טרילוגיה חלק ג': פעם בחודש - פעמיים בשנה

מתוך הקובץ: הזקן אמר

פעמיים בשנה,


היה אבא מעלה את הספרים הישנים למדפים החדשים הגבוהים יותר ומפנה אותם לטובת הספרים החדשים.
..המדף האחרון כבר נשק לתקרה הגבוהה מאד בביתנו כשהגיע הפסח הזה. אמא כהרגלה הזכירה לאבא ערב קודם, שעליו לנקות את האבק בספרייה, והכניסה את הסולם.
באותו הערב "תכף" שוב לא הגיע, וכשאבא ממקום מושבו האגדי וההגדי בכורסה, ראה ושמע את אמא משפשפת בקדחנות את המטבח התחיל לזמזם: "ומה השתנה הפסח הזה מכל הפסחים? שבפסח הזה: "פעם בחודש" של אמא נפגש עם "פעמיים בשנה" של החגים.


בבוקר, כשאמא גילתה שגם במהלך הלילה "תכף" לא הגיע, והאבק עדיין נח לו בשלווה ובשקט על מדפי הספרים, ולא הלך לשום מקום, העירה אותי משנתי ובמשפטים קצרים ומדודים הבהירה לי, שמעתה ואילך, התפקיד הבכיר של "השמירה על הספרייה" עובר מאב לבתו, היות וגם לי יש בה ספרים לא פחות מאשר לו.


לא הספקתי לומר: "תכף", היא דאגה לראות אותי עולה על הסולם ואוחזת בידי מטלית לניקוי האבק, טרם יצאה לעבודתה.
"אני חוזרת באחת, יש לך מספיק זמן..." יצאה ומטריקת הדלת התעופפו להם בקלילות כמה גרגרי אבק מהספרים שלידי.


ישבתי לי על השלב האחרון של הסולם, בממלכת קודש הקודשים של הספרים של אבא. חם ונעים היה למעלה. פגשתי שם לראשונה את החברים הכי ותיקים שהיו לאבא בבית ושמעולם לא הגעתי אליהם. ספריו של עגנון, חיים נחמן ביאליק, שלום עליכם, שלום אש, י.ל. פרץ ועוד ובתוכם הקדשות נפלאות לבן בר המצווה, הוא אב'שלי, שיבנה את הארץ, התקווה שבימיו יממש זכותנו להקמת מדינה, ועוד ברכות ואיחולים ברוח התקופה.
כשסיימתי סיפור אחד עברתי לשני, החלפתי ספר, דפדפתי, עברתי לשלישי וכך הלאה.. וכעבור כמה דקות, כשנפתחה הדלת ואמא נכנסה, שאלתי אותה בדאגה, מה קרה שחזרה הביתה ..
" את יודעת מה השעה?" התפרצה.
"לא" עניתי בכנות.
"כבר אחת " !
"כבר אחת"?
"תגידי לי, את שם למעלה מהבוקר? השתגעת?"
ואז הבחינה.. ש"תכף" עדיין לא הגיע גם אצלי.
ואז ידעתי .. שהנה זה בא... "פעם בחודש" במלוא תפארתו.
"אני תורמת את הסיפרייה הזאת לסיפרייה הציבורית!" אמרה בחדות.


אמא ארזה את כל הספרים בקופסאות, סחבה וגררה אותן למרפסת וכשאבא הגיע לו בעצלתיים עם שני ספרים חדשים לו ולי לכבוד החג, ריח של צבע טרי קידם את פניו. אב'שלי מצא אותה צובעת את הפס האחרון מעל המדף היחיד שהשאירה, הכי ישן עליו עמדו הספרים הכי חדשים.. עדות אחרונה לספרייה המפוארת שהייתה על הקיר העצום הלבן והחגיגי.
אני חושבת שאבא נדבק מאמא, גם הוא קיבל "פעם בחודש" כל כך נורא באותו ערב ליל סדר...

זה היה הפסח הכי נקי שהיה בבית אי פעם.


תמונה: freedigitalphotos.net


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל