אוּלַי לֹא תֹּאבֶה הָאִשָּׁה
(פרשת "חיי שרה")
פָּרָשָׁתֵנוּ מַמְחִישָׁה
אֶת יַחַס הַתּוֹרָה לָאִשָּׁה,
יֵשׁ לִשְׁאֲלָהּ, יֵשׁ לְבַקְּשָׁהּ
אוּלַי לֹא תֹּאבֶה הָאִשָּׁה ?
וְהָיָה אִם הִיא לֹא תֹּאבֶה
אַף אֶחָד עָלֶיהָ לֹא יְצַוֶּה,
חֲלִילָהּ מִלְּנַסּוֹת לְהַטְרִידָהּ
כִּי רְצוֹנָהּ הוּא כְּבוֹדָהּ.
אֵין לְפַתּוֹתָהּ בְּמִרְמָה
וְכַמּוּבָן שֶׁלֹּא בְּשָׂפָה אַלִּימָה,
גַּם לֹא בְּשָׂפָה סְדוּקָה
הָעֲלוּלָה לַהֲפֹךְ אֶת הָאִשָּׁה לְמֻכָּה.
כֵּן...תּוֹרָתֵנוּ רְגִישָׁה
לִכְבוֹדָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה.
קַיָּם מַסְלוּל בָּהִיר
לֹא עוֹקֵף וְלֹא מָהִיר,
אֵם תֹּאמַר הָאִשָּׁה: "שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה"
הַצַּע לָהּ נִשּׂוּאִים וְאֵל תְּחַכֶּה,
אַל תְּחַפֵּשׂ טוֹבָה יוֹתֵר
כִּי אַתָּה עָלוּל לְבַד לְהִוָּתֵר,
וְאֶת כּוֹס הַ"לְחַיִּים" נַגְבִּיהַּ
רַק, כְּשֶׁ "נִקְרָא לַנַּעֲרָה וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ".
יִצְחָק וְרִבְקָה הוֹרוּנוּ דֻּגְמָה
כִּי הֵם הַשִּׁדּוּךְ הָרִאשׁוֹן בָּאֻמָּה,
וְהַשִּׁדּוּךְ בִּמְפֹרָט בַּתּוֹרָה מְתֹעָד
לְלַמְּדֵנוּ: אֵיךְ מְקִימִים בִּנְיַן עֲדֵי עַד,
יִצְחָק אוֹהֵב מִתְחַשֵּׁב וּמְנֻמָּס
וְרִבְקָה צְנוּעָה, "וַתִקַּח הַצָּעִיף וַתִּתְכָּס",
"וַיְּבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ"
וַיֶאֱהָבֶהָ, וְהִיא כָּל חַיֶּיהָ עִמּוֹ.
תּוֹרָתֵנוּ הִשְׂכִּילָה וְיָעֲצָה
גַּם לְכָל הַיּוֹשֵׁב "בַּבִּצָּה",
אַל תְּהַסֵּס לְבַקֵּשׁ אֶת יָדָהּ
הִיא תַּסְכִּים, אִם לְךָ הִיא נוֹעֲדָה
וְהָעִקָּר שֶׁבָּעִקָּר, שְׁמוֹר עַל כְּבוֹדָהּ.
יֵשׁ לִשְׁאֹל אֶת רְצוֹנָהּ
וְלִפְעֹל בְּהֶתְאֵם לְמוֹצָא לְשׁוֹנָהּ,
אֵין לְהַפְעִיל סַמְכוּת אוֹ מָרוּת
לְהַסְכִּים אוֹ לְסָרֵב, לָהּ הָאֶפְשָׁרוּת.
הַשִּׁדּוּךְ שֶׁהוֹבִיל לְאַהֲבָה קְסוּמָה
תָּקֵף גַּם הַיּוֹם, בְּיָמִים שֶׁל קִדְמָה.