מִשְׂרָה שֶׁנּוֹלְדָה

העידן הנוכחי מבשר, שמקצוע חדש ימלא את החסר.

מִשְׂרָה שֶׁנּוֹלְדָה

חֲתֻנָּה לְלֹא חוֹתֶנֶת
הִיא כְּמוֹ גַּן לְלֹא גַּנֶּנֶת,
וְזֶהוּ כְּלָל בְּסִיסִי
הִיא... הַכּוֹכָב הָרָאשִׁי.

נוֹכַחְתִּי בְּנִשּׂוּאִים שֶׁל זֶה לָזֶה
וְיֹפִי...חָתְמוּ שָׁם עַל חוֹזֶה,
אֲבָל הִתְעוֹרְרָה בְּעָיָה לֹא קַלָּה
הֵעָדְרוּתָהּ שֶׁל אֵם הַכַּלָּה.

חֲתֻנָּה הִיא חַסְרַת עוֹצְמוֹת
אִם לֹא בּוֹלֶטֶת בָּהּ חָמוֹת,
אִם לֹא רוֹאִים אִשָּׁה עוֹיֶנֶת
הַשִּׂמְחָה כֻּלָּהּ כִּמְעַט אִלֶּמֶת..

הַחֲתֻנָּה מְאַבֶּדֶת אֶת עוֹקְצָהּ
אִם אֵין אַחַת שֶׁמַּלְחִיצָה,
כִּי הַחוֹתֶנֶת מְקוֹר כּוֹחָהּ
לַהֲפֹךְ שִׂמְחָה צוֹחֶקֶת... לְבוֹכָה.

הָיוּ אָמְנָם שְׁתֵּי אִמָּהוֹת
וּשְׁתֵּיהֶן לֹא יָדְעוּ לָתֵת הוֹרָאוֹת,
שְׁתֵּי אִמָּהוֹת לִשְׁנֵי חֲתָנִים,
וְאַף אַחַת מֵהֶן, לֹא הִזְעִיפָה פָּנִים.

הַחוֹתֶנֶת הִיא לֵב הַחֲתֻנָּה
וּכְשֶׁאֵין אַחַת כָּזוֹ בַּתְּמוּנָה,
זוֹ חֲתֻנָּה לְבַטָּלָה
וְלֹא חָשׁוּב, אִם יֵשׁ אוֹ אֵין כַּלָּה.

רַק שְׁנֵי חֲתָנִים, עוֹף...אוּלַי רֶבַע
לֹא הָיְתָה מִי שֶׁתִּתְרֹם אֶת הַצֶּבַע,
לֹא הָיְתָה אִשָּׁה שֶׁתִּתְפֹּס בַּעֲלוּת
חֲתֻנָּה יְבֵשָׁה לְלֹא רְכִילוּת.

הַקָּהָל הִרְגִּישׁ עָגוּם
חָשׁוּ, שֶׁהָעֶרֶב פָּגוּם,
אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהִתְעַלֵּם
עֶרֶב חֲסַר אוֹנִים...פָּשׁוּט לֹא שָׁלֵם.

אֵין לַחַץ בַּאֲוִיר
הֶחָתָן לֹא מַחְוִיר,
יוֹתֵר מִדַּי בָּהִיר,
אֵין מִי שֶׁתְּעַצְבֵּן וְתָעִיר.

שְׁתֵּי הָאִמָּהוֹת לִשְׁנֵי הַחֲתָנִים
הִתְפָּאֲרוּ בסה"כ בְּגִדּוּל הַבָּנִים,
עַל מָה יָכְלוּ לְשׂוֹחֵחַ ?
זוֹ וְזוֹ אָמְרוּ : בְּנִי הוּא הַפִּקֵּחַ !

הַבֵּן שֶׁל מִי יוֹתֵר חְנוּן ?
וּמִי מֵהֶם יוֹתֵר שָׁנוּן ?
עַל זֶה נָסַב הַוִּכּוּחַ
וּמִי יוֹתֵר אוֹהֵב לָנוּחַ ?

וְהַחֲתָנִים נִרְאוּ דֵּי אֲבוּדִים
אֵין מִי שֶׁתֹּאמַר, מָתַי וְאֵיךְ עוֹשִׂים יְלָדִים,
אֵין מִי שֶׁתָּבוֹא לְבִקּוּר בְּמַפְתִּיעַ
וּבִכְלָל, אֵין מִי שֶׁתִּשְׁפֹּט וְתַרְתִּיעַ.

וְעַל מָה דִּבְּרוּ הָאוֹרְחִים ?
עַל כְּלוּם ! בֵּין הַמִּלִּים הָיוּ רְוָחִים,
הִזְכִּירוּ אֶת אֵם הֶחָתָן וְאֶת אֵם הֶחָתָן
וְחִכּוּ בְּקֹצֶר רוּחַ, לַמָּתוֹק וְלַלִּפְתָּן.

וַהֲכִי מִסְכֵּן הַצַּלָּם
הַכֵּף שֶׁבַּמִּקְצוֹעַ נֶעֱלַם,
כִּי אִם אֵין חוֹתֶנֶת
אֵין דֻּבְדְּבָן וְאֵין שַׁמֶּנֶת.

פָּשׁוּט, חֲבָל עַל הַזְּמַן
לֹא מְעַנְיֵן בֵּין הַחֲתָנִים הָרוֹמָן,
מְעַנְיֶנֶת אֵם הַכַּלָּה
וְלַחֲתֻנָּה בָּאִים בְּעִקָּר בִּגְלָלָהּ.

אוּלַי הָעִדָּן הֶחָדָשׁ מְבַשֵּׂר
שֶׁכְּדֵי לְמַלֵּא אֶת הֶחָסֵר,
מִקְצוֹעַ חָדָשׁ יִכָּנֵס לַשִּׁגְרָה
שֶׁרָאוּי לִזְכּוֹת בַּהַכָּרָה,
חוֹתֶנֶת (אוֹ שְׁווִיגֵעְר)... לַהַשְׂכָּרָה !

אֲנִי מֵת כְּבָר לְבַלּוֹת
בַּחֲתֻנָּה שֶׁל שְׁתֵּי כַּלּוֹת,
וַדַּאי אֶזְכֶּה שָׁם לֵהָנוֹת
כִּי שָׁם תִּהְיֶינָה שְׁתֵּי חוֹתְנוֹת.













אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל