האם יימחק מוסטפה כמאל אטאטורק מספרי ההיסטוריה של האומה הטורקית –בעקבות תוצאות הבחירות בטורקיה?

אין ספק בדבר שראג'פ טאיפ ארדואן ניצח בבחירות אבל השאלה הצצה הפעם בעקבות כנסתם המחודשת של הכורדים לפרלמנט והמספר הגדול של בוחרים (30 אחוז) שנתנו את קולותיהם למנהיג המפלגה החילונית מוהרם אינצ'ה, האם אין זה נצחון פירוס?

ובכן ארדואן לקח את הבחירות כשהוא מזיע ומתאמץ, לכאורה במאמר של אחד המזרחנים המבריקים בישראל, ד"ר מרדכי קידר, שפרסם מאמר לפני מספר, שנים, כמדומני עם הבחרו של ארדואן בפעם השלישית, תחת הכותרת "סלאמת אטאטורק, אהלן ארדואן". אבל לעניות דעתי בבחירות הנוכחיות נעצרה במידת מה ריצתו של ארדואן לכיוון שליטה המוכתר של טורקיה. זאת, בשל העובדה שמניתי לעיל ובשל עובדות נוספות הקשורות במצבה הכלכלי של טורקיה מחד ומצבה המדיני אל מול מדינות אירופה. נכון, אין להתכחש לעובדה שטורקיה חזרה להיות מעצמה אזורית, אבל כשם שרבות ממדינות האזור – להוציא מעצמה אזורית אחרת שמצבה הכלכלי גורם לרבות ממדינות אירופה לקנאה גדולה- ישראל, נמצאות על פי פחת מבחינה כלכלית, כך גם טורקיה. עובדה שעלולה לגרום לכך שנפגוש את ארדואן מורה לכוחות הביטחון שלו לפזר הפגנות ענק כנגדו.

עניין אחר הוא מערכת היחסים של איש האחים המוסלמיים אוהד החמאס עם ישראל. אין זה סוד שמערכת היחסים העכשווית של ישראל עם טורקיה היא מערכת תן וקח הבנוייה על יבוא ויצוא של סחורות בין שתי המדינות. מאז ימי אובאמה העליזים כשארדואן קיים עם ארה"ב יחסים מצויינים בגלל נטייתו של אובאמה כלפי העולם הערבים ותמיכתו במצרים של מורסי – איש האחים המוסלמיים – תוחזקו היחסים בין ישראל לטורקיה כשארדואן מחרף ומגדף אותנו (זוכרים את הופעתו מול פרס בדאבוס כשקם ויצא בחורי אף.) ואילו ישראל מצידה מנסה לשמר את מערכת היחסים השבירה בגלל עובדת היות טורקיה מדינה ששווה לעשות עימה עסקים ( ראו יחסי אלביט מערכות עם צבא טורקיה; רכש זול מצד ישראל, של מוצרי מאכל –ירקות, ביצים, פסטה וכדומה). ימים יגידו אם התהליכים הכלכליים בתוך טורקיה ימשיכו להיות כאלה שישכנעו את ארדואן להמשך לקיים אי אלו יחסים עם ישראל ולא מתוך כוונה לראות את ישראל תחת האימפריה העותומנית החדשה שארדואן מנסה לשוב אליה. הבעייה בה הוא ממשיך להיתקל שעדיין אין לו את שני השלישים של הרוב הדרוש לבצע את כל המהלכים שהוא חפץ בהם ולהיות השליט הכל יכול היחידי על טורקיה. הנגזר מכך, שאמנם בכפרים ובערים הקטנות הולכים אחריו כעוורים, בערים הגדולות המצב הוא לא כך. אז מבחינתנו המצב נזיל במיוחד שארדואן ממשיך לאשר לחמאס להחזיק בטורקיה את משרדיו וקשריו עם איראן השיעית ממשיכים להיות טובים אם כי עלול להיווצר מצב של ניגוד אינטרסים בין איראן לטורקיה בכל הקשור לסוריה ולעירק.

ניתוח נוסף של הבחירות מעלה שאלה נכבדה לגבי אפשרויות שהיו זיופים בבחירות, במיוחד נוכח העובדה שלמעלה מ90 אחוז מכלל בעלי זכות הבחירה הצביעו. נתון זה מעורר שאלה האם הרוב שארדואן זכה בו, הוא אכן רוב אמתי ולא מזויף כפי שטוענים גורמים אופוזיציוניים רבים במדינה הטורקית. גם העובדה שהוא יכול לבחור כרצונו בנציגי מפלגתו לפרלמנט ולמעשה וגם להלכה הוא יכול להיות ראש מפלגה דבר שלא היה קיים בחוקה הטורקית עד כה, על כן היא מעניקה לא עמדת כל יכול בשלטון הפנימי בטורקיה. הוסיפו לכך את ההסכם שיש לו עם מפלגתו של אינצ'ה שזכתה ליותר מ-30 אחוז מהקולות, והנה לכם דיקטטורה במיטבה.

העולה מכל שציינו לעיל שאמנם יש לארדואן את היכולת להשיג דברים בפרלמנט אבל הוא חי פוליטית בצל הכידונים של מתנגדדיו שואפי החילוניות והחופש שיכולים גם להפנות לו עורף. מה שברור שאטאטורק מתהפך בקברו...



אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל