כיצד נוצרות אגדות או המלכה והמשרתת

יום אחד היא נתנה לי את המפתח להגיע אליה, כשבקשה ממני לספר לה אגדות. ואז הצעתי לה שנחבר ביחד אגדה. המלכה ישנה. המשרתת מנהלת את העניינים בלי לדעת מי הוא מי.... ומה הוא מה...והעניינים בארמון מתחילים להשתבש והדיירים ממש סובלים. כלפי חוץ הכול נראה בסדר. איך נחזיר את הדברים למקומם?

כיצד נוצרות אגדות?
לפני די הרבה שנים, כשרק התחלתי לעבוד כמורה לשיטת אלכסנדר ניזדמנה לי תלמידה – נערה צעירה בגיל העשרה – שלא ידעה בדיוק אם היא רוצה את השיעורים האלה או לא. וחיפשתי דרך לעניין אותה.
שיטת אלכסנדר מתעסקת בעיקר בארגון נכון של הגוף ושל הנפש. בתיאום בין המערכת שאיתה נולדתי ובין המערכת שרכשתי לי כאן על פני האדמה, כמערכת הרגלים, שמנהלים את חיי. לימוד השיטה הזאת מביא את האדם לניהול מאוזן יותר של חייו בין שתי מערכות ההתנהגות האלה.
הנערה הזאת הייתה מאוד זקוקה ללימוד הזה אבל הראש שלה היה תמיד במקום אחר.
חיפשתי דרך למשוך את תשומת ליבה – ויום אחד היא נתנה לי את המפתח להגיע אליה, כשבקשה ממני לספר לה אגדות. ואז הצעתי לה שנחבר ביחד אגדה.
והתוצאה הרי היא לפניכם.

המלכה והמשרתת

היה הייתה מלכה, שכדי להתפתח למדה לנהל ארמונות מסוג מסוים נדיר למדי.
ההשתלמות הייתה ארוכה ויסודית וגם קבוצות המשרתים, שנועדו ללוות אותה, הוכשרו כיאות לתפקידיהם.
כשנגמרה ההשתלמות – סומן להם (למלכה ולמשרתיה) ארמון בארץ רחוקה והם יצאו לדרכם והגיעו לארמון.
בהתחלה הכול התנהל כשורה. כל אחד מצא את מקומו והתחיל לבצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר. ואז, החליטה המלכה שהגיע הזמן לצאת החוצה ולהכיר את השכנים.
אבל כמו שיצאה, נעצרה מבוהלת: מהו המקום הזה? מי הם האנשים האלה? איך הם מתנהגים? מהי השפה הלא מובנת שהם מדברים?
כל מה שראתה שם בחוץ לא התאים למה שלמדה, ולכן חזרה פנימה לארמון נבוכה ואובדת עצות.
וכך הגיעה תקופה שבה  בפנים הארמון הכל התנהל כשורה, אבל עם הסביבה החיצונית היו אי הבנות רבות.
והמלכה הייתה אומללה.
אחת המשרתות, שראתה את אומללותה של המלכה, אמרה לה שהמומחיות שלה כמשרתת היא שהיא לומדת מהר מאוד שפות חדשות ומסתגלת בקלות לתנאים חדשים, לכן הציעה המשרתת – אולי כדאי שהמלכה תשלח אותה החוצה ללמוד את שפת בני המקום ואת מנהגיהם והיא תשמש מתורגמנית ומתווכת בין המלכה לבין הסביבה.
המלכה - שבאותו רגע הרעיון נראה לה מוצלח ביותר - הסכימה בשמחה, והמשרתת יצאה החוצה, למדה בקלות את שפת האנשים והסתגלה במהירות ובמיומנות למנהגיהם....
וכך שמשה כמתווכת בין המלכה לבין הסביבה והעניינים התנהלו, לזמן מה, כשורה.

עבר זמן. המשרתת, שקבלה מחמאות מהסביבה החיצונית על התנהגותה, מצא חן בעיניה שבחוץ מקבלים אותה כמו מלכה. האנשים לא ידעו שהמלכה האמיתית נמצאת בפנים והם בכלל לא מכירים אותה. וכשהיא – המשרתת - נכנסת פנימה לארמון, מתייחסים אליה כמו אל יתר המשרתים. ובכלל - בחוץ היה הרבה יותר כייף.... לאט לאט הפסיקה המשרתת לחזור למלכה כדי לתרגם ולקבל ממנה הוראות – נשארה יותר ויותר בחוץ והתחילה לנהל את העניינים בעצמה, לפי המנהגים וההרגלים של הסביבה.
המלכה ראתה מה קורה והבינה שטעתה כשהסכימה לרעיון של המשרתת.
אבל מכיוון שאין היא אלימה – התכנסה יותר ויותר פנימה, וויתרה על ניהול הארמון ובשלב מסוים נרדמה באחד החדרים הפנימיים.
והמשרתת חגגה. בזמן שהמלכה ישנה, היא השתלטה על הארמון והתחילה לנהל אותו לפי כל מה שלמדה מהאנשים שמחוץ לארמון.
כלפי חוץ הכול נראה בסדר ואיש לא חש בשינוי, אבל מכיוון שאין למשרתת מושג כלשהו כיצד מנהלים ארמון ומהם החוקים המפעילים אותו – התחילו העניינים בתוך הארמון להשתבש יותר ויותר מיום ליום, משנה לשנה ודיירי הארמון החלו, במשך השנים, ממש לסבול.

כדי להחזיר את הדברים למקומם, כדי להפסיק את הסבל – יש להעיר את המלכה, לאפשר לה לנהל את הארמון עפ"י החוקים המפעילים אותו ולהגביל את המשרתת לתפקידה כמתורגמנית וכמוציאה לפועל את הוראות המלכה בלבד.

שאלות שהתשובות עליהן תינתנה בפעם הבאה:
מיהי המלכה?
מיהי המשרתת?
מהו הארמון?
מהם החוקים המפעילים אותו?
מהו הנמשל של האגדה?
מה הקשר בין האגדה הזאת לבין האגדה שפורסמה כאן לא מזמן בשם - "גרגר האפונה"?
איך – והאם אפשר – להשתמש באגדות כדרך, שמסמנת לנו אפשרות לעבודה פנימית על עצמנו?


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל