סוריה

הפשע המאורגן העולמי

סוריה, כמו רוסיה, כמו איראן, מאפשרות לנו הצצה פנימה, לעולם האמיתי של משפחות הפשע המאורגן העולמי.

נשיא סוריה אסד, נולד באוקטובר 1930, בכפר קארדחה שבהרי אנצריה, בצפון מערב סוריה. כפר של עלווים, חברי הפלג הנרדף באיסלאם השיעי, שמרבית הסונים רואים בו כפירה. נולד וגדל, בבית אבן, בן שני חדרים, עם חצר קטנה של אדמה דחוסה וחלקת בוץ צמודה עבור בעלי החיים. סבו, נכבד זוטר בכפר שהצטיין בשימוש באגרופים ואקדח, כונה "אל-וחש", הפרא. אסד, הנכד של "אל-וחש", עזב את הכפר, ללימודים, בעיירת החוף לאדיקיה. נעשה שם מעורב בפוליטיקה, והצטרף למפלגת הבעת' הסוציאליסטית הערבית, תנועה חילונית, שנוסדה לכאורה בכדי לשים קץ, למעורבות המערבית במזרח התיכון, באמצעות סוציאליזם פאן-ערבי. התגייס לאקדמיה הצבאית בחלב, ובהמשך פיקד על חיל האוויר הסורי. מפלגתו, מפלגת הבעת', חוללה הפיכה עקובה מדם, שבעקבותיה מונה לשר ההגנה של סוריה, ונכנע לישראל יחד עם צבאות ערב במלחמת ששת הימים, כשרמת הגולן שבה לידי העם היהודי. למרות הכישלון המוחץ, הפך תוך שלוש שנים לנשיא סוריה. הוא קרא להפיכה העקובה מדם, שהציבה אותו בשלטון, "תנועת התיקונים".

אסד האב היה מאז ומתמיד, בן חסות של ברית המועצות, ולכן שלטונו נודע, כבין המסוכנים ביותר בעולם. הוא תמך בטרור בכלל, ובערבי הפלסטיני, בפרט באבו נידאל. הצבא הסורי מצטייד בטנקים, מטוסי קרב ואמצעי נ"מ מתוצרת סובייטית. תחת הרודן והקצב מסוריה, חאפז אל אסד, הפכה סוריה לכלא ענק, מקום שבו מכשירי פקס אסורים בחוק ומילה לא נכונה לגבי הרודן השודד והרוצח הזה, מסתיימת בכלא מאזה המפלצתי שעל גבעה במערב דמשק. חמישה עשר שירותי בטחון שונים ריגלו אחרי בני העם הסורי. כולם והצבא, בשליטת העלווים. המשפחה טיפחה פולחן אישיות אימתני.

כעבור עשר שנים לשלטונו של הרוצח והשודד הסורי הזה, התקומם נגדו רוב העם הסורי, הסוני, ואז הכריז אחיו מלחמה כוללת על האחים המוסלמים ועל תומכיהם, המוסלמים הסונים. בין הפעולות הראשונות שבוצעו, היה שליחת "פלוגות ההגנה", כוח המשמר של השלטון, אל כלא תדמור המדברי. שם נטבחו כשמונה מאות אסירים סונים בתאיהם. "פלוגות ההגנה" נכנסו לעיר חמה, בשעה מוקדמת של 2 בפברואר, 1982, לצד מאות סוכנים של המשטרה החשאית האכזרית, המוח'בראת. ואז בוצע הטבח הנורא ביותר בהיסטוריה של המזרח התיכון המודרני, השתוללות בת חודש שלם של רצח, עינויים וחורבן, של עשרים אלף הרוגים ועיר שנחרבה כליל.

במשך שלושה חודשים השתמש צבא סוריה בטנקים, מסוקי קרב וארטילריה כדי להפוך את חמה לחורבן מוחלט. כשהושלם השלב הצבאי של המבצע, מומחי חבלה סורים פוצצו כל בניין שנותר על כנו ושיטחו את ההריסות. אלה שהצליחו לשרוד את המתקפה רוכזו ונכלאו במחנות מעצר. כל מי שנחשד בהזדהות עם האחים המוסלמים עונה והוצא להורג באכזריות. הגופות נקברו בקברי המונים וסללו מעליהם אספלט. ללכת ברחובות חמה, משמעו ללכת על עצמות המתים. הרוצח מדמשק טבע מושג חדש במזרח התיכון: "חוקי חמה".

האב הרוצח והשודד, מת מהתקף לב בארמון הנשיאות המפואר, בשנת 2000. הבן האמצעי, בשאר השקט, רופא עיניים שלמד בלונדון, השתלט על העסק המשפחתי. הוא העניק לאזרחיו גישה לאינטרנט ואיפשר להם לצאת לחוץ לארץ. יצא למסעדות עם אשתו האופנתית ושיחרר כמה מאות אסירים פוליטיים. הקים מלונות יוקרה ומרכזי קניות, והתיר שימוש בסיגריות מערביות. למרות כל זאת, העם הסורי לא השתכנע, כאשר עם פרוץ האביב הערבי הגדול, פרצה בסוריה מלחמת אזרחים מלאה, והבן כמו אביו לפניו, משחק את המשחק על פי חוקי חמה.

בשאר אל אסד משתמש בנשק כימי והפצצות ונשק השמדה המוני נגד עמו, נגד נשים וילדים. יותר משש מאות אלף נהרגו במלחמת האזרחים בסוריה, ושבע מיליון נותרו חסרי בית או נמלטו למדינות שכנות, בעיקר ללבנון, לירדן ולטורקיה. מספר הפליטים הסורי מגיע לחמישה מיליון, אוכלוסיית הפליטים הגדולה ביותר בעולם. זוהי המורשת של ארבעה עשורים וחצי של שלטון משפחת אסד. משפחה של רוצחים סדיסטים, שודדים צמאי דם ודמים, שהיא היום יותר ויותר, משפחת שלטון ללא עם. משפחה עם הרבה מאוד כסף. הצאר הרוסי, כמו הקיסר אספסיאנוס הרומאי, מאמין שלכסף אין ריח.

הסיפור מאחורי שלטון הטרור הערבי, בסוריה, ובכל המרחב הערבי, הוא לא סיפור של דת, ולא סיפור של אידיאולוגיה, אלא סיפור של דת אחת עתיקת יומין: כסף. הכסף שנשדד מקופת המדינה במשך דורות. הכסף שנשאב מחברות בבעלות ממשלתית ונכנס אל כיסי הרודן הרוצח והשודד, וקרובי משפחתו וחבר מרעיו. זה עסק משפחתי ערבי טיפוסי. עבור הערבים, העסק הוא המדינה. בדיוק כמו הרשות הפלשתינית, כמו חמאס, כמו איראן. עסק בצורת מדינת טרור.

הצאר הרוסי החדש, ולדימיר פוטין, רוצה באימפריה שלו בחזרה. גאורגיה היתה רק המתאבן, ואוקראינה, סל הלחם של ברית המועצות דאז, נעשתה המנה העיקרית. הצבא האדום כובש עוד מדינה עצמאית. האירופים, בדיוק כמו שעושים עסקים עם איראן השיעית, עושים גם עסקים עם רוסיה והתמכרו לגז רוסי זול. עכשיו האירופים לא מסוגלים להטיל על הצאר סנקציות משמעותיות, בדיוק כמו שאינם רוצים לעשות זאת מול איראן הטרוריסטית, כי זה יפגע בכלכלות המקומיות שלהם יותר מידיי. לכן, נולד הסכם הגרעין עם איראן, ולכן הם מגוננים עליו. הם דואגים לכסף שלהם.

על פי ההערכה האחרונה, הונו של נשיא רוסיה שווה מאה ושלושים מיליארד דולר, מה שעושה אותו האיש העשיר בעולם. הוא והחוג המצומצם שלו מתעשרים על חשבון העם הרוסי. בדיוק כמו נשיא סוריה דאז והיום, שהוא ומשפחתו ובני בריתם מתעשרים על חשבון העם הסורי. הכסף הזה, כסף דמים, כספי שוד עמים, הוא הסיבה לכך מדוע הסורי והרוסי יעשו הכל בכדי להישאר בשלטון. נשיא רוסיה נחלץ להגן על נשיא סוריה, כששאר העולם התרבותי היה מוכן להשתמש נגד הרוצח והשודד הסורי בכוח צבאי, כי הוא רוצה להגן על הידיד היחיד, לעת עתה, של רוסיה בעולם הערבי, כי הוא רוצה לשמור על בסיס הצי הרוסי בטרטוס, ובעיקר כי הנשיא הסורי קונה את שלטונו בכסף שמועבר לחשבון בשליטת הצאר הרוסי החדש, ולתעשיית הנשק הרוסי שנמצאת בשליטתו המוחלטת. כל עוד הסורי שורד, הכסף שלו יישאר אצלו ויוזרם לכיס הרוסי. ההון הכולל של משפחת אסד מוערך ביותר מעשרים וחמישה מיליארד דולר. כסף שחור משחור, שמאוד מעניין את רוסיה. בדיוק כמו שהכסף האיראני והערבי פלשתיני, מעניין את אירופה ואת השמאל העשיר בארץ ובעולם.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל