קידוש השם

"...וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל..." (אמור, ויקרא כ"ב/32)

קִדּוּשׁ הַשֵּׁם

קוֹלוֹת מִן הַשָּׁמַיִם נִשְׁמְעוּ בָּאֻמָּה
קוֹלוֹת שֶׁחָדְרוּ גַּם אֶל אֹזֶן אֲטוּמָה,
מִגְוַן שֶׁל קוֹלוֹת מְרַגְּשִׁים
קוֹלוֹת שֶׁהִפְעִימוּ חוּשִׁים.

קוֹל מִזְרָח וְקוֹל מַעֲרָב
וְקוֹל בְּקוֹל מְעֹרָב,
מִלִּים שֶׁל חוֹל וְשֶׁל קְדֻשָּׁה
שֶׁהֶעֱבִירוּ תְּחוּשָׁה שֶׁל פְּגִישָׁה,
בֵּין עָבָר וּמוֹרָשָׁה
לְבֵין רוּחַ חֲדָשָׁה,
בֵּין יָשָׁן מִתְחַדֵּשׁ
לְבֵין חָדָשׁ שֶׁמִּתְקַדֵּשׁ.

וּבֵין הַקּוֹלוֹת, גַּם קוֹל-קוֹרֵא לָעָם
קוֹלָהּ שֶׁל הַגְּבֶרֶת פֶּרֶץ מִרְיָם.

שָׁמַעְנוּ אוֹתָהּ בְּיוֹם הָעַצְמָאוּת
קוֹלֶה צָלוּל, חָזָק וְרָהוּט,
קוֹל שֶׁכֻּלּוֹ אַהֲבַת הַמּוֹלֶדֶת וְרֵעוּת,
קוֹל הַיּוֹצֵא מִן הַלֵּב וְהַקּוֹרֵא לְאַחְדוּת
שָׁמַעְנוּ אֶת קוֹלָהּ שֶׁל... יַהֲדוּת.

קוֹל הַיּוֹצֵא בְּטָּהֳרָה וּבִקְדֻשָּׁה
קוֹל נִפְלָא שֶׁל בַּקָּשָׁה,
לֹא לְאַחְדוּת שֶׁל דֵּעוֹת
אֶלָּא לְאַחְדוּת נֶגֶד רָעוֹת,
קוֹלָהּ שֶׁל "דֶּרֶךְ אֶרֶץ"
בָּקַע מִקּוֹלָהּ שֶׁל גְּבֶרֶת פֶּרֶץ.

אֲלֻמַּת אוֹר מֵאִישִׁיּוּתָהּ נִשְׁלְחָה
לְהָאִיר לָאֻמָּה פִּנָּה חֲשׁוּכָה,
וְכָל מִי שֶׁרָאָה וְשָׁמַע הִתְבַּשֵּׂם
מִנִּיחוֹחַ נִפְלָא, שֶׁל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם.

"וְנִקְדַּשְׁתִּי"...
קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, שׁוֹנֶה וְאֵיכוּתִי.



אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל