כּוֹחַ הַבְּחִירָה
מְקַבֵּל אוֹתָנוּ חֹדֶשׁ אֱלוּל
כְּשֶׁאָנוּ בְּמִדְרוֹן תָּלוּל,
הַמִּפְלָס יוֹרֵד
וְהַדּוֹר מוֹרֵד,
הוֹלֵךְ וּפוֹחֵת
וְאֵינֶנּוּ פּוֹחֵד,
עוֹד מְעַט וְהָיִינוּ כִּסְדוֹם
שׁוֹאֲפִים לַחֲצוֹת אֶת הַקַּו הָאָדֹם.
וְהַדּוֹר הַזֶּה שֶׁרוֹצֶה רַק לִרְצוֹת
זוֹעֵק וּמֵלִין בַּחוּצוֹת,
קוֹלוֹת אַלִּימִים שֶׁל שִׂטְנָה וְאֵיבָה
קוֹלוֹת הָרוֹטְנִים: הָאָרֶץ הַזּוֹ מָה טִיבָהּ ?
כּוֹתְרוֹת הַשִּׂנְאָה זוֹעֲקוֹת מֵעִתּוֹן
וּמַדְגִּישׁוֹת שֶׁאֲנַחְנוּ בַּקַּו הַתַּחְתּוֹן.
דּוֹר מְחָאָה עוֹלֵז וְגֵאֶה
דּוֹר שֶׁאֵינֶנּוּ מַבְחִין וְרוֹאֶה,
שֶׁאֵין יוֹתֵר אֶפְשָׁרוּת שְׁאִיבָה
אָזְלוּ וְאָפְסוּ גַּם מֵי מְרִיבָה.
וְאוּלַי מִכָּאן...מִבּוֹר תַּחְתִּיּוֹת
תִּהְיֶינָה אָזְנֵינוּ קְרוּיוֹת,
שֶׁנַּכִּיר בְּסַכָּנַת הַיָּמִים
וְנֶחְדַּל לְהַמְטִיר זֶה עַל זֶה רְעָמִים,
שֶׁנִּדְחֶה מֵאִתָּנוּ נְגָעִים וּזְוָעוֹת
וְנַשְׁלִיט אֶת הַטּוֹב עַל חֲזוֹן הַבָּאוֹת.
לָנוּ וְרַק לָנוּ כּוֹחַ בְּחִירָה
בֵּין הַטּוֹב לְבֵין הָרַע,
קִבַּלְנוּ אֶת הַזְּכוּת לִבְחֹר בֵּין הַשְּׁנַיִם
שֶׁהֻנְּחוּ עַל כַּף הַמֹּאזְנַיִם.
"רְאֵה אֲנָכִי נוֹתֵן לִפְנֵיכֶם"(דברים, "ראה"י"א/26),
רְאוּ אַתֶּם בְּמוֹ עֵינֵיכֶם,
לָנּוּ הַבְּחִירָה בֵּין בְּרָכָה לִקְלָלָה
שֶׁפַּעַם הָיָה, הַר לָהּ וְהַר לָהּ,
הַיּוֹם הֵן דָּרוֹת בְּעִרְבּוּבְיָה
כֻּלָּנוּ חַיִּים בְּאוֹתָהּ קֻבִּיָּה.
רְאִיָּתֵנוּ אֵינָהּ שֵׁשׁ שֵׁשׁ
וְאֵינֶנּוּ רוֹאִים, שֶׁעַל בֵּיתֵנוּ עוֹלָה אֵשׁ,
עֵינֵינוּ כָּבוֹת
וּבְאַרְצֵנוּ לֶהָבוֹת,
אֵשׁ שֶׁל שִׂנְאָה וְזֻהֲמָה
שׁוֹאֶפֶת אֶת נִשְׁמַת הָאֻמָּה,
הֶעָשָׁן נִשָּׂא לַמְּרוֹמִים
וְהוּא לֹא מְהַלֵּךְ עָלֵינוּ אֵימִים,
אֲנַחְנוּ רְדוּמִים.
רַק שִׁפּוּר בָּרְאִיָּה
יַזְרִים לְנֶפֶשׁ הוֹמִיָּה,
דָּם נָקִי לְהַנְשָׁמָה
לְעַם מֻכֵּה סוּמָא.
הָבָה נֵצֵא יַחְדָּו לִמְחוֹת
וְנוֹתִיר אֶצְלֵנוּ רַק בְּרָכוֹת,
אִם נְשַׁנֶּה אֶת הַקּוֹלוֹת
מֵאֵלָיו יֻסְּרוּ כָּל הַקְּלָלוֹת.
הַבְּחִירָה הִיא בְּיָדֵינוּ :
הַאִם נֵלֵךְ נֶגְדֵּנוּ ?
אוֹ הַאִם אֲנַחְנוּ בַּעֲדֵנוּ ?
זוֹ הָעֵת לְהַרְגִּיעַ אֶת סַעֲרַת הָרוּחוֹת
הַיָּמִים הֵם יְמֵי... רַחֲמִים וּסְלִיחוֹת.