דְּרָשַׁת שַׁבַּת הַגָּדוֹל
הָרַב מְדַבֵּר וּבְקֹשִׁי שׁוֹמְעִים וּמְבִינִים
מְנַסִּים לְהַשְׁקִיט אֶת הַדַּבְּרָנִים,
מֵחֶצְיָהּ הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַדְּרָשָׁה
שָׁמַעְנוּ רַק שָׁה...שָׁה...שָׁה...,
הָרַב בְּמִלִּים לֹא קִמֵּץ
וּפָסַק, מָה כָּשֵׁר וּמֶה חָמֵץ,
הִסְבִּיר עַל מִינֵי הַכַּשְׁרֻיּוֹת
וְכַמּוּבָן שֶׁלֹּא פָּסַח עַל עִנְיַן הַקִּטְנִיּוֹת,
הוּא הִרְחִיב בְּסוּגְיַת הַשְּׁרוּיָה
וְאֵיךְ נָכוֹן לְהַכְשִׁיר תַּנּוּר אֲפִיָּה.
הַדְּרָשָׁה הָיְתָה אֲרֻכָּה
כִּי בְּשַׁבָּת הַגָּדוֹל כָּךְ הִיא דַּרְכָּהּ,
הָרַב הֶאֱרִיךְ בַּהֶבְדֵּלִים שֶׁבֵּין הָעֵדוֹת
עַל מָה הֵן פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר מַקְפִּידוֹת.
וְאָז... עָצַר הָרַב אֶת שֶׁטֶף הַדִּבּוּר
וְקוֹלוֹ נִשְׁמַע חָזָק, קוֹלוֹ נִשְׁמַע שָׁבוּר,
וַיִּקְרָא פָּסוּק מִפָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ
וַיִּתֵּן קוֹלוֹ בִּבְכִי וַיִּשְׁאַל, מַדּוּעַ ? מַדּוּעַ ? מַדּוּעַ ?
"אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה" ! ( ויקרא ו'/6 )
מַדּוּעַ תָּמִיד וְכָל כָּךְ הַרְבֵּה ?
הֲרֵי בְּחֹדֶשׁ נִיסָן אֵין מַסְפִּידִים
אָז מַדּוּעַ לְהֶרֶג וּלְמִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת, אֲנַחְנוּ עֵדִים ?
חָרַב מִקְדָּשְׁךָ
וּבָטְלוּ הַזְּבָחִים
אֲבָל בְּעָם קֹדְשֶׁיךָ
לֹא חָדְלוּ נִטְבָּחִים,
רְצֵה עֲתִירָתֵנוּ
בִּתְּפִלָּה וּבְמִלִּים,
שֶׁלֹּא עַל בָּמוֹתֵינוּ
יִפְּלוּ חֲלָלִים.
גַּם אִם חָטָאנוּ
וְעָשִׂינוּ עַוְלָה,
לֹא בָּרָאתָ אוֹתָנוּ
כְּשֶׂה לְעוֹלָה ,
כַּבֵּה מֵעָלֵינוּ אֵשׁ אֹכְלָה !
עַל בֵּית הַכְּנֶסֶת נָפְלָה דְּמָמָה
וְהָרַב יָרַד מֵהַבָּמָה,
עָלָה הַחַזָּן, וּבְקוֹל נִרְגָּשׁ וּבִתְּחִנָּה
פָּתַח בִּ"תְּפִלָּה לִשְׁלוֹם הַמְּדִינָה".