המסר המוצפן בתורה ובסיפורי המקרא והתלמוד

בעולם החרדי בעיקר האשכנזי ולצערנו גם הספרדים חבוטי רגשי נחיתות נסרכים אחריהם ונוהגים כמנהגם ומקבלים את גזרתם תהיה קשה ככל שתהיה. בעולם החרדי מתקבעות נורמות התנהגויות ודפוסי חשיבה נוקשים אוויליים זדוניים ומרושעים בניגוד לרוח התורה, בניגוד לערכי היהדות, בניגוד לערכי המוסר, בניגוד להגיון הבריא, בניגוד לאזהרות מפורשות של חכמים, בניגוד למסרים הברו

בעולם החרדי בעיקר האשכנזי ולצערנו גם הספרדים חבוטי רגשי נחיתות נסרכים אחריהם ונוהגים כמנהגם ומקבלים את גזרתם תהיה קשה ככל שתהיה. בעולם החרדי מתקבעות נורמות התנהגויות ודפוסי חשיבה נוקשים אוויליים זדוניים ומרושעים בניגוד לרוח התורה, בניגוד לערכי היהדות, בניגוד לערכי המוסר, בניגוד להגיון הבריא, בניגוד לאזהרות מפורשות של חכמים, בניגוד למסרים הברורים בכל סיפורי התנ"ך והתלמוד. בעולם החרדי האדם ניכר בעיקר בייחוסו ובאילן שורשיו. הבן של. . . הנכד של . . . יזכו לתיוג גבוה, וההיפך ילד ממשפחה עניה פרנקית או לא מיוחסת סיכוייו שיזכה להתקבל לישיבה איכותית קלושים מאוד עד אפסיים. היזהרו בבני עניים כי מהם תצא תורה. היזהרו מבני הפרנקים כי מהם יצא הרמב"ם הרמב"ן הרא"ש הרשב"א רבי יהודה הלוי רבי יוסף קארו רבי יצחק אברבנאל ועוד . . . ילד שמשפחתו ענייה, או פרנקי, או בנו של כבאי, יהיו כישוריו ככל שיהיו סיכויו זעירים. אתמול צפינו בטלוויזיה את שיטת המיון של תלמידי הישיבות ע"פ מפתח סוציואקונומי מוצא, או עיסוק, ייחוס הוריו או בני משפחתו. אם הוא פרנק או אשכנזי אבא כבאי אבא שוטר אחים מקולקלים ועוד . . .. קרי מלכתחילה נגזרה גזרה על ילד חכם ככל שיהיה עילוי ככל שיהיה אם אביו כבאי או אם הוא פרנק סיכויו להעפיל במעלות התורה קלושים עד אפסיים ומאיזדך אם הוא בנו של כי אז יזכה לחבוק מקום של כבוד באחת הישיבות המכובדות ובכך נמצא יצא הפסדו בהפסדו. הפסדו של זה שתפס מקום של כבוד לא לו. שאינו מפיק ממנו מרגליות והפסדו של הלא מיוחס שלא זכה למה שהוא באמת ראוי. והרי זה נגד כל מה שהתורה מלמדת אותנו לאורך כל הדרך, ונגד כל סיפורי חכמים לאורך כל ההיסטוריה, ונגד אזהרות חכמים מפורשות בבחינת היזהרו מבני עניים כי מהם תצא תורה. להלן מספר דוגמאות מהמקרא והתלמוד המלמדים שאין שום ערך מוסף לייחוס המשפחתי או המעמדי או הכלכלי והאדם נמדד לפי כישוריו ויכולותיו שלו בלבד.

הלל הזקן שהיה עני מרוד ולא הייתה בידו פרוטה להיכנס לבית המדרש התמנה לנשיא הסנהדרין ולמנהיג ופוסק הלכות. רבי עקיבא שהיה עני רועה צאן כלבא שבוע הפך לאחד מגדולי התנאים ומגדולי חכמי ישראל בכל הדורות. ומאידך:

לבניו של משה רבינו גרשום ואליעזר, כמעט ואין שום אזכור בתורה. ולא המשיכו את דרכו של אביהם הגדול בהנהגה הציבורית. ולא התפרסמו כגדולי הדור בתורה. אדרבה, אנו מוצאים שנכדו נכשל בחטא חמור של עבודה זרה, הוא היה הנער הלוי ששימש כהן לפסל מיכה בימי השופטים, והכתוב הזכיר את יחוסו ברמז, וכך נאמר (שופטים פרק יח) "ויקימו להם בני דן את הפסל ויהונתן בן גרשום בן מנשה הוא ובניו היו כוהנים לשבט הדני עד יום גלות הארץ". וכי בן מנשה הוא? והלא בן משה הוא! דכתיב ובני משה גרשום ואליעזר, אלא מתוך שעשה מעשה מנשה תלאו הכתוב במנשה. דאמר ר' יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי מכאן שתולים הקלקלה במקולקל". מה שמלמד אותנו גם משה רבינו גדול הנביאים מנהיג עם ישראל שעליו נאמר וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה אֲשֶׁר יְדָעוֹ יְהוָה פָּנִים אֶל פָּנִים. אין ערובא לכך שבניו יהיו ממשיכיו. ולגדולתו האישית שלו אין כל משקל לעניין בניו.

דוד המלך צאצא של רות המואבייה ובועז. סבתא רבא של רות המואבייה בת לוט ששכבה עם אביה שנאמר: וַתַּהֲרֶיןָ שְׁתֵּי בְנוֹת-לוֹט, מֵאֲבִיהֶן. וַתֵּלֶד הַבְּכִירָה בֵּן, וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מוֹאָב: הוּא אֲבִי-מוֹאָב, עַד-הַיּוֹם. וְהַצְּעִירָה גַם-הִוא יָלְדָה בֵּן, וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן-עַמִּי: הוּא אֲבִי בְנֵי-עַמּוֹן, עַד-הַיּוֹם. וסבא רבא של דוד הוא בועז נכדו של נחשון בן עמינדב, מצאצאי פרץ בן יהודה, שנולד מבעילת יהודה את כלתו תמר וראו זה פלא מייחוס שכזה ששני הצדדים הן הסבא והן הסבתא נולדו בחטא יצא דוד המלך. ומנעמה העמונית יצא שנשאה לשלמה המלך נולד רחבעם שממנו עתיד לצאת מל המשיח. מה שמלמד אין לייחוס כל משקל ואסור שיהיה לו משקל.

ההקבלה בין תמר לנעמי:
• ער ואונן מתים בלא זרע. נותרת תמר.
• תמר רוצה בזרע אשר יקים את שם המת.
• תמר איננה מקבלת עליה את הגזירה ורק ע"י תחבולה נוראה מצליחה לפרוץ את המעגל.

• אלימלך יורד מן הארץ עם נעמי ושני בניו.
• מחלון וכליון מתים ללא זרע.
• נותרות נעמי ורות.
• נעמי רוצה ברות בשביל להקים שם המת.
• נעמי איננה מקבלת את הגזירה ורק ע"י תחבולה מצליחה לפרוץ את המעגל.

בתלמוד הבבלי מלמדים שאפילו מהאויבים הקשים ביותר של העם היהודי יכולים לצאת גרים שיהפכו לדמויות נעלות בהיסטוריה היהודית ואף להגיע לתפקידי מפתח בהנהגה הרוחנית של עם ישראל: "מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק, מבני בניו של סיסרא למדו תינוקות בירושלים, מבני בניו של סנחריב למדו תורה ברבים מאן אינון? שמעיה ואבטליון.
"אמר ר' שמעון בן לקיש: חביב הגר לפני הקב"ה מן אותן אוכלוסין שעמדו על הר סיני. למה? שכל אותן אוכלוסין שאילולא שראו את הקולות והלפידים והברקים וההרים רועשים וקול שופרות לא קבלו עליהם עול מלכות שמים. וזה לא ראה אחד מכולם ובא ומשלים עצמו להקב"ה וקבל עליו עול מלכות שמים, יש חביב מזה?.
אחד מפרשני המקרא הראשיים, אונקלוס, שעל תרגומו מתבססים הפרשנים השונים היה גר רומאי ולגרסת התלמוד אחיינו של הקיסר טיטוס.
גם התנאים, רבי עקיבא, שנחשב לעמוד התווך של המשנה והתוספתא, ורבי מאיר תלמידו שנחשב לדמות מרכזית במשנה ("סתם משנה רבי מאיר"), הם לפי המסורת מצאצאי גרים.
לו קדמונינו נהגו כמנהג החרדים דהיום כי אז לא היה לנו דוד המלך, ולא אונקלוס, ולא תרגום אונקלוס, ולא רבי עקיבא, ולא רבי מאיר, ועוד רבים אחרים וטובים לא היו עמנו היום.
תמיהתני שלא נמצא במחנה החרדי כולו אחד שלא מזדעזע משיטת תיוג שכזו המבוססת על ייחוס אבות או על מצב כלכלי או על מוצא עדתי. ולא קמה זעקה גדולה ומרה על תיוג גזעני שכזה.
ברייתא בקידושין (מ ע"ב) מספרת: "וכבר היה רבי טרפון וזקנים מסובין בעלית בית נתזה בלוד, נשאלה שאילה זו בפניהם: תלמוד גדול או מעשה גדול? נענה רבי טרפון ואמר: מעשה גדול. נענה רבי עקיבא ואמר: תלמוד גדול. נענו כולם ואמרו: תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה". נראה שהתלמוד מביא לידי מעשה בכך שהוא מאפשר הבנה ועשייה תכליתית של המעשה. תלמוד שאינו מביא לידי מעשה יצא שכרו בהפסדו.








אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל