מיטיבי לכת: מתל קדש דרך רכס מלכיה לנחל דישון ולנחל אביב

טיילנו הפעם בגליל העליון המזרחי. התרשמנו מפריחת האירוס ההדור, שמחנו לגלות מים מרעננים בנחל דישון ולטבול בהם וביקרנו במערות אביב. טיול מרתק ומרהיב

הפעם טיילנו עם גלעד לשם שינוי ביום ששי . מסלול הטיול עבר בגליל העליון המזרחי מתל קדש לנחל אביב. הנה תחילה הנה רקע קצר.

רקע גאולוגי ומורפולוגי

הגליל על שני חלקיו , העליון והתחתון , הוא אולי המורכב והמרתק ביותר מבין אזורי הארץ מבחינת ההיסטוריה הגיאולוגית שלו . הגליל
עבר תקופת קמוט , כמו הר הנגב , יהודה ושומרון , אולם נוסף לכך הוא עבר שבירה אינטנסיבית , ששיבשה לא מעט את מבני הקמוט.
הגליל הוא דוגמה קלסית לקשר החד - ערכי הברור בין מבני שבירה לצורות נוף . שלוש תכונות גיאולוגיות מאפיינות את הגליל :
1 שלטון ברור של מסלע גירני ( גיר , דולומיט , קרטון וחוואר )
2. מבנה טקטוני הקשור בשבירה חזקה ולפיכך חלוקה לרכסים ובקעות .
3. תופעת הקרסט , ריבוי חללי המסה , מערות ומעיינות .

ישנה זיקה הדדית בין התכונות השונות .מסלע גירני ,תחת השפעת קווי שבירה ומערכות סידוק , יוצר מצוקים תלולים ,קניונים ונוף טרשי.
תופעת הקרסט היא פועל יוצא של כמויות גשם גדולות , קיום מסלע גירני ומערכות שבירה וסידוק אינטנסיביות . השבירה המרובה היא
תוצאה של פעולת כוחות טקטוניים ממספר כיוונים. באזור בו טיילנו – צפון מזרח הגליל העליון דומיננטיים כמובן הכוחות מכיוון בקע ים
המלח שגרם ליצירת גרבן עמק החולה באזור זה כתוצאה של "טרנספורם ים המלח" – כלומר תנועת הגזירה האופקית בין לוח ערב ולוח
אפריקה שיצר את מערכת הבקעים הנמשכת מדרום סיני דרך בקע ים המלח ועד לתורכיה.
לכיוון צפון מערב , נלחץ תת הלוח סיני (המשתייך ללוח אפריקה) שישראל היא חלק ממנו לכיוון "הקשת הקפריסאית " – אזור התנגשות
בין לוח אפריקה ללוח אירואסיה. תרומה נוספת לשדה המאמצים שמופעל על הגליל הוא הימצאותו של שדה מגמתי ענק המשתרע אזור
החורן בסוריה מתחת לרמת הגולן ואזור הגליל המזרחי שיצר הן הרי געש (בצפון הגולן ובאזור הגליל התחתון) וכן קילוחי לבה שהעדות
להן היא הימצאותם של סלעים בזלתיים בכל האזור. התוצאה מכל אלה היא שבירה מסיבית, ירידה ואף התרוממות של גושי קרקע.
גדולים היותה של הקרקע מורכבת ממשקעים גירניים נותנת את אותותיה בתופעת הקארסט הנרחבת הקיימת בגליל. הגיר נסדק ונשבר
ומים החודרים לסדקים אלה ממיסים את הגיר ויוצרים מערות בגדלים שונים. כשמדובר על אזור כזה נרחב מאד מתקבל אזור גדול שקוע
(בולען) הנקרא פולייה. ואכן, בקעת קדש שמעליה טיילנו בתחילת מסלולנו היא יחידת העמקים הקרסטיים הממוקמת בין נחל דישון
בדרום , קיבוץ יפתח בצפון ומדרגת רכס מלכיה במערב וכוללת את בקעת יחמור ובקעת קדש . בקעות אלו מפותחות במסלע גירני קשה ,
קרקעיתן מפולסת כתוצאה ממילוי של קרקע והן סגורות מכל עבר - ללא ערוץ המנקז אותן . אלו הן בקעות המסה מסוג פוליה. היפה
והמרשימה שבהן היא בקעת קדש הגדולה . כיום מנוקז חלק מבקעה זו אל עמק חולה , על ידי נחל קדש ( ואדי אלערוס ) - קניון עמוק
ותלול ובו מפלי ענק - שהצליח במהלך התחתרותו לאחור לפרוץ אל תוך הבקעה הסגורה .

מסלול הטיול: מתל קדש לרכס מלכיה (קטע לא מסומן), אחר כך לנחל אביב ובהמשך לנחל אביב. מסלול של כ 18 ק"מ.
התחלנו את טיולנו בתל קדש. שרידי מקדש מרשימים לאל אפולו עודם ניצבים על מכונם מזרחית לתל אל אף רעידות האדמה במהלך
ההיסטוריה ואל אף הרצון להשתמש באבנים שנלקחו מאתרים קדומים לצורכי בנייה. טיפסנו על התל והמשכנו לטפס על רכס מלכיה
במטרה להגיע למקבץ של פרחי אירוס הדור שעדיין פורח בתקופה זו. בדרך עברנו ליד הפילבוקס – עמדה שהוקמה על ידי הבריטים
בסוף שנות השלושים (ביחד עם המצודות ושאר העמדות בגבול הצפוני) על מנת להגן על אזור העלייה לרכס. במלחמת העצמאות
התחוללו באזור זה קרבות קשים הן סביב רמות נפתלי, מצודת קדש והכפר הערבי מליכי שלאחר כיבושו הוקם הקיבוץ מלכיה על
אדמותיו.
מראה האירוסים מלבב ללא ספק. הם מצויים רק על גבעה מסוימת ויש הסבר לכך אך לא ניכנס אליו כאן. משם ירדנו לעין דישון
ובהמשך לנחל דישון. ראשיתו שלנחל דישון במורדותיו הצפוניים - מזרחיים של גוש הרי מירון . במהלכו מזרחה , אל עמק החולה
והירדן , נשפכים אל הנחל ערוצים אחדים המתכנסים ויוצרים מערכת ניקוז גדולה ומסועפת על פני שטח של 180 קמ"ר .
היובלים המרכזיים של נחל דישון הם : נחל צבעון , נחל גוש חלב ונחל אביב . ערוצים אלה מבתרים את רמות הגליל המזרחי
לשלוחות הצונחות במדרונות תלולים אל האפיק המרכזי של הנחל . תופעות גיאומורפולוגיות מגוונות יוצרות כאן נוף של מצוקים
נישאים . הנחל משנה מעת לעת את כיוון זרימתו , והוא עשיר בבתי גדול מגוונים לצומח ולחי בתחומו . בהתחתרותו העמוקה חושף
הנחל את המסלע הבונה את האזור . בחלקו העליון , סמוך למקום שבו מתחתר נחל אביב , ניכרים סלעי גיר מתקופת האיאוקן -
תצורת בר כוכבא . בסלעים אלה מתפתחות תופעות קרסטיות היוצרות נוף של מצוקים , טרשים ומערות . מתחת מופיעה תצורת גיר
אביב מתקופת האיאוקן התחתון , ובונה את המדרונות התלולים של הנחל . מתחתיהם נמצא את סלעי הקרטון מגיל הסנון , נוף של
דרגשי סלע בהתאמה לתנאי הסלע והאקלים בחלקיו השונים של הנחל מתפתחות יחידות הצומח . על מסלע גיר מתצורת בר כוכבא
מתפתח צומח עשבוני הכולל את שעורת הבלבוסים , שעורת התבור וחלבלוב מגובשש . כן גדלים כאן מעט עצי שקד קטן - עלים
ולבנה רפואי . על גיר אביב מתפתחת בתת ספר ים - תיכונית שבה שולטת חברת שברק מצוי , ואליה מתלווים אזוב מצוי , מרווה
ריחנית וברזלון חרוז באזור זה מצויים בתקופות המתאימות גם אירוס הדור , אירוס נצרתי וחלמונית גדולה . בפיצול של נחל דישון
ונחל אביב פנינו לנחל אביב שהנוף שלו יותר דרמטי ובמיוחד מערות אביב שאליהן טיפסנו. הנחל שראשיתו במורדות הרכס של מארון
א - ראס שבלבנון נשפך לנחל דישון . יש הנחל חתר את ערוצו בגיר הקשה של תצורת בר כוכבא , הסדוק שתי וערב . בשל כך נוצר
פה נוף קרסטי פראי , הכולל מצוקים ועמודי סלע , ובהם נקיקים ומערות במרכז הנחל ובצלעותיו . הצבע האדום הוא השולט בנוף.
מקורו בקרקע הקאוליניטית בחלקו התחתון מתחתר הנחל בתצורת גיר אחרת , שונה לחלוטין , הנקראת על שמו , " גיר אביב", ובה
יש לסירוגין גיר , קרטון וצור . הנוף הנוצר בה הוא מדרון תלול מאוד , חסר טרשונים ומערות . הצומח השולט כאן הוא הרכב מיוחד
של בתת ספר , ששולטים בה שברק מצוי , ברזלון חרוז ואזוב מצוי ונלווים אליה מינים רבים ומגוונים . יש כאן ריכוז גדול של מיני
עשבונים וגיאופיטים . בנחל אביב מצויות כמה מערות , שאליהן טיפסנו וביקרנו בהן. פתחיהן נראים לעין בבירור : הגדולה במערות
שבחלקו העליון היא מערת נחלית, ובחלקו התיכון נמצאות מערות אביב. זוהי מערכת של מערות במרכז המצוק , שכיום אין דרך גישה
מסודרת אליהן , לא מלמעלה ולא מלמטה , אך בפתחיהן נראים סימנים ברורים של מבנים מעשה ידי אדם : בורות מים חצובים בסלע
ומטויחים ומרזבים המזרימים מים לבורות . במערות אחדות יש חדרים פנימיים , ובהם סימני חציבה , וחרסים מכסים את פני השטח .
מהמערות ירדנו חזרה לערוץ הנחל והמשכנו בו. בדרך הבחנו ב"עלמות" – כינוי לאותם חלקי מצוק שניתקו מהמצוק הראשי ועומדים
בעמודים בשטח. סיום המסלול היה בחיבור של הנחל לכביש 899

הנה כמה תמונות מהטיול:





























לסיכום: טיול מרתק ומומלץ. בחלק הראשון הלא מסומן יש לנווט עצמאית לפי מפה.

אפשר לכתוב אלי:

pshacham@gmail.com


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל