עונת החתונות

הנכדה שלנו עפרי בחרה בתומר להיות אתו משפחה = חתונה. סבא ראוי לומר לזוג הצעיר כמה מילות צידה לחיים הגדולים. הוא הדברים אשר אמרתי באירוע החתונה:

הנכדה שלנו עפרי בחרה בתומר להיות אתו משפחה = חתונה. סבא ראוי לומר לזוג הצעיר כמה מילות צידה לחיים הגדולים. הוא הדברים אש

עונת החתונות
צבי י' כסה

הנכדה שלנו עפרי בחרה בתומר להיות אתו משפחה = חתונה.
סבא ראוי לומר לזוג הצעיר כמה מילות צידה לחיים הגדולים.
הוא הדברים אשר אמרתי באירוע החתונה:

נכדתי ונבחרך לחיים, בשבת חתן אמרתי לכם שאין משורר שיכול לשורר את האיחולים שסבתא נורית ואני רוצים להרעיף עליכם.
את איחול העל אומר בסוף הדרשה.
עפרי ותומר חתונה זה לא איש ואישה לבדם: חתונה היא אטריבוט, הפעלה בבריאה.
על זה אני מספר לכם ודרככם אל הקהל שבא להתחתן אתכם.

השורש העתיק שלי נוגע בחב"ד כי אבא שלי חי ולמד עם הרבי.
ומצאתי אצלו דרשה על הנישואין עפ"י פסוק מתהילים "ותחסרהו מעט מאלוהים,,"(תהילים ח'. ו') – מה עושה אלוהים – יוצר ובורא.
מה עושים אישה ואיש בחיבורם ? - יֵיצֶר-יְצִירָה ובריאה -
בוראים חיים חדשים = מיני בריאה. (שימו ראש השומעים: רק בעברית הנפלאה יש "יצר ויצירה"; "ערך ומערכת"; "איך ואיכות". תבינו למה רצינו להקים מדינה עברית, שפה עברית, תרבות עברית. ובאו היהודאים).

אני יודע מה שהרֶבֶה לא ידע.
בסבך על הירדן באפיקים (שם נולדה סבתא) שם כנראה היה גן עדן מצאתי קלף שסופר תנ"ך תלש מסיפור גן העדן ונתערפלה עלילת
הסיפור המלא:
הנחש היה תירוץ בפני אלוהים. חווה יוזמת ואוכלת ויודעת ראשונה ואומרת לאדם: לא ידענו מי ומה אנחנו. עכשיו אכלנו ויודעים.
בוא נצא משיעמום המקום הזה אל החיים הגדולים.
אבל יש תנאי שתבין ותשנן עד שריטה במוח:
אני הנקבה היחידה בטבע שרוצה אותך לא רק להולדה אלא גם להנאה ואהבה.
ואהבה זה אמת; אהבה זה אמינות; יושר. התחשבות וכבוד של 1 ל – 1 (אחד/ת לאחד/ת) לא 0 ו – 1 כמו במחשבים של תומר. אלא 1 ל – 1. (אחד לאחת):
ומתחילה התרבות = חווה היא אם התרבות!!!

אך כיוון שנתלש אותו קלף מהסיפור המלא באו שיבושים:

רבי נחמן עובר בבבל מעיר לעיר ללמד לפסוק הלכות. ובכל עיר מוסרים לו אישה ללילה אחד: בערב מקדש בבוקר מגרש.
ובָר יוחאי מתחבא עם בנו אלעזר. אישתו מביאה לחם ומים. יום אחד אומר הרבי לבנו: נשים דעתן קלה ואימא תגלה לרומאים ויהרגונו. והם מתחמקים אל המערה שהיא לא תדע.
האר"י הקדוש בערב שבת סמוך להכנסת כלה יצא עם תלמידיו ליער כדי לקבל את השבת.
לפתע קורא הרב: נעלה עכשיו ונעשה שבת בירושלים. והתלמידים אומרים: לירושלים! וקצתם מהם אומרים קודם נלך ונודיע לנשותינו ואחר כך נלך.
ונתחרד הרב ספק כפיים ואמר: אוי לנו שלא היה בנו כוח להיגאל.
ובא יל"ג עם הפואמה על קוצו של יו'ד.
ואצל ביאליק, לפני 100 שנים, שיר ננעל כשכלה החוששת לעתידה מצהירה : "...שמא זקן אז לא אווה, אומר לאבי המיתני אך לזקן אל תתנני".

ואנחנו עם הזהות הלאומית שאימצנו לפני 100 שנים חידשנו את ה – 1 : ל – 1 = אחד לאחד שיוויון בין השניים ואתנו:
• יוסף טרומפלדור ודבורה דרכלר
• אנצו סירני וחנה סנש
• חייל וחיילת לוחמי צה"ל!
ועוד לא תמו קילקולים: רב זוכה פרס ישראל אומר לתלמידיו:
בצבא תפנו את הראש ואל תביטו בחיילות (ידיחו הצעירים עצמם מפסגת היופי של הבריאה).

ואתם נכדינו בחרתם חופשיים עפרי את תומר ותומר את עפרי.
ומה נוכל לאחל לכם ? מה אפשר לאחל לזוג גדוש בפוטנציאלים:
צעירים – יפים – משכילים – חרוצים ואתכם שתי משפחות נפלאות והרבה חברים וחברות.
אפשר ואפשר לאחל את החשוב באיחולים :
על סף העשור העשירי שלי למדתי שכדי שפוטנציאלים יתממשו צריך
מ ז ל !
אז סבתא ואני מאחלים לכם נכדינו:
שלא יסוף מזל מביתכם !
אנחנו אוהבים אתכם.









אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל