הבל הבלים
וְאָכֵן הַכֹּל הֶבֶל הֲבָלִים,
כְּדַלוּת מִילוֹתָי אֵל מוּל הָרֶשָׁע,
הַטֵּרוּף פָּשָׁה, לְהַכְרִית עוֹלָלִים,
עֵת גּוֹאֶה הַחֲרוֹן, בְּלֹא הִסּוּס וְדֶמָע.
מָה בֵּין גֶּבֶר לְאִשָּׁה זַעֲמָם,
הַמָבְעִיר שִגְעוֹנָם בְּאֵשׁ נוֹרָאָה?
עַד כִּי אֲדָמָה חֲרוּכָה אַחֲרִיתָם,
בְּהַעֲלוֹת נִשְׁמַת יַלְדֵיהֶם לְעוֹלָה?
אַחֲרֵיהֶם הַמַּבּוּל, בְּבִרְכַּת הַשָּׂטָן,
נְקָמָה אֲרוּרָה מַעֲבִירָה מִדַּעַת,
לְהַטְבִּיעַ נַפְשָׁם בִּתְהוֹם הָאָבְדָן,
כִּדְרוֹךְ רַגְלֵיהֶם עַל לָבָּה רוֹתַחַת.
וּמִמַּעַל בְּבוֹשְׁתָהּ תֶּרֶד הַשְׁכִינָה,
לִשְׁכֹּן בֵּין הַקְּבָרִים הַקְּטַנִּים,
בְּחוֹם דִּמְעוֹתֶיהָ תְּפַזֵּר הַצִּנָּה,
עֵת יַעֲמֹד גּוֹרָלָם לְקֵץ הַיָּמִים.