לוי בן דבורה אשכול,

ראש הממשלה הועלה למירקע ע"י רביב דרוקר והציג אמפטיה על עממיותו, חוכמתו ונוחותו במנהיגות ועל רכותו בניצוח על פעולת הממשלה. דרוקר צילם אשכול חלקי ואני מבקש למלא:

ראש הממשלה הועלה למירקע ע"י רביב דרוקר והציג אמפטיה על עממיותו, חוכמתו ונוחותו במנהיגות ועל רכותו בניצוח על פעולת הממשלה

לוי בן דבורה אשכול
צבי כסה

ראש הממשלה הועלה למירקע ע"י רביב דרוקר והציג אמפטיה על עממיותו, חוכמתו ונוחותו במנהיגות ועל רכותו בניצוח על פעולת הממשלה. דרוקר צילם אשכול חלקי ואני מבקש למלא:
אחרי בן גוריון הוא היה גדול ראשי הממשלה. צריך להכיר את האיש על חוט השידרה העוצמתי שלו וחבילת ערכיו. הראשון: הערת אותו באמצע הלילה לבקש עזרה לנזקק או אלמנה, הוא קם ומסייע ורק אח"כ שואל מיהו ומהו. מנהיג אנושי גם בפוליטיקה.

הוא היה ענק תבונה מדינית וחברתית. ההכרעה המכוננת שלו הייתה להעביר את המדינה מהגיבוריות למתוקנות. מסטייל בן גוריון לסטייל אשכול. זו לא טכניקה זו הבנת העיקר: כשצריך להקים מדינה הגיבוריות דוחקת את המתוקנות. אבל, כשצריך לקיים מדינה המתוקנות דוחקת את הגיבוריות.
וכך היה: הוא שיחרר את התקשורת מחסות הממשלה, ביטל את הממשל הצבאי, הכניס את תרבות המיכרזים בממשלה ובתאגידים הציבוריים, פייס בין המגזרים, הדעיך את השפה הפוליטית, העלה את עצמות ז'בוטינסקי, קידם שקיפות בפעולות הממשל, עמד מול בן גוריון בפרשת עסק הביש , הקים את המערך עם מפ"ם ואחדות העבודה, גיבש את המפלגה וזכה בבחירות ברוב הגדול בזמנים והחזיר את קבוצת מן היסוד למפלגה.

אפשר למנות עוד הישגים ורפורמות שעשה בשקט המנהיגותי שלו – שהלא מבינים קוראים פשרן. מה טוב מראש ממשלה שפשרותיו מסתיימות לרצונו. רק בדבר אחד פוליטי ניכשל. הוא ביקש לצרף את הציונים הכלליים לממשלתו. השמאל במערך לא הסכים. ואז הם הלכו אצל בגין לגח"ל לליגטימציה של חרות שסופה נתניהו בשילטון.

במדיניות ובביטחון האיש עשה גדולות: הוא העביר את האוריינטציה מצרפת לאמריקה; הוא הכריע להעדיף את חיל האוויר על טכנולוגיית הטילים; הוא איפשר לצה"ל את מלוא הדרישות; הוא בנה הבנה עם הממשל האמריקאי; הוא איפשר לרבין להכין את הצבא למלחמה הבאה; הוא ניהל בתבונה את הממשק הביטחוני עם המדינות השכנות למעט שלא ריסן את רבין משתי שגיאות: - האחת בפעולת סמועה שבן גוריון ביקר אותה בחריפות רבה וראה בה שינוי ההסכם הצבאי עם ירדן. השנייה - הייתה המאבק על המים נגד סוריה. כשהיפלנו 7 מטוסים שלהם (והדברים התגלגלו מהרוסים לנאצר ועד לששת הימים).

אשכול שמציירים אותו חלש עשה את הדברים האלה תוך מאבק קשה מול בן גוריון ומפלגת רפ"י בראשות פרס ודיין וחבורת עוזריהם שהיו בלתי נילאים לפעול נגדו ולהשמיץ אותו ואף להעליל עליו עלילות דברים. ואז באה מלחמת ששת הימים. והדברים ידועים. נאצר הקים קואליציה של האלופים עם הפוליטיקאים של רפ"י וגח"ל ואלה גייסו את הציבור ההיסטרי להדיח את אשכול מהביטחון. כתב ידו המשובש של גלילי על הטקסט הביא לגימגום האומלל שצרף את מנהיגי המערך לבגוד באשכול. נאצר הכניס את דיין ובגין לממשלה.

והוא היה הצודק והחכם והמפוכח מול ההיסטרים ובראשם האלופים שקצרה תבונתם להבין שלא הולכים למלחמה בלי ארצות הברית. אין הסבר להיסטריה של האלופים מול צבא שנוצח בעצם בשלושה ימים. הם ידעו שהצבא המצרי אחרי התבוסה בתימן ולא היה ערוך לתקוף בסיני. ועד היום לא ביקשו סליחה מאשכול.

אשכול, כמו כל המנהיגים בתולדות עמנו, גמר לא במפואר את כהונתו. הוא היה הראשון בראשי הממשלה שנבחר ע"י הישראלים. כל ראשי הממשלה האחרים נבחרו ע"י הערבים. ואחריו נבחרים רק ראשי ממשלה המבטיחים לדכא את הטרור (ואתו את הפלשתינים). גם רבין נבחר על האמונה שיילחם בטרור טוב ונחרץ משמיר. וכשפנה לשלום – נירצח. ואנחנו מאז בזמנים שהניצחון בששת הימים החזיר למדינה את הגיבוריות. וחלומו של אשכול ממתין ליום שהמתוקנות תדיח את הגיבוריות.




אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל