שבעים השנים
מְהַלֵּךְ בִּנְתִיבִי הַנּוֹפִים,
בֵּין אַבְנֵי זִיכָּרוֹן לָעֲייֵפָה,
נוֹתְרוּ אַךְ שֵׁמוֹת חֲקוּקִים,
דּוֹמְמִים כִּתְהוֹם הַנְשִיָיה.
אוֹתִיּוֹת בְּגָוֶן כֵּהֶה,
זְעַקָתָּן אֵינָהּ נִשְׁמַעַת,
צוֹפְנוֹת עוֹלָם מָלֵא,
אֶל הָאֶבֶן תְּחִנָּתָן מוּטָחָת.
הַזְּמַן קָפָא עַל מְכוֹנוֹ,
בְּאַחַת הוֹתִירָם צְעִירִים,
וּבִשְּׁקוֹעַ הָאֶבֶל, אִישׁ בִּיְגוֹנוֹ,
וְאֵין סוֹף הִרְהוּרִי גַּעְגּוּעִים.
וְהָאֲדָמָה עֲדַיִן גּוֹנַחַת,
אֵין מַנּוֹחַ מִדָּם הַחָלָלִים,
צוֹרֵב רְגָבֵיהַ כְּלָבָּה רוֹתַחַת,
מַרְעִיד אֶת אָמוֹת הַסִיפִּים.
וְדוֹמֶה כִּי נִקְבְּצוּ וּבָאוּ כֻּלָּם,
עוֹמְדִים בְּסָּמוּךְ לַקְּבָרִים,
וְעֵינֵינוּ דּוֹמְעוֹת, מַבִּיטוֹת בִּדְמוּתָם,
עַרוּכוֹת לְחֶשְבּוֹן הַשִּׂבְעִים.
השנה הוזמנתי לשוב ולקרוא את שירי "כותל הדמעות" בטקס יום הזיכרון באתר חטיבת גולני (ממוקם במחלף גולני בגליל התחתון)
ואני מביא אותו כאן.
"כותל הדמעות", הוא קיר השיש הכהה באתר המכיל את שמות נופלי החטיבה מיום הקמתה.
כותל הדמעות
קָרוֹב קָרוֹב לְכּוֹתֶל הַדְמָעוֹת,
קוֹל חֲרִישִי לוֹחֵש הַשֵמוֹת.
וּבְמַעֲבֶה הַלָיִל, בְּאֵין רוֹאִים,
בְּעוֹמְדוֹ לְבַדוֹ, לְלא מִילִים,
מְבַכֵּה הַקִיר הַנִישָא אֶת הַנוֹפְלִים.
וּבִיְמוֹת "שִגְרָה", בִּהְיוֹתוֹ בְּשִימְמוֹנוֹ,
בְּאֵין עַיִן צוֹפִיָה הַחָשָה בִּיְגוֹנוֹ,
נוֹשֵׁא אַךְ תְפִילָה אַחָת קְצָרָה,
שְׂלא תוֹסִיףְ וּתְאֶרָךְ עוֹד הַרְשִימָה,
הַשְזוּרָה בֵּין חַלָקָיו לְדָאֲבָה.
וְעַמָדְתִי נִכְחוֹ, מֵיְשִיר מַבָּטִי,
עֵת נִיצָב בְּגַוָון כָּה כֵּהֶה, סַגְרִירִי.
כּוֹאַבוֹת אֲבַנָיו, מְשַדְרוֹת בִּדְמַמָה,
כָּל אַחָת מַצְפִּינָה סִיפּוּר הַוָויָה,
עוֹלָמוֹת שְלֵמִים, תִקְוָה שְאַבְדָה.
וְהִנֵה, בַּזֶה אַחָר זֶה, מִמַעֲמָקִים,
צַפוּ וְעַלוּ הַפָּרְצוּפִים הַמוּכָּרִים.
הַמָבָּט הַשוֹבָב, הַחִיוּךְ הַאוֹפְיָינִי,
הַתְנוּעָה הַמוּכֶּרֶת, הַקוֹל הַיִיחוּדִי,
כֻּלָם כְּאֶחָד, שָמְחוּ לִקְרַאְתִי.
וּבְעוֹדִי מִתְבּוֹנֵן בּוֹ, שַעָה אַרוּכָּה,
כַּחָלוֹף הַדְמוּיוֹת, אַחָת אַחָר הַשְנִיָיה,
בַּקְעָה לְפֶתַע מְהַקִיר הַאָפוֹר אֲנַחָה גְדוֹלָה,
וּבִצְבְּצוּ דִמְעוֹתָיו מִכָּל סֶדֶק וּפִינָה,
וְהֵן יַרְדוּ לְאַט, טִיפָּה אַחָר טִיפָּה.