פסטיבל קסם של מחול-ילדים - סוזן דלל

שלושה מחולות לילדים.

מרכז סוזן דלל, בשיתוף עם המחלקה למופעים של עירית ת"א יפו, קיים בחוה"מ סוכות, בתאריכים: 21-23.9 פסטיבל "קסם של מחול", בו הציגו להקות שונות מופעי מחול ותיאטרון.
פסטיבל זה בא כדי לקרב את הילדים והנוער לאמנות המחול.

הפסטיבל כלל הופעות מחול, סדנאות מחול, מופעי חוצות ועוד.
הפסטיבל בא כדי לשקף את המגמה של יוצרי מחול רבים וחשובים, ליצור מחולות במיוחד עבור ילדים ונוער, או כפי שהופעות אלו נקראות - לכל המשפחה.

משפע המופעים שהיו ראיתי שלושה בלבד, ואנסה בכמה מילים על כל אחד מהמופעים להביע את דעתי על מה שראיתי.
אתחיל במשהו כללי, זאת היתה חגיגה מקסימה לילדים שבאו בהמוניהם לפסטיבל. הם ראו הופעה, הועסקו בציור, ברישום, בהאזנה לדברי טעם על אמנות ומחול, פגשו חברים, ידידים ברחבה לפני סוזן דלל ונהנו משפע הדברים שהפסטיבל הציע.

לגבי ההופעות שראיתי אתחיל במחול שלדעתי היה המתאים ביותר למסגרת זו, דהיינו לילדים, לנוער ולכל המשפחה. זאת היתה ההופעה של להקת הפלמנקו הישראלית בשיתוף התיאטרון הארצי לילדים ולנוער בהופעה "החתול במגפיים הקסומות".
סיפור העלילה ידוע. חתול הנועל מגפיים קסומות יכול לדבר כשהוא עם המגפיים והוא מנסה בכל כוחו לעזור לבעליו הטוחן למצוא בת זוג.

זאת היתה הפקה מושקעת מאוד. מתאימה הן לילדים והן למבוגרים. התפאורה יפה, התלבושות צבעוניות ויפות מאוד. יש במופע ריקודי פלמנקו בשפע, אשר מבוצעים היטב. משחקו של החתול טוב מאוד. הילדים נהנים מהריקודים, מהמתרחש על הבמה ושפע הצבע והמוסיקה היפה.
הכל הוגש בטוב טעם , יש דרקון, חתול ועכבר. האהבה כרגיל, למרות המכשולים תמיד מנצחת. לא סתם נאמר שלשקר אין רגליים גם כשזה חתול במגפיים.
מחול נהדר, מתאים לילדים ומומלץ מאוד.

המופע השני שראיתי היה של ענבל פינטו ואבשלום פולק - "דגי זהב". אקדים ואומר כי לדעתי מתאים יותר למופע הכינוי תיאטרון פנטומימה מאשר מופע מחול.
הכל מבוצע היטב, השחקנים מוכשרים מאוד אך לא נראה לי שהמופע מתאים ביותר לילדים.
המופע נפתח כאשר אדם מבוגר סוחב עגלה באיטיות, נעמד באמצע הבמה ומשמיע קול של קנרית - קול מסולסל ונעים לאוזן. לאחר מכן מתגלה שמתחת לכובע הרחב שלו יושבת קנרית. הוא מגיע בסופו של דבר אל קצה הבמה ושם מתיישב וגוזר במספריים עיתון. לא מצאתי כל קשר בינו לבין המתרחש על הבמה.

המופע מלא טריקים כגון: הפרחת בועות סבון - טריק שראיתי השנה בהצגות ילדים לפחות ארבעה פעמים, ריקוד של שתי רגליים בלי לראות את הגוף, משחקי זריזות עם ספלים וקומקום, גבר ישן כשספל משמש לו ככרית, איש בתוך קופסה שרואים רק את ראשו, רכיבה מדומה על סוס, תנועת אדם הנמצא בתוך בגד שאחר מחזיק אותו בקולב - אלמנט שגם אותו ראיתי במופע אחר של הלהקה.

היתה חסרה לי צבעוניות בהצגה לילדים. התפאורה היתה סדרת בגדים על קולבים כאשר צבע הקרם שלט על הבמה והתלבושות.
חמוד, נחמד אך מאכזב, כיוון שהמופע הוגדר כמופע מחול וילדים שלא ראו הרבה מחול ואינם יודעים מה זה מחול יחשבו שזה המחול הרגיל.

המחול השלישי שראיתי היה של אנסמבל בת שבע בשם "דקה'לה".
מחולות יפים, מבוצעים יפה. אלה היו קטעים מתוך יצירות מאת אוהד נהרין. ספרתי 12 קטעים.
קטעי מוסיקה ממקורות שונים, מוסיקה קלאסית, אתנית, מודרנית ורוק. לקראת סוף ההופעה הקהל מוזמן לרקוד עם הרקדנים על הבמה.
אם היתה זו הופעה לילדים רצוי היה להזמין ילדים לריקודים ולא מבוגרים.

הביצוע היה טוב, הקטעים יפים, מעניינים ,קצב יפה, מהיר - מרץ נעורים.
אם זה היה מתאים לילדים זו כבר שאלה אחרת.

יוזמה יפה ליצור סידרת מחול לילדים כדי לעודד להקות להציג מחולות המתאימים לילדים, אך הפעם הבחירה לפחות בחלקה, לא כל כך נראתה לי .


 
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל