מִיהוּ וּמַהוּ

שָׁנִים שֶׁאֲנִי חוֹקֵר וְשׁוֹאֵל / וְלִשְׁאֵלָתִי לֹא מָצָאתִי גּוֹאֵל.

מִיהוּ וּמַהוּ ?

שָׁנִים שֶׁאֲנִי חוֹקֵר וְשׁוֹאֵל
וְלִשְׁאֵלָתִי לֹא מָצָאתִי גּוֹאֵל,
וְעַתָּה, אוּלַי בִּזְכוּת הַזִּקְנָה
אוֹ בִּזְכוּת, הֻלֶּדֶת שִׁבְעִים לַמְּדִינָה,
וְאוּלַי, אֵינִי יוֹדֵעַ בִּזְכוּת מָה
נִפְתְּחָה אֶצְלִי חֲסִימָה,
כִּי דַּעְתִּי הַיּוֹם יוֹתֵר נוֹחָה
וַאֲקַבֵּל אֶת הַחַג בְּיֶתֶר שִׂמְחָה.

שְׁאֵלָתִי מַמָּשׁ פְּשׁוּטָה
וְאֵינָהּ מַצְרִיכָה דִּיּוּן אוֹ פְּלֻגְתָּא,
וּבְכָל זֹאת בָּדַקְתִּי מֶחְקָרִים
וְעִיַּנְתִּי בְּכָל מִינֵי סְפָרִים,
קָרָאתִי מִדְרָשִׁים וּפַרְשָׁנִים
וַאֲנִי עָסוּק בַּזֶּה שָׁנִים עַל שָׁנִים,
וְעַד כֹּה לֹא קִבַּלְתִּי תְּשׁוּבָה וַדָּאִית
שֶׁאֹמַר עָלֶיהָ, שֶׁהִיא הַלָּהִיט,
לֹא מָצָאתִי תְּשׁוּבָה חַדָּה וּמְסַפֶּקֶת
שֶׁתָּנִיחַ דַּעְתִּי וּתְנִיחֵנִי בְּשֶׁקֶט.

לְהַלָּן הַשְּׁאֵלָה, וּמִפַּשְׁטוּתָהּ וַדַּאי תִּתְמָהוּ :
"אֲסַפְסוּף" אוֹ "עֵרֶב רַב", מִיהוּ אוֹ מַהוּ ?

הַמִּלּוֹנִים מְפָרְשִׁים זֹאת : "פְּשׁוּטֵי עַם"
אֲבָל לַהִגָּיוֹן, פֵּרוּשׁ זֶה הוּא מְאֹד מְעֻמְעָם,
"פְּשׁוּטֵי עַם" הֵם אֲנָשִׁים טוֹבִים
וּפֵרוּשׁ זֶה, לֹא מִסְתַּדֵּר עִם הַכְּתוּבִים.

הַשָּׁנָה סוֹף...סוֹף זָכִיתִי לִתְשׁוּבָה מַהְפְּכָנִית
הַמַּסְבִּירָה אֶת רוּחַ הַכָּתוּב וְלַהִגָּיוֹן הִיא פַּיְסָנִית.

פֶּסַח אָסוּר בֶּחָמֵץ וְחַיָּב בַּמַּצָּה
וּמָה שֶׁאָבַד, וַדַּאי לִקְרַאת פֶּסַח נִמְצָא,
דָּבָר שֶׁשָּׁכַחְנוּ אֵי שָׁם
יֵשׁ סִכּוּי שֶׁלִקְרַאת פֶּסַח יֻנְשַׁם,
אֵין פִּנָּה סְמוּיָה בַּחֶדֶר
נִקּוּי יְסוֹדִי, עַד לְלֵיל הַסֵּדֶר.

פְּרִיטִים שֶׁנִּשְׁכְּחוּ
לְפֶתַע פָּרְחוּ,
פְּרִיטִים שֶׁתֻּיְּקוּ
סוֹף, סוֹף נִזְרְקוּ,
נִמְצְאוּ עֲלוֹנִים בְּמָקוֹם מֻחְבָּא
הַמַּשְׁכִּיחִים שֶׁיֵּשׁ עוֹלָם הַבָּא,
אוֹ מַחְבֶּרֶת, שֶׁמֵּאָה פְּעָמִים כָּתוּב שׁוּרָה אַחַר שׁוּרָה :
"אֲנִי מִתְחַיֶּבֶת לְכַבֵּד אֶת הַמּוֹרָה" !
וְעוֹלָה עַל כֻּלָּנָה הִיא הַנַּיֶּרֶת
שְׁמוּרָה, אֲבָל מִתְפּוֹרֶרֶת,
סְפָרִים מְאֻבָּקִים זוֹכִים לְמִחְיָה
וְיוֹצְאִים לְחֵרוּת מִכִּלְאָם בַּסִּפְרִיָּה.
סִפֵּר לִי שָׁכֵן שֶׁרָאָה בִּשְׁתֵּי עֵינַיִם
פְּרִיטִים שֶׁנּוֹתְרוּ מִיְּצִיאַת מִצְרַיִם,
וְאַחֵר הוֹסִיף: בְּמוֹ עֵינַי רָאִיתִי
מִסְמָכִים סוֹדִיִּים שֶׁל הַצָּבָא הַבְּרִיטִי.

עַל כָּל אֵלֶּה אָמַר הַכָּתוּב :
"עֵרֶב רַב" וְ"אֲסַפְסוּף".

וְהָאֲסַפְסוּף לֹא דּוֹמֵם וְלֹא מִתְבַּטֵּל
הוּא מַזִּיק וְהוּא קוֹטֵל,
הוּא מִתְרַבֶּה בִּמְהִירוּת
וּמוֹנֵעַ חֵרוּת,
וּבְתוֹךְ תּוֹכֵנוּ הוּא עֵדוּת
שֶׁטֶּרֶם חָלְפָה לַחֲלוּטִין הָעַבְדוּת.

בְּכָל סֶדֶק, בְּכָל אָרוֹן וּבְכָל מְגֵרָה
מִשְׁתַּלֵּט הָאֲסַפְסוּף וּמֵפִיץ מְאֵרָה,

וְהַסִּכּוּן הוֹפֵךְ לִהְיוֹת יוֹתֵר מַמָּשִׁי
אִם הָאֲסַפְסוּף אוֹ הָעֵרֶב רַב, הוּא אֱנוֹשִׁי,
כִּי אִם הֵם רָעִים
בִּלְעֲדֵיהֶם, הַרְבֵּה יוֹתֵר נָעִים.

"וְהָאֲסַפְסוּף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה..."( במדבר י'א /4 )
לְעוֹלָם הוּא לֹא מוּנַע מִתּוֹךְ אַהֲבָה.

בִּמְלֹאת שִׁבְעִים שְׁנוֹת עַצְמָאוּת יִשְׂרָאֵל
חַג כָּשֵׁר וְשָׂמֵחַ עִם צִפִּיָּה לְגוֹאֵל.















אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל