השם הטוב של השמן, בקרב העמים השמיים...

את חשיבותו של השמן, בתקופות הקדומות, אפשר בנקל לשער, אם נזכור שאז משחו מלכים וכוהנים בשמן...

לא מזמן חזרנו מסיור והדרכה במסגרת הכרת החי והצומח. ביקרנו במקום שנקרא "גת שמנים", שעשה עליי רושם כביר. קשה לי להבין כיצד שם, בכנסיה העתיקה, צומחים עצי הזית הגדולים בעולם. עצים שקוטרם מגיע למעל שלוש מטר.
עצים אלה קיבלו מעמד של קדושה, מכיוון שהם היו שייכים בעבר לגנו הפרטי של הצלוב. המבקרים טוענים שהם רואים את רוחו של ישו, שהיא מפרה את העצים הללו.


מעולם לא נשמע כדבר הזה. על פי רוב מגזימים בני האדם באומדן שנות חייהם של העצים. קשה לתארך את גילם המדויק. סיפור תיבת הנוח בתנ"ך, נותן לנו קצה חוט בסוגיה הזאת. שם נטען שעץ הזית נוצר הרבה לפני המבול.
יבול השמן משנה שעברה היה מן היבולים המעולים והברוכים. ואם ישנו צמח, שצריך לבחור בו כצמח שיסמל את אזור הים תיכוני, ראוי שיהיה זה עץ הזית. הפקת שמן היא אומנות ונחשבת לעבודה קשה. אצל היהודים כבודו נשמר, מכיוון שהשמן שימש כחומר הבעירה של מנורת בית המקדש. הוא נחשב לעץ פרי בעל ערך עצום ואף קרוי "עץ הפיתויים". השפעתו על בני ישראל, שנדדו במדבר, הייתה גדולה. הוא היה מקור לפיתויים הגדולים בפניהם עמד עם ישראל, לפני שקיבל עליו את מרות אלוהים.


אצל היהודים נחשב עץ התמר כעץ החיים. ככתוב "צדיק כתמר יפרח". מנגד טוענים בני דודנו, שעץ הזית מייצג עבורם תרבות שלמה. הוא מקור למסורת ואמונות. בקוראן מוזכר השמן שש פעמים, בפרק הדן באור האלוהים. העמים השמיים מאמינים שמקור השמן והימצאותו בעולם הוא מידי אללה. מאידך ומעניין שהרמב"ם, הרופא הידוע, שנשאל על העניין, פסק שמדובר פה ב"פרה אדומה". כלומר זה עניין שנוי במחלוקת ויש דעות לכאן ולכאן.


בתקופת המשנה שימש השמן לעיסוי ועינוג הגוף. הוא נאסר לשימוש בתקופת אבל וצום. גם בשנים הראשונות לפנה"ס, נחשב השמן לחומר בעל תכונות ומרפא קסמים. בתקופת הומרוס ונפלניוס והיפוקטרס, שיבחו את כוחו הן כמזון והן כתרופה.


עולם התבלינים הוא מגוון ועשיר ביותר בעולמנו, גם בעבר וגם בהווה. קחו למשל את צמח הזעתר, התבלין המכונה אזוב מצוי, אותו נהוג היה לגדלו בעיקר במנזרים וארמונות. אבותינו עשו בו שימוש בטקסי טומאה וטהרה. היום יש הטוענים שהזעתר מחולל פלאים. הוא מטפל במערכת העיכול, משכך כאבים, כולל כאבי שינים. בכפרים, הפלאחים מרפדים נעליהם בעלים רכים של אזוב מצוי, כתרופה לטיפול בנזלת ומניעת הצטננות בימי החורף הקרים. בעבר, צמח הזעתר כיכב בבתי משתה מפוארים, של עשירי רומא.



אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל