שעת הצוענים, מכרמן ועד אזמראלדה...

יש משהו מעניין בחייהם של אותו מיעוט אתני של נוודים, השמחים בחלקם בכל מקום בעולם. תן להם יין ושירה. זהו סוג של אנשים הנבדלים במראם החיצוני ובתרבותם המיוחדת. הם חיים בשולי החברה ובכל מקום שהם עוברים, הם מעוררים מהומה. ברומניה היה מקובל הפתגם: "הצוענים רבו", כדי לתאר מצב עניינים שהשתבש.

מעולם לא פגשתי צוענים, פרט לסרטי קולנוע מיושנים בנוסח קוסטריצה והתרנגולות המקפצות בבהלה. אומרים שמוצאם מרומניה וראיתי בטלוויזיה שרודפים אותם במדינות אירופה המערבית. עם הידוע בנטייה שלו לבטלה ולשתייה ושירה. צועני שבע יעדיף לשתות ולרקוד, מאשר לעבוד.
מאז ומתמיד סיקרנו אותי אותה קבוצת אנשים מוזרה. יש גם הטוענים שמוצאם מצפון מערב הודו. באירופה הם מכונים, משם מה, דוכסים, או רוזנים של מצרים הקדומה. יש משהו מעניין בחייהם של אותו מיעוט אתני של נוודים, השמחים בחלקם בכל מקום בעולם. תן להם יין ושירה. זהו סוג של אנשים הנבדלים במראם החיצוני ובתרבותם המיוחדת. הם חיים בשולי החברה ובכל מקום שהם עוברים, הם מעוררים מהומה. ברומניה היה מקובל הפתגם: "הצוענים רבו", כדי לתאר מצב עניינים שהשתבש.


כך היה עד 1967. היה זה מספר ימים לאחר שמסתיימת לה מלחמת ששת הימים. כמו כל עם ישראל, שנהרו בהמוניהם למקומות הקדושים ובייחוד לירושלים, גם אני נגררתי לצפות באגדות התנ"ך שקמו לתחיה. והחלום הגדול מכל: כותל הדמעות שחוזר לעם היהודי, ככותל המערבי... כך מצאתי עצמי, תועה בדרכי העיר העתיקה, תר אחר מוצא מהסימטאות הצרות ומפלס דרכי דרך שער האשפתות. עודני עומד מחוץ לשער החומה, אני מוצא את עצמי עומד אל מול קבוצת אנשים לבושים בסגנון צעקני, באוסף בגדים משונים, מנקרי עיניים. רובם הסתודדו סביב נחל רפש מזוהם ורחצו בגדיהם בזרזיף המים המטונפים. נראה שהדבר לא הטריד אותם ונדמה היה כאילו רוחצים הם בנחל מים זכים. במקום עמד צריפון רעוע. הייתה זו מושבה של צוענים, שהתגוררו לאורך הוואדי, שהשתרע אל מול השער, שממנו הוציאו את אשפת העיר העתיקה.


אלה שהכירו את אורח חייהם, סיפרו שבתקופת המנדט, הצוענים התגוררו באוהלים, ביפו, בעזה, ובקרבת שער מנדלבאום, בירושלים. נראה שאנו לא יודעים, שבישראל חיים כמה מאות צוענים, שגרים בשכונת באב אל חוטה, שבקרבת שער האריות, אשר בעיר העתיקה.


בביקורי בעיר העתיקה, שאלתי את המקומיים על הצוענים. הללו, הזהירו אותי לא להתקרב אליהם יותר מדי, מפני שמדובר בגנבים ושודדים...
הם כינו אותם " נורי", שפירושו אצל הערבים, "המלוכלכים". ערביי ירושלים מנדים אותם ומתרחקים מהם כמאש. מזכיר את הקאסטות שבהודו, שם יש את המקוללים והמושפלים, שהחברה מוקיעה אותם ומזלזלת בהם. אלו מסגרות נוקשות, שמרגע שאדם נולד, הוא לא יכול לצאת ממנה...


מנגד יש בין הצוענים של ירושלים, את הפלסטינאים, הסבורים שהמלוכלכים
הם צאצאיו של קין, שאלוהים קילל אותם: "נע ונד תהיה בארץ".
נראה לי, שהזדהיתי עם צוענים אלו, בתור יהודי שחוט דק של אימה מקשר בין גורלם לבין גורל היהודים שנרדפו וזכו לכינויי גנאי.



אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל