, לתפישתי "איש איש באמונתו יחיה" היה משהו מאוד אתני בקריאות המואזינים ויכולתי להרגיש מעין רוח של קדושה המרחפת מעל להר.עננים קודרים ונמוכים וזרזיפי גשם הפריעו מעט ל-ראות אך יכולנו להבחין בכביש המוביל לעפולה ואף בהר תבור (ההר שלך שחר ילדנו).המון פרחי בר כיסו את מורדות ההר,רקפות כלניות ויתכן סתווניות למרות שאיני בטוח בזיהוי המוחלט.בפסגת ההר נתקלנו בזוג תיירים מז'נבה שבשוויץ הגבר מגודל זקן והזכיר לי את הרצל אבי הציונות,לאחר שסיפרתי לו על הדמיון בינו לבין הרצל מיד חיפש ב-גוגל ושמח להראות לנו שהוא בהחלט יודע על מה אנחנו מדברים.וכך בשעת אחר צהרים של יום שבת פגשנו ושמענו נוצרים,מוסלמים ויהודים על פסגת הר הקפיצה.
*שמעתי מנזיר פרנסיסקני כי היהודים שינו את שמו של ישוע הנוצרי ל-ישו- ר"ת של ימח שמו וזכרו.




אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל